תא"מ 15741-12-14 לב נ' טופול

לפני מס' בקשות הטעונות הכרעה

הבקשה לפסיקת הוצאות בגין דחיית הדיון ברגע האחרון.

1.שקלתי את עמדות הצדדים. לנוכח בזבוז זמנה של ב"כ התובעת, וזאת גם אם הודע לה על דחיית מועד הדיון שעה לפני הדיון (בין אם היא בדרכה לבית המשפט, ובין אם טרם יצאה) מצאתי כי היא זכאית להוצאות הולמות.

2.לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לסיבה בגינה הוגשה הבקשה לדחיית מועד דיון במועד כפי שהגיעה לבית המשפט, קרי, ביום שישי במהלך פגרת סוכות, כאשר הדיון קבוע מיד למחרת החג.

בנסיבות אלו, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בגין ביטול הדיון, בסך כולל של 1300 ₪.

ההוצאות ישולמו עד ליום 11/01/17 שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הבקשה לצירוף תובע

3.לא ניתן לחייב צד להצטרף כתובע בתיק. לא התרשמתי כי בהעדר האב כתובע בתיק, לא יוכל בית המשפט לדון ולהכריע בתובענה. אין בכך כדי לשלול מהנתבע את זכותו להעלות טענה להעדר יריבות בינו לבין התובע, את זכותו להגיש הודעה לצד שלישי (אם יבקש לעשות כן ובית המשפט יתיר זאת על אף האיחור במועד לשם כך), או את זכותו לחקור את האב במהלך בירור התובענה.

הבקשה לתיקון כתב הגנה

4.עם העברת התיק לבית משפט השלום וההחלטה לפיה ההליך יתנהל בסדר דין מהיר, נדרשים שני הצדדים להתאים את כתבי הטענות לבירור בסדר דין מהיר זאת על דרך של צירוף תצהיר ורשימת מסמכים, כנדרש בתקנות 214 ג' ו- ח' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. שני הצדדים יצרפו את המסמכים הנדרשים במקביל, בתוך 21 ימים מהיום.

מאחר שהטענות הכלולות בבקשה לביטול פסק הדין ידועות לתובע, והנתבע אף נחקר בעניינים אלה, אינני רואה כל מניעה ממתן רשות לנתבע לתקן את כתב ההגנה ולהוסיף טענות אלה.

לענייננו יפים דבריה של כב' השופט רנה הירש :

"המסגרת המשפטית 6. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), בית המשפט מוסמך להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב של הדיון. על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט נוהג בגישה מקלה בבקשות מסוג זה, כאשר התיקון נדרש כדי לאפשר דיון בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת כדי להביא לפתרון הסכסוך וליעילות דיונית. זאת, אם הבקשה אינה לוקה בשינוי ולא נקבע כי התנהלות המבקשת היא בחוסר תום לב. בנוסף, אפילו הוספת טענה ועילה חדשה לכתב טענות, לא תביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אם כי יהיה בכך משום בדיקה קפדנית יותר וקריטריונים נוקשים יותר בטרם התרת התיקון המבוקש (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמ' 354). על פי ההלכה הפסוקה, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה, כאשר לא יהיה בתיקון כתב הטענות כדי לגרום לצד שכנגד נזק שאינו בר תיקון בפסיקת הוצאות, ולא יהיה בכך כדי לגרום להכבדה ולהארכת הדיון (ר' גורן שם, בעמ'351).

תא"מ (תביעות קטנות רח') 10186-07-15 ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ נ' שרית אלישע ) (פורסם בנבו, 20.07.2016)