שרביט נ' חברת החשמל לישראל בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.מר מוטי שרביט (להלן: "התובע") עבד אצל חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") כ- 22 שנים, בתפקיד של מנהל מחסן כלים וחומר מתכלה של אגף ביצוע פרויקטים בחיפה, וכמחסנאי של מחלקת שירותים טכניים.

בסוף שנת 2009 התקבל אצל הנתבעת מידע אשר העלה חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי התובע, הקשורות לעבודתו. מכאן, החלה השתלשלות עניינים ארוכה, במסגרתה הגיש התובע לבית דין זה שתי בקשות לסעד זמני- האחת, להימנע מלקיים לו שימוע, במסגרתו יישקלו פיטוריו, כל זמן שלא הומצא לו מלוא החומר שעשוי לעזור לו בשכנוע צדקתו, והשנייה- לאסור על פיטוריו מיום 12/10/10 ולהורות על החזרתו המיידית לעבודה.

לפנינו תביעתו העיקרית של התובע, במסגרתה מבקש הוא להורות על השבתו לעבודה, ולחילופין, לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים בגין הליך פיטורים שלא כדין בסך של 300,000 ₪, ופיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 150,000 ₪.

השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות לענייננו:

2.התובע עבד אצל הנתבעת משך כ- 22 שנים, ושימש כמנהל מחסן כלים וחומר מתכלה של אגף ביצוע פרויקטים במחסני הנתבעת בחיפה, וכמחסנאי של מחלקת שירותים טכניים.

מתוקף תפקידו, היה התובע אחראי על ציוד יקר ערך המאוחסן במחסן ומסופק למחלקת שירותים טכניים.

3.לטענת הנתבעת, בסוף שנת 2009 התקבל אצלה מידע, אשר העלה חשד לביצוע עבירות פליליות, וביניהן, גניבת ציוד מהמחסן עליו היה אמון התובע בעבודתו. בדיקה בנדון התקיימה על ידי מחלקת ביטחון- צפון וממצאיה הועברו לסגן מנהל אגף ביצוע פרויקטים ומנהל כוח אדם, מר אריה המפל.

4.מחומר הראיות שהוגש לתיק בית הדין עלה, שאלו היו החשדות העיקריים שיוחסו לתובע באותה העת:

א."חשד לגניבה- מעל 100 טון ברזל"

לטענת הנתבעת, אותרו 4 הזמנות ברזל ממחסן קישון, אותם ביצע התובע. משקל החומר בכל הזמנה היה מעל 25 טון, וסך הכול 100 טון חומר. ההזמנות בוצעו על ידי התובע, כאשר לא הופיע יעד למשלוח החומר. במקרים אלו, הגיע נהג משאית פרטית מהדרום, מצויד במספר השריון ולקח את החומר ממחסן חיפה. הציוד הועבר לעיר רמלה למשאית אחרת, ומשם על פי החשד לקבלן מתכות. עבור כל הובלה קיבל נהג המשאית 1,500 ₪ במזומן.

ב."חשד לגניבת אלקטרודות וציוד נוסף"

לטענת הנתבעת, אלקטרודות שסופקו לנתבעת הוצעו למכירה לחנויות כלי עבודה. כמו כן, מחקירה עלה חשד כי זויפו מסמכים המעידים על מזמיני הציוד וכמות החומר.

על פי החשד, התובע זייף שוברים על פיהם שלח חומר לאתר חגית. בפועל, אותו החומר הגיע לחנויות בישוב דליית אל כרמל.

מבדיקה שנערכה באתר חגית, חתמו העובדים הרלוונטיים על תצהירים משפטיים שהם לא הזמינו את החומר ולא קיבלו אותו לידיהם.

מבדיקה מדגמית של הזמנות שביצע התובע ב- 3 השנים האחרונות התגלו כמויות חומר עצומות שהוזמנו, שאינן סבירות כלל.

חומר נוסף שהזמין התובע נמצא בחנויות נוספות ברחבי הארץ.

ג."רישום שעות עבודה- נהגים שכירים"

לטענת הנתבעת, התובע נהג לחתום לנהגים השכירים, אחת לשבוע, על לוחות שעות העבודה והקילומטרים באופן גורף ומבלי שבדק את נתוני הדוחות (מכתבו מיום 28/3/10 של מר גיל מרום, קב"ט חיפה למר אלון הלוי, קב"ט ארצי; נספח 3 לתצהירו של מר מרום).

5.ביום 18/2/10 וביום 22/2/10 זומן התובע למחלקת ביטחון- צפון ועומת עם החשדות החמורים בעניינו.