שנף נ' משרד נסיעות אברמוף

פסק דין

1.בכתב תביעה שהגישה התובעת (אליו הצטרף התובע עפ"י החלטה מיום5.12.2010) נטען כי בשנת 2006 פנו התובעים אל הנתבעת ושכרו את שירותיה להוצאת אשרת כניסה- "ויזה" לארה"ב. לטענת התובעים, קיבלו את אשרות הכניסה של שניהם במשרד הנתבעת וכי מאז שנת 2006 נכנסו מספר פעמים לארה"ב, ואולם בשנת 2010, ניסו הם להיכנס לתחומי ארה"ב ושם התגלה כי נפלה טעות קולמוס בשמם של התובעים וכניסתם עוכבה מספר שעות. כתוצאה מכך נאלצו התובעים להוציא ויזה חדשה, דבר שגרם להם להוציא סך 1,725 ₪. לטענת התובעים, מבקשים הם לפסוק להם 2/3 מן הסכום הנ"ל, וזאת לאחר שהויזה שהוצאה ע"י הנתבעת נוצלה עד לשנת 2010.

2.בכתב הגנתה שללה הנתבעת את הטענה כי הנתבעת טעתה ברישום הפרטים בטופס שמילאה, מאחר והפרטים נבדקים בצורה יסודית ע"י שגרירות ארה"ב. לטענת הנתבעת, היא מסייעת ללקוחותיה להוציא את אשרת הכניסה ואין היא אחראית לטעויות שנפלו באשרת הכניסה. מוסיפה הנתבעת וטוענת, שאם נפלה טעות אין לדעת מהו מקורה שכן הנתבעת ממלאת את טופס הבקשה ועל הלקוח לחתום על נכונות הפרטים, ולפיכך אין הנתבעת אחראית לטעות שנפלה בויזה לאחר הוצאתה.

3.מטעם התובעים העידה התובעת, ואילו מטעם הנתבעת העידה הגב' אנדרוקוביץ.

4.אין חולקין, וזאת למדתי מעדות העדים בפניי, כי הטעות נפלה בשל החלפות אותיות בשם המשפחה של התובעים.

5.השאלה הראשונה שעליי להכריע בה היא, האם התרשלה הנתבעת כלפי התובעים, בשים לב למערכת היחסים ביניהם. הצדדים אינן חולקים על העובדה, כי הנתבעת נתנה לתובעים שירות תמורת תשלום, אשר כולל מילוי הטפסים הדרושים לצורך הוצאת אשרת הכניסה, משלוח טפסים אלה לשגרירות ארה"ב, קבלת הדרכון עם אשרת הכניסה ומסירתו לתובעים (ראו עדותה של נציגת הנתבעת בעמוד 2 שורות 3 ו-4 וכן בשורה 7 לפרוטוקול).

6.לא ברור מדוע נפלה הטעות בשם משפחתם של התובעים ולא ברור אם מקור הטעות הוא בטופס שמילאו נציגי הנתבעת, או שמא מקורו בטעות קולמוס שביצע אחד מפקידי השגרירות. ניתן היה ,על נקלה, להתחקות אחרי מקור הטעות, אילו היתה הנתבעת שומרת העתק מן הטופס ששיגרה לשגרירות, ואולם לטענת נציגתה, לא שמרה הנתבעת העתק מטופס זה (ראו עדות נציגת הנתבעת בעמוד 2 שורה 4 לפרוטוקול).

7.העובדה, כי הנתבעת לא שמרה העתק מטופס שמילאה בשם התובעים, פועל לרעתה ככל שהדבר נוגע לגבי המחלוקת שנפלה בין הצדדים, אם מקור הטעות הוא בטופס שמילאה הנתבעת או בטעות קולמוס שנעשתה ע"י מי מעובדי השגרירות, ולפיכך, לא הוכיחה הנתבעת את טענתה שהעלתה בכתב הגנתה, לפיה מקור הטעות הוא בשגרירות ארה"ב ולא במילוי טופס הבקשה.

8.כך או כך, נציגת הנתבעת הודתה, כי הנתבעת קיבלה את הדרכון ואשרת הכניסה לידיה והיא מסרה אותם לתובעים (עמוד 1 שורה 7 לפרוטוקול). נציגת הנתבעת טענה, כי נציגי הנתבעת לא בדקו אם השם בויזה תואם לשם המופיע בדרכון, יחד עם זאת מאשרת נציגת הנתבעת, כי אילו היו התובעים מזמינים כרטיסים באמצעות הנתבעת, היו נציגי הנתבעת בודקים את התאמת השמות המופיעים בדרכון לאלה המופיעים באשרת הכניסה. עובדות אלה מוכיחות, כי הנתבעת התרשלה כאשר לא בדקה את ההתאמה בין שמות התובעים בדרכון לבין שמותיהם באשרת הכניסה לארה"ב, שכן כפי שהנתבעת היתה נוהגת עם לקוחות שמזמינים כרטיסי טיסה באמצעותה, כך היה עליה לנהוג גם עם לקוחות ששילמו לה בגין הגשת טופס בקשה להנפקת אשרת כניסה- ויזה לארה"ב. על הנתבעת היה לבדוק את ההתאמה בין שמות התובעים בדרכון לבין שמותיהם באשרת הכניסה מייד לאחר שקיבלה את הדרכון ואשרת הכניסה למשרדה.

9. באשר לסכום הנזק, התובעים טוענים כי נגרמו להם הוצאות בגין הוצאת ויזה חדשה, בסך 1,725 ₪ לפי הפירוט שלהלן : סך 1,080 בגין תשלום לשגרירות, סך 84 ₪ בגין הוצאות נוספות, סך 41 ₪ תשלום לשליח שהביא את הדרכון, סך 120 ₪ בגין תמונות, סך 100 ₪ בגין נסיעה לת"א וסך 300 ₪ בגין הפסדי ימי עבודה. להוכחת התשלומים ששילמו התובעים לשגרירות, בגין צילום התמונות וכן בגין הוצאות החניה, צירפו התובעים קבלות. מן הסכום הנ"ל התובעים טוענים, כי מגיע להם 2/3 מאחר והויזה הראשונה שהוציאה הנתבעת היתה בתוקף למשך 2/3 מתקופתה המקורית.

10.החלטתי לקבל את כל ראשי הנזק להם טוענים התובעים למעט אובדן ימי עבודה, מאחר וראש נזק זה לא הוכח. לפיכך, נזקיהם של התובעים עומדים ע"ס 1,425 ₪. הואיל והנתבעת לא חלקה על טענת התובעים, לפיה מגיע לה 2/3 מן הסכום הנ"ל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 2/3 מן הסכום האמור לעיל, דהיינו- סך 950 ₪.

11.סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים סך 950 ₪. כמו-כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 150 ₪, כך שבסך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך 1100 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"א, 06 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.