תא"מ 21751-08-13 וולקוביץ ואח' נ' אלגרישי ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקי הצדדים כתוצאה מתאונה שארעה ביום 8.3.13 ברמת גן.

2.בכתב התביעה נטען כי עת נסע רכב התובעת בשדרות ירושלים ברמת גן, רכב הנתבעים לא ציית לתמרור מתן זכות קדימה בכיוון נסיעתו, התפרץ לצומת לא פנוי ופגע ברכב התובעת.

3.בכתב ההגנה נטען כי נהג רכב הנתבעים התקרב לצומת כאשר בכוונתו לפנות ימינה לאחר שבדק כי הדרך פנויה, עבר כברת דרך ולפתע הגיח רכב התובעת, לא שמר מרחק ובפגע ברכב הנתבעים מאחור.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו נהג רכב התובעת והנתבע 1. כמו כן הוצגו לעיוני תמונות הנזק בכלי הרכב המעורבים וההודעות לחברות הביטוח.

5.נהג התובעת העיד כי נסע בכביש חד סטרי במהירות סבירה כשלו זכות הקדימה ולפתע הגיח מולו רכב הנתבעים. לטענת נהג התובעת ניסה לבלום ולא הצליח ופגע ברכב הנתבעים בפינה. נהג התובעת הקליט את הנתבע 1 מיד לאחר התאונה והשמיע את ההקלטה בבית המשפט ובה נשמע כי הנתבע 1 אומר שהוא אשם. נהג התובעת נשאל לגבי שדה הראיה שלו וטען כי אין שדה ראיה משום שיש שם מכוניות חונות. עוד נשאל לגבי הפעולות שהוא נוקט כשהוא מתקרב והוא השיב "נוסע". נהג התובעת שלל הטענה כי התאונה אירעה לאחר שרכב הנתבעים השלים את הפנייה והצביע על הפגיעה בפנס האחורי ברכב הנתבעים כמלמד על כך שהנתבע 1 לא הספיק להשלים את הפנייה.

6.הנתבע 1 העיד כי יצא מרחוב צדדי ופנה ימינה ואחרי מרחק מסוים קיבל מכה. לטענתו הסתכל גם שמאלה ולא ראה רכב. הנתבע 1 אישר כי מהמקום שהגיע היה תמרור "תן זכות קדימה". לטענת הנתבע עצר בצומת ווידא שלא מגיע רכב. עוד טען הנתבע 1 כי שדה הראיה מאפשר לו לראות מרחק סביר וכי לא ראה את הצומת. בהתייחס להקלטתו על ידי נהג התובעת טען הנתבע 1 כי אם אמר שהוא אשם היה זה בגלל שנהג התובעת צעק. הנתבע 1 אישר כי התאונה אירעה מיד כשיצא.

7.מעיון בתמונות הנזק ובחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ניתן ללמוד כי רכב התובעת נפגע בפינה הקדמית הימנית בפגוש בכנף ובפנס וכי רכב הנתבעים נפגע בפגוש האחורי בצד השמאלי.