תא"מ 21215-10-12 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עייש

בפני תביעת שיפוי עקב תשלום תגמולי ביטוח למבוטח.

רכבה של מבוטחת התובעת היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 17.10.2010 (להלן: התאונה).

ביום 20.3.2012 התובעת (להלן: איילון) שילמה למבוטחתה סך של 5,203 ₪, בגין נזקיה עקב התאונה.

התובעת טענה כי התאונה ארעה עקב אשמתה הבלעדית של הנתבעת 1 שנהגה ברכב במועד התאונה.

הנתבעת 1 טענה כי במועד התאונה רכבה היה נהוג בידי אימה. מכאן, ולמען הזהירות בלבד, תוקן כתב התביעה והנתבעת 2 צורפה כנתבעת נוספת בתיק.

התובעת חזרה וטענה, כי במועד התאונה הנתבעת 1 היא זו שנהגה ברכב הנתבעות. עוד טענה כי מכל מקום התאונה ארעה עקב אשמתה הבלעדית של נהגת רכב הנתבעות, אשר הגיחה מאחור ופגעה ברכב התובעת בעודו מבצע פניית פרסה.

הנתבעות כפרו בטענות התובעת וטענו כי התאונה ארעה עקב אשמתה הבלעדית של מבוטחת התובעת עת רכבה יצא במפתיע מחניית בית הספר, התפרץ אל נתיב נסיעת רכבן וחסם אותו, דבר שגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב.

בדיון שהתקיים בפניי היום העידה הגב' תמר לוי, מבוטחת התובעת ומי שנהגה ברכבה במועד התאונה. הנתבעת 1 לא התייצבה לדיון. מטעם הנתבעות העידה אך ורק הנתבעת 2.

בעדותה מבוטחת התובעת חזרה על הנטען בכתב התביעה. הנתבעת 2 העידה כי במועד התאונה היא זו שנהגה ברכב הנתבעות וכי התאונה ארעה, שלא כמתואר בכתב ההגנה, אלא במהלך פניית פרסה שביצעה מבוטחת התובעת במקום שקיים איסור על פניית פרסה ומבלי שנתנה כל איתות לכך כי הינה עומדת לבצע פניית פרסה.