תא"מ 1105-09-13 ב. ואח' נ' מדינת ישראל

1.בפניי תביעה ע''ס 25,347 ₪ בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם לתובעות עקב ביטול נסיעתן לחו''ל בגלל שלטענתן המדינה חדלה בעניינן בכך שלא שלחה הודעה כנדרש למשטרת הגבולות בדבר ביטול צו עיכוב היציאה נגד התובעת 1.

2.הנתבעת טענה כי אין לחייבה בגין מחדלה לשלוח את ההודעה לביקורת הגבולות, ולחלופין אם בית המשפט ימצא לנכון לחייב את הנתבעת, יש לייחס לתובעות רשלנות תורמת.

דיון והכרעה

חיובה של הנתבעת לפיצוי התובעות בגין אי שליחת הצו המבטל עיכוב היציאה מן הארך לביקורת הגבולות

3.הנתבעת הפנתה את בית המשפט לע.א 18135-02-13 כשדי נ' הנהלת בית המשפט, וביקשה ללמוד ממנו כי ככל שהמחדל נבע מטעות אנוש שנעשתה בתום לב וחלילה לא בזדון, טעות זו לא מקימה עילה המזכה את התובעת בפיצוי.

4.טענה זו נדחית באשר בפסק הדין ישנה התייחסות ל"טעות פקידותית, שגרמה לכל היותר לבזבוז זמן מועט ביותר מצד המערער".

5.בענייננו, הנזק הנטען נוגע לביטול נסיעה לחו''ל, ואין הוא תואם את הנזק הנטען בעניין כשדי, שגרם לתובע שם "בזבוז זמן מועט ביותר".

גובה הפיצוי

6.מכיוון שהמדינה לא הכחישה את קיום המחדל לפיו לא נשלחה הודעה מתאימה לביקורת הגבולות על ביטול צו עיכוב היציאה, יש מקום לחייבה בפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובעות, ולאחר קביעת גובה הפיצוי לגזור ממנו את הסכום שיש לנכות מהפיצוי בגין רשלנותן התורמת של התובעות.