תא"מ 21319-09-14

1.תביעה לתשלום סך של 5,735 ₪ בגין תיקון שבוצע במלגזה בבעלות הנתבעת, ואשר תמורתו לא שולמה.

תמצית טענות התובעת הינה כי התובעת מסרה את המלגזה לתיקון הנבאה (חלק המצוי בין הציר לגלגל המחזיק את הגלגלים האחוריים), שכן זו נשברה. אלא, שעוד באותו מועד הובהר ע"י התובעת כי הגלגל והצמיג אינם תקינים והם הגורמים לנזק, אך הנתבעת לא אבתה לבצע תיקון נרחב אלא להחליף את הנבאה בלבד, בשל העלות הגבוהה, העולה על שווי המלגזה.

התיקון נשוא התובענה בוצע לאחר שהנבאה נשברה בשנית, או אז הבהירה התובעת לנתבעת כי לא יבוצע תיקון ללא החלפת הגלגל והצמיג אשר הסבו את הנזק לנבאה, הנתבעת אישרה את ביצוע התיקון, והתובעת אף זיכתה אותה בעלות הנבאה שהוחלפה בטיפול הקודם.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי סמוך לאחר התיקון הראשון ולאחר שיצאה המלגזה את מוסך התובעת, שבה התקלה על עצמה ולמעשה התובעת לא טיפלה בבעיה, דבר שדרש את התיקון החוזר.

הנתבעת טוענת כי הסכימה לתיקון החוזר ואף חתמה על טופס הזמנה לאחר שהובטח לה כי הסכומים ששולמו יקוזזו במלואם מעלות הטיפול השני.

זאת ועוד, סכום התביעה אינו נכון, שכן בחשבונית צוינה תוספת מע"מ בכתב יד, באופן המהווה תוספת מע"מ על סכום המע"מ.

2.הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע בתובענה על דרך הפשרה בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, וללא נימוקים.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי עדויותיהם בפני, עיינתי בכל החומר הקיים, בהתחשב הן בדין המהותי והן בשיקולים של פשרה וצדק, ניתן בזאת פסק דין על דרך הפשרה ולפיו תשלם הנתבעת לתובעת סך כולל של 4,450 ₪, בצירוף אגרת המשפט בסך 378 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.