אלדן תחבורה בע"מ נ' אהרונוף ואח' - פסקדין

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכב שנגרמו בתאונת דרכים מיום 07.08.2015, בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 51-479-30 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 96-931-59, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא בדבר האחריות לקרות התאונה ובדבר היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על יסוד כל החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג הפרטית, שהייתה קוהרנטית, סדורה ומהימנה עליי, על פני גרסתו של נהג האוטובוס שלא הותירה בי רושם דומה והייתה מתחמקת, מתפתחת ומגומגמת.

בנסיבות העניין, שוכנעתי כי הפרטית הוסעה על הנתיב השמאלי מבין שלושה נתיבי נסיעה, כאשר נהגה הביא בחשבון מבעוד מועד כי הנתיב הימיני והנתיב האמצעי מצטמצמים, כך שבסופו של דבר נותר רק נתיב נסיעה אחד בקטע הכביש בו ארעה התאונה.

האמנתי לגרסתו של נהג הפרטית כי האוטובוס הגיח מימינה של הפרטית, לקראת נקודת ההשתלבות בין הנתיבים, ופגע באמצעות הדופן האחורית השמאלית של האוטובוס בדופן הימינית האמצעית והקדמית בפרטית, שכתוצאה מפגיעה זו נהדפה הפרטית לגדר ההפרדה שמשמאל ונפגעה בדופן השמאלית גם כן.

בנסיבות העניין, איני יכול לקבל את גרסתו של נהג האוטובוס, לפיה הפרטית ניסתה לעקוף את אוטובוס באמצעות הנסיעה על השול, כאשר הפרטית נוסעת במהירות של 90 קמ"ש בקטע כביש שנתיביו מצטמצמים. גרסה זו אינה משכנעת, אינה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא. מה גם, שגרסתו של נהג האוטובוס בעניין זה הייתה מגומגמת ומתפתחת.