תא"מ 19410-02-13 להק תעופה בע"מ ואח' נ' הוליטל מלונות בע"מ - פסקדין

נתוני רקע ועובדות

1. לפני בקשה למחיקת התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, טענה שהועלתה בדיון מיום 13.1.14 ושבה וחזרה בדיון מיום 15.1.14 וזאת לאחר שניתנה החלטה בבקשה קודמת לסילוק על הסף בטענה כי אין עילת תביעה כנגד המבקשים.

עניינה של תביעה זו הינה חוב כספי אשר נוצר כתוצאה משירותי פינוי מוטס לבית חולים אותם סיפקו התובעות לאורחת במלון צל הרים (להלן: "המלון") אשר שייך לנתבעת.

2. ביום 27.6.12 ארעה תאונת טביעה בים המלח של אורחת המלון הגב' זיווה יעקובוב (להלן: "האורחת"), בחוף ציבורי בים המלח (להלן: התאונה"). צוות מד"א הוזעק למקום וטיפל באורחת אשר נמשתה מהמים והייתה במצב של הכרה מעורפלת. מצבה של האורחת התדרדר, היא הורדמה והונשמה ולמקום הוזעק מסוק של התובעות על מנת לפנותה במהירות האפשרית למרכז הטראומה של בית החולים. התובעות פעלו ביעילות ובנמרצות ופינו את האורחת מסוק לבית החולים כאשר היא מורדמת ומונשמת.

3. נטען כי עלות השירות אותו סיפקו התובעות בניסיונן להציל את חייה של האורחת היא 35,000 ₪ בצירוף מע"מ. התובעות פנו אל הנתבעת, אשר בבעלותה היה כאמור החוף בו טבעה האורחת, וזאת על מנת לקבל תשלום על השירות אותן הן סיפקו. הנתבעת סירבה לשאת בעלות הפינוי ולפיכך הגישו התובעות תביעה זו.

4. לטענת המבקשת, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") נוכח מקום התאונה (חוף ציבורי בים המלח) ונוכח העובדה שאין כל עילה חוזית בין הצדדים, הסמכות המקומית תקבע לפי המקום בו התרחשה התאונה ולבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתיק.

5. לטענת המשיבות, בהתאם לתקנה 3א(2) לתקנות סדר הדין הסמכות המקומית יכולה להיקבע גם בהתאם למקום יצירת ההתחייבות. במקרה שלפנינו מקום יצירת ההתחייבות הוא חיפה שכן מוקד החירום של התובעות אליו נכנסות שיחות החירום, וממנו מוזנק המסוק הינו בחיפה.

דיון

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין הסמכות המקומית, דין הבקשה להידחות.

ראשית לבקשה למחיקה על הסף. כאמור אמצעי חמור של מחיקה או סילוק על הסף יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד אותו הוא מבקש. צעד דרסטי שכזה הינו בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ואם חוסר העילה נובע מהעדר טענות עובדתיות, יטה בית המשפט לאפשר את תיקון הפגם על ידי הוספת טענות, כל עוד אין בתיקון זה כדי להזיק לזכויות שצד שכנד או לגרום לעיוות דין (ראה: א גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה תשיעית, תשס"ז – 2007] עמ' 167 – 168). בנסיבות שלפנינו, בהן ברור כי גם אם תתקבל טענתה של המבקשת לחוסר סמכות, ניתן להעביר את התביעה לבית הדין המוסמך, אין מקום למחיקת התביעה על הסף. כבר נאמר לא פעם בפסיקה כי במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית-משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות (ראה: ברע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2) 731, 734 (1995)).

7. שנית, תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין הדנה בתובענה שאינה כולה במקרקעין, קובעת את חלופות מקום השיפוט. על פי הוראות התקנה, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו מצויה אחת מהחלופות שבתקנה (א. גורן - סוגיות בסדר דין אזרחי [מהדורה שמינית – 2005] עמ' 26 – 27). כאשר המסגרת הדיונית להכרעה היא תקנה 3 לתקנות סדר הדין הנטל הוא על התובעות המשיבות להראות כי מתקיימת לפחות אחת מהחלופות בתקנה, המקנות סמכות מקומית לבית המשפט אליו הוגשה התובענה. על כך ניתן ללמוד מלשון התקנה: "תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה..". הואיל וכך, שומה עלינו לבדוק אחת לאחת את כל החלופות הרלוונטיות בתקנה ולראות האומנם התקיימה אחת מהן המקנה לבית משפט זה את סמכות מקומית לדון בסוגיה שלפניו, ואם קיימות אלטרנטיבות שונות, לקבוע את הסמכות לפי מבחן מירב הזיקות.