אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמשון נ' עיריית תל אביב-יפו

שמשון נ' עיריית תל אביב-יפו

תאריך פרסום : 27/05/2010 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
3425-05-10
26/05/2010
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק

- נגד -
התובע:
יוסי שמשון
הנתבע:
עיריית תל אביב-יפו
פסק-דין

פסק דין

ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים (כב' השופטת מרגולין) מתאריכים 13.12.09 ו-22.3.10 (גזר הדין מיום 22.3.10 ניתן לאחר שעניין תשלום הקנס לפי סעיף 63 (א) לחוק העונשין הוחזר להבהרה).

בשני גזרי הדין שיש לראותם כגזר דין אחד לעניין הערעור, נעשתה המלאכה כדבעי. ביהמ"ש נימק כהלכה את כל הצריך ביאור בין לגבי הקנס שהוטל על פי סעיף 63 (א) לחוק העונשין ובין בעניין חיוב המערער בהשבחה על פי סעיף 218 לחוק התכנון והבנייה.

לביהמ"ש קמא היתה סמכות לחייב בהיטל השבחה בנוסף להטלת קנס על פי סעיף 63 (א) ודומה עלי שגם לא יכולה להיות מחלוקת יותר שבסמכות בימ"ש מקומי להחיל את סעיף 63 (א) גם על ענייני תכנון ובנייה.

בכל הנוגע לגובה הקנס שנקבע עפ"י סעיף 63 (א) לחוק, ביהמ"ש לקח בחשבון את כל השיקולים לקולא, ערך איזון נאות והקנס שהוטל מגשים את המדיניות הראויה ואינו חורג מהסביר בכגון דא.

באשר לחיוב בהשבחה, המקום לתקוף את גובה ההשבחה היה דרך של חקירת המומחה בביהמ"ש קמא, ו/או על ידי הסתייעות בחווה"ד נוגדת. חוו"ד לסתור לא הוגשה לא לגבי גובה הסכום ולא לגבי שיטת החישוב שאותה תוקף למעשה המערער במסגרת הערעור דנא.

ואילו עיון בחקירה בפרוטוקול ביהמ"ש קמא (קיבלתי את תיק ערכאה הדיונית לעיוני), מעלה שהמערער אשר היה מיוצג נמנע מחקירת המומחה על שיטת החישוב. המנעות זו מאיינת לא רק את האפשרות להעלות נושא זה בפני לראשונה בערעור, כי אם גם אומרת דרשני.

הטענה כי אילו היו מחשבים את היטל ההשבחה עפ"י השיטה שנטענה בפני היום הוא היה אפס, היא טענה בעלמא שלא הוצבה לה תשתית עובדתית נאותה ועל כן לא תוכל לתקון בערעור.

לפיכך הערעור נדחה.

ניתן והודע היום י"ג סיון תש"ע, 26/05/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה צ'רניאק, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי יחיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ