תא"מ 27275-03-15 חגי נ' דהרי

לפני תביעה בסדר דין מהיר שהוגשה בקשר לביצועו של שטר בטחון (שיק) שמסרה הנתבעת לתובע להבטחת חיוביה כשוכרת ביתו של התובע.

מתצהירי העדות הראשית שהגישו הצדדים לתיק עולות הטענות כדלקמן:

לטענת התובע ביולי 2007 חתמו הצדדים על הסכם שכירות לשנה, עם אפשרות להארכה ועם הגבלה לעד ארבע שנים. בנובמבר 2008 נחתם "הסכם מפורט יותר כהשלמה להסכם המקוצר" (ס' 5 לתצהיר התובע). מכח הסכמים אלו היה על הנתבעת ומשפחתה לפנות את הבית עד לסוף יולי 2011, אך למרות פניות מצדו של התובע לא פונה הבית במועד. הנתבעת ומשפחתה שילמו לתובע שכירות עבור חודש אוגוסט 2011 ובפועל לאחר שפונה הבית הוא הושכר לאחרים רק באוקטובר 2011.

עוד טוען התובע כי נמנע מלהגיש תביעת פינוי לאחר שהתברר לו כי דיון יתקיים, ממילא, בסמוך לפינוי בפועל. כן טוען התובע כי אין אמת בטענה כי נדרש על ידי הנתבעת ובעלה להשיב להם את שיק הבטחון.

התובע טוען כי נוכח האיחור בפינוי הבית, בניגוד להסכמים, והעובדה כי בשל כך התקשה להשכיר את הבית (משחלפה תקופת חופשת הקיץ) הוא זכאי לפיצוי מוסכם בסך 200 ₪ (או 50 דולר) ליום (ובסה"כ 6,200 ₪). בנוסף, טוען התובע לנזקי אבדן שכירות של שלושה חודשים ולנזקים בשל המתת עצי פרי בחצר הבית.

התובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית נוספים.

הנתבעת מאשרת כי היתה חתומה על הסכם שכירות עם התובע בין השנים 2007 ו-2011, ומציינת כי דמי השכירות שולמו באופן שוטף וקבוע. לטענתה, בתום כל תקופת שכירות הגיע התובע לביתה וקיבל המחאות לשנת השכירות הבאה, אולם כאשר הודיע באוגוסט 2011 על העלאת דמי השכירות למחיר שלא היה מוצדק, לטעמה, לא הוארך ההסכם עוד.

לטענת הנתבעת, מלבד הסכם השכירות הראשון לא חתמה על הסכם שכירות נוסף וכי הארכת תקופת השכירות לא בוצעה באופן פורמלי.

בעקבות שיחתם הנזכרת לעיל, באוגוסט 2011, שלח התובע הודעה ודרש את פינוי הנכס. בשל כך, נאלצו הנתבעת ומשפחתה לשכור נכס חלופי החל מספטמבר 2011.

הנתבעת טוענת כי פנתה לתובע בבקשה לקבל לידיה את שטר הבטחון, אך מציינת כי התובע טען שהשיק אבד לו, והתחייב להשיבו. עוד טוענת הנתבעת כי לאחר תום תקופת השכירות הגיע התובע לביתם החדש וביקש כי תסדיר יתרת חוב קטנה של חשבון החשמל.