תא"מ 21894-08-13 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' חזקי ואח'

מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 11.3.13 ברח' פלד בחולון בין כלי רכב נושא מספר רישוי 26-076-75 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 54-589-13 (להלן: "התאונה").

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 90% ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 10%.

עדותו של נהג התובעת היתה קוהרנטית וברורה. בעוד עדות הנתבע 1 עוררה תהיות והיתה פחות מסתברת מן הבחינה ההגיונית. הנתבע 1 טען, כי נהג התובעת עקף אותו משמאל, ברם לפי עדותו התנועה בנתיב השמאלי הנגדי היתה "צפופה", באופן המעמיד בסימן שאלה את עצם אפשרות ביצוע העקיפה. הנתבע 1 העיד, כי התאונה אירעה כאשר הוא נוסע באיטיות בנתיב התנועה שלו, ובכל זאת, אף כי לדבריו לא היה דופי בנהיגתו, ציין כי נהג התובעת האשימו באחריות לתאונה. גם ההסבר שסיפק, לפיו נהג התובעת טען לאחר התאונה כי חשב כי הנתבע 1 מתכוון לפנות ימינה, אינו מתיישב עם גרסתו לפיה נסע ישר בנתיב.

בכל זאת יתכן, כי לו היה נהג התובעת קשוב יותר לדרך, היה שם אל ליבו כי משאית מימינו יוצאת מחניה, באופן אשר היה בו כדי למנוע התאונה או לפחות לצמצם את נזקיה.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,573 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, ואגרת משפט ששולמה.

שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.