תא"מ 2598-01-15 דוידוב נ' ב'

1.תביעת עו"ד לשכר טרחה , שהוגשה על סך 37,082 ₪, בסדר דין מהיר. הנתבע ובני משפחתו יכונו באותיות , לאור פרטי רקע של סכסוך משפחתי שייסקרו בתמצית.

2.מדובר על תביעה לשכ"ט מוסכם (להבדיל משכ"ט ראוי). המחלוקת העובדתית היא בשאלה האם אכן חתם הנתבע לאות הסכמה על הסכם שכר הטרחה. החתימה במקרה דנן נושאת אופי של שרבוט מסוג "X". יחד עם זאת אם שרבט הנתבע את חתימתו באופן זה, למרות ששונה היא מחתימתו הרגילה, הרי חזקה שעשה כן לאות הסכמה לתוכן ההסכם עליו חתם.

אם לעומת זאת צודק הנתבע שלא חתם על אותו הסכם, הרי לא נטען ולא הוכח בחוו"ד מה הוא השכר הראוי (תביעה כזו חובה לתמוך בחוו"ד), ולא נטען כלל לחלופת שכר ראוי. כלומר, במצב דברים זה דין התביעה להידחות.

3.ברקע הדברים: בין הנתבע לרעייתו דאז (שתכונה להלן – "הגרושה") התנהל הליך גירושין. הפירוד בפועל קדם בעשרות שנים לגירושין עצמם ונמשך משנת 1981. נשמע שבמהלך השנים התקיימו בין הצדדים מאבקים משפטיים בהליכים רבים. לבני הזוג היו זכויות משותפות בבית מגורים שבקרית טבעון. בשלב מסוים שלא צוין במדויק, החל התובע לייצג את הגרושה (אז עדיין הרעיה שכן טרם ניתן הגט), בהעברה מעו"ד קודמת (עו"ד שקד). ואילו הנתבע יוצג על ידי מי שייצגה אותו גם בהליך זה, עו"ד שושנה אטד.

4.כאמור בתצהירו של הנתבע, מאז הפירוד נותרו ילדי בני הזוג במשמורת גרושתו. על רקע הסכסוך המשפחתי, בין הנתבע לשלושת ילדיו קיים נתק משפחתי ארוך בשנים. הנתבע מפרט כי אף אינו זוכה לראות את נכדיו.

5.בית המשפט לענייני משפחה הורה לפרק את השיתוף בדירת המגורים שבקרית טבעון (להלן – "הדירה") תוך חלוקת התמורה.

6.פירוק השיתוף בדירה על פי פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה נעשה על דרך כינוס נכסים בלשכת ההוצאה לפועל. עו"ד אטד, ב"כ הנתבע, מונתה ככונסת נכסים, בשנת 2008. עו"ד אטד מכרה את הנכס, והמכר אושר. הקונה אף שילם התמורה על פי ההסכם וזו התקבלה בידה של עו"ד אטד ככונסת. אותה תמורה עמדה לערך על 1.5 מיליון ₪.

בין לבין הגיש הנתבע תביעה לדמי שימוש כנגד גרושתו (אז אשתו) ובנם בגין השימוש בדירה. ברקע - לדבריו ניסתה הגרושה להכשיל המכר שוב ושוב. תביעה זו לדמי שימוש התקבלה, והנתבע מפרט שאז פינה הבן את הנכס ואילו הגרושה חויבה בדמי שימוש, בגין חלקו של הנתבע בדירה, בסכום של 2,500 ₪ לחודש. בערעור שהוגש, נקבע שהגרושה תשלם לנתבע דמי שכירות בסך 1,250 ₪ לחודש מיום הגשת התביעה ועד ל- 17.3.10, והחל מאותו מועד סך של 2,500 ₪ על לפינוי הנכס. במקביל מפרט הנתבע כי נסגר תיק הוצל"פ שפתח נגדו בנו, ונקבע כי הנתבע אינו חב כספים לילדיו. הבאתי הדברים מפי אומרם ביחס לסכסוך המשפחתי, לשם שלימות התמונה והבנת הרקע.

7.בחזרה להליך פירוק השיתוף בדירה: גרושתו של הנתבע גרסה שסכום המכר שבכינוס (כזכור 1.5 מיליון ₪) הינו סכום נמוך שאינו משקף את שווי הבית. לדברי התובע, אותר קונה שהיה נכון לרכוש הבית בסכום הגדול ב- 600,000 ₪ מסכום העסקה שבכינוס.