אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנפ נ' פרידמן ואח'

שנפ נ' פרידמן ואח'

תאריך פרסום : 09/03/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריית גת
31007-07-12
03/03/2014
בפני השופט:
נעם חת מקוב

- נגד -
התובע:
שלומי שנפ
הנתבע:
1. רון יוסף פרידמן
2. שמואל פרידמן
3. ארז אבוחצירה

פסק-דין

פסק דין

תביעה לתשלום 46,692 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע בתאונת דרכים.

לטענת התובע ביום 6.9.11 בשעה 00:45 לערך, נסע בכביש בין קריית גת למושב אמציה (להלן: "המושב") ועקב פרות שהגיחו לכביש, בלם את רכבו, התהפך ונפל לתעלה. לטענת התובע, הנתבעים הם בעלי עדר הבקר היחידי במקום ועל כן הפרות שלהם. עוד טוען התובע כי הנתבע 1 שהוזעק למקום, הגיע למקום וגרר את רכבו של התובע למושב והבטיח לתובע כי יפצה אותו בגין הנזק שנגרם לרכבו אולם לאחר מכן חזר בו מהבטחתו זו ומכאן התביעה.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הם אינם בעלי העדר אלא המושב, אולם לא חלקו על כך שהם מתפעלים את העדר על פי הסכם עליו חתם הנתבע 2 עם המושב. טענתם העיקרית של הנתבעים כפי שעולה מכתב ההגנה שלהם, היא כי התובע בדה את סיפור הפרות מליבו לאחר שרכבו ניזוק והגיש את התביעה נגדם רק משום שלרכבו לא היה ביטוח מקיף והוא ניסה למצוא "כיס עמוק" שיכסה את נזקיו.

המחלוקות בין הצדדים והעדויות שנשמעו

המחלוקת בין הצדדים מתחילה אם כן באופן התרחשות התאונה, כשהנתבעת טוענת כי ככל שהייתה תאונה כלל, אין בסיס לטענת התובע כי נגרמה עקב פרות שחצו את הכביש. ככל שתתקבל גרסת התובע לתאונה, חולקת הנתבעת גם על גובה הנזק כפי שהוערך על ידי השמאי מטעם התובע.

בפני העידו התובע ואביו (שגיא שנפ), דניאל אוחנה - חברתו של התובע וטל נחמיה - חבר של התובע וכן השמאי מטעם התובע. מטעם הנתבעים העיד רק הנתבע 3. הנתבע 2 לא נתן תצהיר שכן לא הייתה מחלוקת על כך שעבר אירוע מוחי לפני כשנה ומחצה ותצהירו של הנתבע 1 נמשך לאחר שלא התייצב לדיון. בא כוחו הציג אישור רפואי בגין היעדרו אולם בחר למשוך את התצהיר ולא ביקש לקבוע מועד נוסף לשם חקירת הנתבע 1 על תצהירו.

דיון והכרעה

למרות היעדרו של הנתבע 1, אשר רק הוא מבין הנתבעים נכח בזירת האירוע בסמוך לאחר התרחשותו, אני סבורה כי לא ניתן לקבל את גרסת התובע לגבי אופן התרחשות האירוע, באשר סתירות רבות מדי התגלו בין גרסתו לבין הגרסה שנמסרה על ידי חבריו ועל ידי אביו ובינהם. כמו כן גרסתו של התובע בפני עצמה איננה סבירה כפי שאפרט להלן.

ככלל, היו שני נושאים עיקריים עליהם חזרו עדי התובע. הראשון, כי הנתבע 1 אמר להם לקחת את התובע לבית החולים, יש לו ביטוח והוא לוקח אחריות על הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע (ראה תצהירו של התובע וכן ע' 6 ש' 17,18 וע' 14 ש' 6-8; אביו של התובע בתצהירו ובע' 15 ש' 7-13 ואח"כ שוב בע' 19 ש' 3 וש' 14,15; טל נחמיה בתצהירו ובע' 20 ש' 20; דניאל אוחנה בתצהירה ובע' 23 ש' 12-16). בהקשר זה אין זה מיותר לתהות על כך שכל עדי התובע חזרו על "הוראתו" של הנתבע 1 לקחת את התובע לבית החולים. האם במקרה בו הנתבע 1 לא היה לוקח על עצמו את האחריות ומנחה אותם לפנות את התובע לבית החולים - הם לא היו עושים זאת? הנושא השני עליו חזרו עדי התובע הוא כי הם ראו פרות משוטטות במקום (אביו של התובע בתצהירו בסעיף 3; טל נחמיה בתצהירו ובע' 20 ש' 14,15; דניאל אוחנה בתצהירה ובע' 24 ש' 14-17) .

ניתן כמובן לחשוב כי הדברים חוזרים על עצמם אצל כל העדים, פשוט מפני שהם נכונים, אולם נוכח הסתירות הרבות שהתגלו בין דברי העדים מטעם התובע והעובדה כי לגבי שאר פרטי האירוע הם זכרו מעט מאוד, כמו גם נסיבות שונות הקשורות באירוע שיפורטו להלן, נראה כי לא זו המסקנה שיש להסיק מכך, אלא שיש לקבוע כי מדובר בגרסה אותה בדה התובע ותיאם אותה עם העדים מטעמו ועל כן הם כולם חוזרים עליה ורק עליה בכל הזדמנות.

הסתירות שעלו מדברי עדי התובע, כולל עדותו שלו, מתחילות במקום בו התרחש האירוע על הכביש. התובע בתצהירו ציין כי ראה פרות חוצות את הכביש ובלם בחוזקה ועקב כך התהפך וסטה מן הכביש לתעלה שבצד הכביש (סעיף 2 לתצהיר). לעומת זאת, כל העדים האחרים מטעם התובע העידו כי רכבו של התובע היה הפוך על הכביש וכל האירוע התרחש על הכביש. כך, אביו של התובע העיד כי הרכב היה על הכביש (ע' 19 ש' 6,7) וכך חברו של התובע, טל נחמיה, ציין כי הכל קרה במרכז הכביש והם לא הצליחו לרדת לשוליים והרכב של התובע חסם את הכביש (ע' 21 ש' 4-8) וכך חברתו של התובע, דניאל אוחנה ציינה כי הרכב היה על הכביש הפוך, אם כי לא זכרה אם היה במרכז הכביש (ע' 23 ש' 23-26).

סתירות נוספות עניינן כלי הרכב שחלפו במקום לאחר התאונה. העדים נשאלו בעניין נוכח העובדה כי הרכב לטענתם התהפך בנתיב הנסיעה. אביו של התובע הסביר כי כלי רכב שחלפו במקום סטו והם (כלומר הוא וחבריו של התובע), עמדו על הכביש ובדקו את התנועה כדי שלא תהיה תאונה נוספת (ע' 19 ש' 17). טל נחמיה טען כי לא חלף כל רכב במקום בזמן שהם היו שם (ע' 21 ש' 22-26) ודניאל אוחנה העידה כי כלי רכב שחלפו במקום עצרו ושאלו אם הכל בסדר והם השיבו שהכל בסדר וכלי הרכב המשיכו לנסוע (ע' 24 ש' 14-17). כמובן שלא ייתכן שכלי רכב חלפו ולא חלפו במקום. כשעומת טל נחמיה עם דברי אביו של התובע כי כלי רכב שחלפו במקום סטו, ציין כי הוא לא שם לב לכלי הרכב (ע' 22 ש' 1,2). ניתן היה אולי לקבל זאת, אולם הדבר לא יכול להתיישב עם גרסתה של דניאל אוחנה שכלי הרכב לא סתם חלפו במקום וסטו, אלא עצרו והתעניינו בשלומם. בשביל אדם כמו טל נחמיה, שהעיד על עצמו כי יש לו זיכרון טוב מאוד (ע' 20 ש' 2-4), זה מעט מפתיע שלא זכר זאת כלל.

עוד התגלו סתירות בין עדי התובע בשאלה מי הגיע קודם לזירת התאונה, החברים או הנתבע 1 ומתי בדיוק ניתנה ההתחייבות של הנתבע 1 לקחת את האחריות עליו ולהפעיל את הביטוח. לפי אביו של התובע, הנתבע 1 הגיע למקום מספר דקות אחריו (ראה למשל תצהירו של האב בסעיף 7). אביו של התובע העיד כי דבר ראשון שאמר הנתבע 1 היה כי הוא לוקח את האחריות על עצמו (ע' 19 ש' 14,15). לכאורה אם זו גרסת אמת, הרי שכשהגיעו חבריו של התובע למקום, הם לא היו יכולים לשמוע את הנתבע 1 לוקח אחריות (שכן לא נטען כי הנתבע 1 חזר על אמרתו זו מספר פעמים). טל נחמיה העיד כי כשהגיעו למקום הנתבע 1 היה שם עם אביו של התובע (ע' 20 ש' 22) ואז אמר הנתבע 1 את שאמר. לעומת זאת דניאל אוחנה העידה כי הם הגיעו למקום לפני הנתבע 1 ורק לאחר שהנתבע 1 הגיע אחריהם, אמר את הדברים (ע' 23 ש' 12-16). דניאל אוחנה העידה כי לדעתה גם התובע שמע את דברי הנתבע 1 (ע' 23 ש' 18-20), אולם התובע עצמו העיד כי הוא לא שמע אותם כי היה מעורפל הכרה (ע' 6 ש' 12). התובע אף הסכים כי ניסוח תצהירו בסעיף 4, כאילו הוא שמע את הדברים, היה שגוי ואביו היה זה שסיפר לו על הדברים (ע' 6 ש' 20).

בנוסף, כל הנוגעים בדבר ידעו לומר בדיוק את שעת האירוע. התובע העיד כי את הערכתו לגבי השעה בה התרחשה התאונה, קבע לפי השעה שיצא מקריית גת, כחצי שעה קודם לכן (ע' 4 ש' 6,7). חבריו של התובע שהעידו, ציינו כי הם בילו בתחנת דלק בקריית גת עד 00:15 וקיבלו הודעה על האירוע בשעה 00:45. טל נחמיה בע' 20 ש' 2-4 ציין כי הוא זוכר את שעת האירוע כי יש לו זיכרון טוב וציין כי ב – 00:15 סיימו את הבילוי בתחנת הדלק (ע' 20 ש' 10,11). דניאל אוחנה זכרה את שעת האירוע כי לדבריה הסתכלה בשעון (ע' 22 ש' 17-21). אביו של התובע אף הוא ציין כי קיבל טלפון מן התובע בשעה 00:45.

למעט השעה (הפרות והתחייבות הנתבע 1 להפעיל את הביטוח) עדי התובע לא זכרו כמעט שום דבר מן האירוע. כך, טל נחמיה, ידע בוודאות לומר כי בזמן האירוע לא היה לו טלפון עם מצלמה אולם לא זכר איזה טלפון היה לו (ע' 21 ש' 15,16). הוא לא זכר כמה זמן חלף עד שלקחו את התובע לבית החולים (ע' 21 ש' 17,18). דניאל אוחנה לא זכרה כמה זמן חלף מהטלפון של התובע ועד שהגיעו אליו (ע' 22 ש' 18), לא זכרה אם רכבו של התובע היה הפוך במרכז הכביש (ע' 23 ש' 26) וכן לא זכרה כמה פרות ראתה על הכביש (ע' 24 ש' 11,12).

אוסיף לכך את העובדה כי התובע, הפריז בנוגע למצב ההכרה שלו וכשהדבר היה נוח, טען להכרה מעורפלת וזאת למרות שאביו העיד כי לאחר שהוא הגיע למקום התובע לא איבד את הכרתו שוב. כך טען התובע כי איבד את ההכרה מיד כשהתרחש האירוע (ע' 5 ש' 14,15). אחר כך טען כי לא שמע את הנתבע 1 בעצמו אומר לחבריו שייקחו אותו לבית החולים משום שהיה מעורפל הכרה (ע' 6 ש' 12) והוסיף וטען כי מדי פעם איבד את ההכרה ומדי פעם חזר להכרה (ע' 13 ש' 10). התובע לא יכול היה להסביר מדוע במסמך מבית החולים צוין כי לא היה אבדן הכרה. אביו של התובע כאמור העיד כי התובע לא איבד את ההכרה לאחר שהגיע למקום (ע' 17 ש' 22,23).

גרסתו של התובע אף איננה מתיישבת עם ההיגיון כפי שטען ב"כ הנתבעים בסיכומיו. אילו נסע התובע במהירות 50 קמ"ש כפי שטען והיה במקום ללא שדה ראיה כלל כפי שטען (ע' 9 ש' 1-8) וראה את הפרות במרחק 3-4 מטרים ממנו (ע' 4 ש' 16-21), לא הייתה אפשרות שהיה בולם ולא מתנגש בפרות, שכן במהירות של 50 קמ"ש הרכב עובר כמעט 14 מ' בשנייה. לא ייתכן כי התובע הגיב כה מהר שבשבריר שנייה הספיק לסטות כך כשנמנע מהתנגשות אפילו בפרה אחת מתוך אותן 4,5 פרות שחצו את הכביש לדבריו (ע' 4 ש' 19).

אוסיף לכך את העובדה כי איש לא צילם את האירוע. חלק מן הנוכחים טענו כי לא היה בידיהם טלפון עם מצלמה באותה עת, אולם חלק מן הנוכחים לא טענו זאת ולמרות זאת אין ולו תמונה אחת מן האירוע.

אוסיף לכך את העובדה כי למקום התאונה הגיע גם דוד של התובע, אשר משום מה לא זומן להעיד ויתר על כן, נוכחותו במקום לא נזכרת בתצהירים מטעם התובע. אלמלא נשאל על כך התובע בחקירה הנגדית הדבר לא היה עולה בבית המשפט והתובע לא נתן כל הסבר להשמטה זו (ע' 1 ש' 17-20).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ