תא"מ 22484-01-14 אוקסו בע"מ ואח' נ' מסאלחה ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 5.1.15, לאחר שהמבקש לא התייצב לדיון שנקבע לאותו מועד.

לטענת המבקש, הוא לא הוזמן לדיון – בעצמו או באמצעות ב"כ – ונודע לו על הדיון רק באקראי. לטענתו, פנה ב"כ המבקש לב"כ המשיבה וביקש לדחות את הדיון בשל העדרותו מהארץ של המבקש עצמו, ונענה על ידי מי ממשרדו של ב"כ המשיבה בהסכמה. משכך, הופתע לקבל את פסק הדין.

לטענת המבקש, בתיק זה מתנהלים הליכים גם כנגד צד ג' ומבירור שערך, אף הוא לא הוזמן לדיון ולא ידע עליו.

ב"כ המשיבה הגיב לבקשה וציין כי מן הבקשה עצמה עולה שהמבקש היה מודע לדיון שנקבע אך ביקש (בפניה טלפונית למשרד ב"כ המשיבה) את דחייתו רק ערב המועד שנקבע לדיון, וכלל לא הגיש בקשה לבית המשפט עצמו. הדברים אף פורטו בדברי ב"כ המשיבה בדיון שהתקיים ביום 5.1.15. ב"כ המשיבה הכחיש בתגובתו את הטענה כאילו הוסכם על דחיית הדיון.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

שוכנעתי כי המבקש היה מודע למועד הדיון, כפי שפורט גם בפסק הדין עצמו. משכך, המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לתשלום פקדון לקופת בית המשפט בסך 3,000₪, ובנוסף, יישא המבקש בהוצאות בקשה זו, בסך 1,500₪. הפקדון יופקד לקופת בית המשפט וההוצאות ישולמו למשיבה באמצעות ב"כ – בתוך 30 יום מהיום.