תא"מ 21533-12-11 עירית שפרעם נ' בחוס

1.הונחה בפניי תובענה כספית בסדר דין מקוצר על סך 52,293.93 ₪ בגין חובות עירוניים שחייב, כנטען, הנתבע לתובעת, עיריית שפרעם. הנתבע ביקש וקיבל רשות להתגונן.

2.בהמשך הדרך הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אך ב"כ התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית של מר מוסא סואעד, מנהל מחלקת הגבייה אצל התובעת (להלן – "מוסא"). חרף דחיות חוזרות ונשנות לא הגיש ב"כ הנתבע תצהירי עדויות מטעמו ועוד בהחלטתי מיום 23.5.13 הבהרתי כי בהמשך הדרך לא אדרש לראיות מטעמו. קצבתי לב"כ הנתבע מועד להודיע האם בדעתו לחקור את מוסא, המצהיר מטעם התובעת. משעה שהוא לא הגיב אף להודעה זו הוריתי על הגשת סיכומי טענות. סיכומי טענות אלו הונחו בפניי, שוב לאחר שורת דחיות מוסכמות מטעם ב"כ הנתבע, באופן שהתיק היה בשל לכאורה למתן פסק דין.

3.בהחלטתי מיום 22.5.14 דנתי בבקשת ב"כ הנתבע והצבעתי על רשלנותו, בהקשר לבקשתו, לאחר הגשת סיכומי הטענות, להצגת ראיה באשר להסדר נטען בין בעלי הדין בתיק הוצל"פ פלוני (להלן – "ראיית ההסדר"). חזרתי ודנתי בסוגיה זו, ובסוגיות נוספות, בהחלטתי מיום 6.11.14. בהחלטתי זו הצבעתי על כך שבנוסף לראיית ההסדר הרי חרף האמור בסעיף 16 לתצהיר מוסא לא צורף אליו נספח ג'. אף הבהרתי שנספח ג' זה, מן הסתם הוא אף נספח א' לסיכומי טענות ב"כ התובעת ואף הוא לא צורף, והוא דן בהליכי גבייה מנהליים (להלן – "הראיה המינהלית"). קצבתי פסק זמן לב"כ התובעת להמציא את הראיה המינהלית.

בהחלטתי מיום 6.11.14 הבהרתי כי אז החל תורו של ב"כ התובעת להתרשל. שהרי הוא לא פעל ולא המציא את המסמך האמור. משום כך החלטתי להידרש לראיית ההסדר, ללא כל התניה, ומנגד קצבתי ארכה לב"כ התובעת להמציא לי את הראיה המינהלית. המשכתי והטעמתי שב"כ התובעת המשיך והתמיד ברשלנותו ולא המציא את הראיה המינהלית. לנוכח זאת ראיית ההסדר ממילא ניצבת לנגד עיניי באופן ששומה עליי להידרש אך לה ולא להידרש לראיה המינהלית. מנגד הראיתי שלנוכח טענה חילופית אחרת של ב"כ התובעת הרי ככל שתתקבל ראיית ההסדר יש מקום ליתן צו להגשת תצהיר משלים, לעניינה.

4.סיכמתי בהחלטתי מיום 6.11.14 והוריתי כי "בדעתי להתיר לב"כ התובעת להגיש תצהיר משלים, לעניינה של ראיית ההסדר בלבד, בתוך תקופה פלונית. ככל שבתקופה פלונית זו תשלם התובעת לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבע, הוצאות משפט בסך 3,500 ₪, ותומצא ראיה על כך להנחת דעתי בתוך המועד האמור, אתיר לו לצרף לתצהיר המשלים האמור אף את הראיה המינהלית" (סעיף 7).

5.דומה שבכך לא הסתיימה סאת-רשלנותו, ושמא היתממותו, של ב"כ התובעת. בהחלטתי הנ"ל, כאמור, היתרתי לו להגיש תצהיר משלים לעניינה של ראיית ההסדר, מבלי שהדבר מותנה בתשלום הוצאות. הבהרתי שתשלום הוצאות יהא תנאי רק להצגת הראיה המינהלית.

חרף כל אלו, ובעזות מצח לא תתואר, בגדר הודעתו של ב"כ התובעת על השלמת סיכומים, הוא מציין שאין בדעתו להגיש תצהיר משלים, שהרי הוא מותנה בתשלום הוצאות משפט – וכאמור הדברים חסרי שחר – ומנגד, ללא כל היסוס ומצמוץ, הוא מעז פניו לצרף לסיכום טענותיו את הראיה המינהלית, הגם שתנאי להגשתה היה תשלום הוצאות כאמור.

6.ברי לי, לנוכח כל אלו, שאין בדעתי להידרש כל עיקר לראיה המינהלית. ואולם מכלול התנהלות זו יעמוד לחובתה של התובעת, ובאורח משמעותי, שעה שאבוא לדון בפסיקת הוצאות.

7.נהיר לי, לנוכח מחדלו המתמשך של ב"כ הנתבע להגיש תצהיר עדות מטעמו, אף לעתור לחקירתו הנגדית של מוסא, שלא יכולים להיות עוררין על האמור בתצהירו.