תא"מ 21549-08-14 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' רבא ואח'

1. לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובעת טוענת כי על הנתבעים מוטלת האחריות לקרות תאונת הדרכים מ- 01/01/14, במהלכה רכב הנתבעים פגע, עפ''י הנטען, ברכב התובעת והסב לו נזקי רכוש שונים.

2. יודגש כי לאחר ישיבת הוכחות שהתקיימה ב- 19/5/16 לפניי במהלכה נחקרו העדים מטעם שני הצדדים, הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת המתעוררת בתיק זה מכוח הוראת סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט ((נוסח משולב), התשמ''ד- 1984 (להלן- "החוק") וזאת לאחר שהובהרו להם המשמעויות הנגזרות מהכרעה שכזו בזיקה עם אפשרויות ועילות הערעור המצומצמות והדווקניות ביותר.

3. על יסוד מכלול החומר המונח לנגד עיניי, ובכלל זה תמונות ומוקד הנזק כפי שזה משתקף מהתמונות שהתובעת הציגה בפניי במועד הדיון, הודעות הנהגים, והעיקר לאור התרשמותי הבלתי אמצעית והישירה מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב לנסיבות התרחשות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן מלא כך שהאחריות לקרות התאונה תוטל באורח בלעדי על שכמי הנתבעים.

נימוקי ההכרעה 

4. אף שהצדדים הסמיכוני לפסוק בהתאם להוראת סעיף 79 א' של החוק, כאמור, מצאתי לנכון לנמק, ולו באורח תמציתי, את עיקר הכרעתי זו.

5. הנני מעדיף את גרסת נהג רכב התובעת, שהייתה קוהרנטית, סדורה, והתיישבה עם מוקד הנזק ועם נתוני ותנאי מקום אירוע התאונה, וזאת על פני גרסת נהג רכב הנתבעים.

6. משנתבקש עד הנתבעים במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט להדגים את אופן ונסיבות קרות אירוע התאונה בעזרת "מכוניות צעצוע" המיועדות לצורך המחשה, וזאת בשים לב למוקד הנזק ברכב התובעת, הוא התקשה לעשות זאת.

7. התקשיתי לקבל את גרסתו של נהג רכב הנתבעים כאילו לאחר אירוע התאונה, הוא המשיך בנסיעה לתחנת המשטרה, משנבהל מנהג רכב התובעת. הסבריו של העד לא היו משכנעים, וניכר שהם נועדו ליתן הסבר מאולץ מדוע לא עצר את רכבו לצורך החלפת פרטים, ותחת זאת המשיך בנסיעתו.

8. זאת ועוד, מצופה היה כי עד הנתבעים יציג אישור ו/או מזכר ו/או כל מסמך אחר שיתמוך בטענתו כי ניגש לתחת המשטרה, אשר עפ''י טענתו מצויה בקרבת מקום, לצורך הגשת תלונה. כאמור, העד כשל בכך, ולא הציג כל אישור בדבר פנייתו לתחנת המשטרה.