אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמואל נ' מדינת ישראל

שמואל נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 24/02/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
21705-11-11
20/02/2012
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
אהרן שמואל
הנתבע:
מדינת ישראל – ע"י פרקליטות מחוז חיפה – פלילי
פסק-דין

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 6.6.11 ע"י השופט שלמה בנג'ו בתיק פ"ל 7740-05-11.

המערער הובא לדין בבית המשפט לתעבורה בגין כך שביום 28.6.10 בצומת הרחובות, שד' ההגנה – אבנר בחיפה, נהג ברכב, לא ציית לאור אדום שברמזור המוצב בכיוון נסיעתו, המשיך בנסיעה בניגוד לאור האדום ובכך עבר עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

כתב האישום הוגש תחילה כנגד אורית שמעון, בת הזוג של המערער, אך בשלב מסוים כתב האישום תוקן בהסכמת המערער ועל פי הודאתו, לכן העבירה יוחסה לו. הדיון בעניינו של המערער נקבע ליום 6.6.11. המערער השיב לכתב האישום והודה בכך שהוא זה שנהג ברכב בזמן הרלוונטי לכתב האישום, אך טען כי השמש סנוורה אותו ולכן לא ראה את הרמזור.

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המערער על סמך תשובתו לכתב האישום והטיל עליו קנס כספי בסך 1,000 ₪ שישולם ב-3 תשלומים, (להלן – "פסק הדין").

המערער הגיש ביום 14.6.11 בקשה לביטול פסק הדין באמצעות בא כוחו – (להלן – "הבקשה הראשונה"), בה טען כי בדיון שהתקיים ביום 6.6.11 מסר לבית המשפט כי הרמזור מוצב במקום שלא אפשר לו לראות אותו ולא יכול היה להבחין באור האדום, לכן בית המשפט לתעבורה טעה כשפירש תשובה זו כהודאה בעבירה. המערער נכה הסובל ממחלת נפש וכי בשל כך היה ראוי שהדיון בעניינו יתקיים במעמד סנגור. בו ביום דחה בימ"ש לתעבורה את הבקשה הראשונה. בימ"ש לתעבורה ציין כי המערער התייצב לדיון ביחד עם בת זוגו הגב' אורית שמעון, הנאשמת בכתב האישום המקורי וכי על יסוד דבריו שהוא נהג ברכב תוקן כתב האישום, באופן ששמה של גב' שושן נמחק ובמקומו נרשם שם המערער כמי שביצע את העבירה.

עוד נקבע כי הוצגו בפני בימ"ש לתעבורה תמונות שמהן עולה שאין כל ממש בטענת המערער ביחס למיקום הרמזור ובחוסר היכולת להבחין בו. בהמשך בימ"ש לתעבורה בחן את הבקשה על יסוד העילות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, למרות שפסק הדין בעניינו של המערער ניתן במעמדו.

אציין כבר עתה כי יתכן והיה מקום להתייחס לבקשת המערער כבקשה להתיר לו לחזור בו מהודאה, אך משהמערער לא נקט בדרך זו ולא העלה זאת ביוזמתו, אין בימ"ש מחויב ליזום זאת בעצמו ולכן אין למערער להלין אלא על עצמו. מה גם, בקשות כאלו, קרי, בקשות לחזרה מהודיה, יתקבלו אך ורק בצמצום – לעניין זה ראו סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), ראו גם ע"פ 6952/10 בשימוב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.11), ע"פ 3227/10 פלוני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 24.1.11) וע"פ 5763/10 תורג'מן נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 3.2.11).

המערער שב והגיש ביום 22.9.11 בקשה נוספת שכותרתה "בקשה לעיון חוזר" ובה חזר על אשר נטען בבקשה הראשונה – (להלן: "הבקשה השניה").

ביום 26.9.11 דחה בית המשפט לתעבורה את הבקשה השניה כשהוא מפנה לכך, שבקשה קודמת ודומה הוגשה בסמוך למתן פסק הדין, קרי, הבקשה הראשונה, שגם היא נדחתה ביום 14.6.11.

בית משפט לתעבורה בדחותו את הבקשה השניה, ציין כי המערער לא הגיש במועד הקבוע בחוק, ערעור על פסק הדין למרות שגזר הדין ניתן במעמדו ואף לא הגיש ערעור על ההחלטה הדוחה את הבקשה הראשונה מיום 14.6.11, כך שמאז חלפו כ- 4 חודשים עד להגשת בקשתו השנייה. בית משפט לתעבורה התייחס לתיעוד הרפואי שצורף ולא מצא בו בסיס לטענה של אי שפיות.

הערעור מופנה כנגד ההחלטות הנ"ל ועל פיו מתבקש בית המשפט לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את הדיון בפני בימ"ש לתעבורה.

המערער שב והעלה את טענותיו שהעלה בבימ"ש לתעבורה לרבות הטענות ביחס למצבו הנפשי והצורך במינוי סנגור שייצג אותו.

עוד הפנה ב"כ המערער לכך, שהמערער טען בפני בית המשפט לתעבורה, כי לא ניתן היה לראות ולהבחין באור האדום (ראה סעיף 5 להודעת הערעור), כך שלא היה מקום לקבוע כי יש בתשובת המערער, הודאה בביצוע העבירה, בעיקר לאור מצבו הנפשי של המערער.

בטיעונים בפניי טען ב"כ המערער כי המדובר באדם שמטופל מבחינה פסיכיאטרית ומוכר לשירותי הבריאות עקב אשפוזים.

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. המערער נידון במעמדו ועל כן לא היה כל מקום לפנות בבקשה לביטול פסק הדין. בקשה כזו ניתן להגיש רק במקרים בהם הנאשם נידון בהעדרו.

ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי לא מתקיימת בעניינו של המערער העילה של החשש לעיוות דין, לכן צדק בית המשפט לתעבורה משדחה את הבקשה. לגישתו, ההרשעה של המערער מסתמכת על צילום מצלמת רמזור ביחס לרכב שהמערער נהג בו במועד הרלוונטי, על פי הודאתו.

אשר על כן ביקשה המשיבה לדחות את הערעור.

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט לתעבורה, בהחלטתו הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, בבקשות שהגיש המערער לבית משפט לתעבורה, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

המערער התייצב לדיון בפני בית משפט לתעבורה והודה בעובדה שהוא נהג ברכב במועד הרלוונטי לביצוע העבירה ואף על סמך הודאתו תוקן כתב האישום, כך שתחת שם הנאשמת "אורית שמעון", נרשם שמו של המערער כנאשם וכמי שנהג ברכב וביצע את העבירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ