אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמאילוב נ' מדינת ישראל

שמאילוב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 29/04/2018 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
8439-17
25/04/2018
בפני השופט:
ד' מינץ

- נגד -
המבקש:
אנטולי שמאילוב
עו"ד אורי דייגי
עו"ד עמית דויטשר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עילית מידן
החלטה
 

 

           לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' אינפלד) מיום 18.9.2017 בת"פ 19696-12-10, בגדרו הושת על המבקש עונש של 7 שנות מאסר בפועל, בנוסף להפעלת 10 חודשי מאסר על תנאי קודם, מתוכם 4 חודשים במצטבר ו-6 חודשים בחופף; מאסר על תנאי; קנס כספי בסך של 7,000 ש"ח; ותשלום פיצוי לנפגעי העבירה בסך של 75,000 ש"ח.

 

תמצית כתב האישום

  1. כתב האישום הוגש ביום 13.12.2010 לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד המבקש ותשעה נאשמים נוספים. עניינו בפעילותה של חבורה עבריינית שביצעה שורה של מעשי שוד אלימים והתפרצויות במקומות שונים ברחבי הארץ. כתב האישום כולל 22 אישומים, אשר 7 מהם יוחסו למבקש. מעשי השוד וההתפרצויות בוצעו בתקופה שבין סוף שנת 2009 לבין חודש נובמבר 2010, זאת לאחר תכנון מקדים ואיסוף מודיעין על היעדים. בחלק מהמקרים מעשי השוד לוו באלימות קשה נגד הקורבנות ששהו באותם יעדים, חלקם קשישים. במסגרת החקירה, ביום 4.11.2010 נחתם הסכם עד מדינה עם אחד הנאשמים המרכזיים בפרשה (להלן: עד המדינה).

 

  1. שבעת האישומים שיוחסו למבקש מפורטים בהרחבה בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי מיום 29.3.2017 ובהחלטות קודמות של בית משפט זה בהליכי המעצר בעניינו (בש"פ 6311/11 מדינת ישראל נ' אלקינייב (13.9.2011), השופט (כתוארו אז) ח' מלצר; בש"פ 8986/11 מדינת ישראל נ' אלקינייב (28.12.2011), השופטת ע' ארבל). על כן, עיקרי הדברים יובאו להלן רק בקיצור: לפי האישום השני, המבקש קשר עם אחרים קשר לביצוע שוד בבית מגורים בירושלים ושדדו אדם מבוגר בביתו. הם כבלו אותו, איימו עליו והכו אותו עד אובדן הכרה. המבקש ביצע את המעשים בעודו מצויד באקדח צעצוע והיה מעורב ישירות באלימות שהופעלה כלפי אותו אדם; באישום השלישי, נאמר כי המבקש ואחרים ביצעו שוד בבית מגורים בזיכרון יעקב שבו שהתה שמרטפית בת 23 בעודה מטפלת בתינוק. הם נכנסו לדירה תוך שהתחזו לעובדי תאגיד מים, כבלו את ידיה של השמרטפית, איימו עליה, גנבו רכוש ונמלטו; לפי האישום הרביעי, המבקש ועד המדינה פרצו לבית מגורים בירושלים בו שהה קשיש בן 80 כדי לבצע שוד. עד המדינה הפעיל אלימות קשה כלפי הקשיש והנאשמים נמלטו מהמקום לאחר שבתו של הקשיש התעוררה והחלה לצעוק; לפי האישום החמישי, לאחר שכשל ניסיון השוד לעיל, הנאשמים פרצו לדירה אחרת בירושלים אך נמלטו מהמקום לאחר שהבחינו בגבר שישן בדירה; לפי האישום התשיעי, המבקש יחד עם אחרים נכנסו לבית מגורים בשדרות שבו שהה אדם בן 75, תוך שהתחזו לשליחי דואר. הם הכו אותו, כבלו את ידיו ואת רגליו והמבקש חבט באגרוף בפניו. לאחר שגנבו כסף ורכוש הם נמלטו מהמקום; לפי האישום האחד עשר, המבקש ערך תצפית על בית מגורים ברמת גן ומסר לשאר הנאשמים עדכונים לגביו לצורך ביצוע שוד. אלא שנוכחותם של כלי רכב משטרתיים הרתיעה אותם ולכן הם עזבו את המקום; לפי האישום החמישה עשר, המבקש פרץ לבית מגורים בשדרות אגב שבירת תריס במרפסת הבית, גנב רכוש שאותו חלק עם נאשם 2 ונמלט מהמקום. בגין כל המעשים המתוארים הואשם המבקש בעבירות שונות: קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון שוד בחבורה, ביצוע שוד, כניסה והתפרצות למקום מגורים, החזקת כלי פריצה והיזק בזדון.

 

ההליך בבית המשפט המחוזי

  1. ביום 29.3.2017 ניתנה הכרעת דין מקיפה המתפרשת על פני 256 עמודים, בגדרה הורשע המבקש בחלק מהעבירות שיוחסו לו. במוקד הראיות שהיוו את הבסיס להרשעה עמדה עדותו של עד המדינה. לצד זאת, הונחו לפני בית המשפט ראיות אחרות, ביניהן האזנות סתר, מעקבים, הודעות הנאשמים ונפגעי העבירות, תוצרים של תרגילי חקירה וכיוצא באלה. בית המשפט התרשם כי עדות עד המדינה מהימנה וכנה, מסקנה שנתמכה בראיות חיזוק כגון: עימותים עם יתר הנאשמים במהלך החקירות; מסירת פרטים רלוונטיים על ידי עד המדינה למדובב עוד בטרם החתימה על ההסכם; סרטי "הובלה והצבעה" שבהם נצפה עד המדינה משחזר את האירועים ומצביע על פרטים ייחודיים בזירות; התרשמות בלתי אמצעית מהתנהלות העד במהלך המשפט; ועוד.

 

  1. בית המשפט גם קבע כי מתקיימת דרישת הסיוע המתחייבת בנסיבות העניין, וזאת על בסיס הצטברותן של ראיות שונות: ראיות לקיומה של חבורת שודדים באופן שתואם את העדות; שקרי המבקש בהקשרים שונים ובפרט הכחשת כל היכרות עם עד המדינה ונאשמים נוספים, שעה שהוצגו ראיות המוכיחות היכרות עמו ברמה כזו או אחרת; קיומן של ראיות אובייקטיביות המספיקות להרשעתו בעבירות המיוחסות לו באישום האחד עשר, המלמדות על דפוס פעולה דומה לשאר המעשים המיוחסים לו ולחבורה; תוצרים של תרגילי חקירה – אם כי לחלקם ניתן משקל מוגבל מפאת פגמים מסוימים שנפלו במלאכת תמלול השיחות שהוקלטו.

 

  1. כמו כן, בניגוד לרושם שנוצר לפיו עדות עד המדינה מהימנה ומשכנעת, צוין כי התנהלותו של המבקש במהלך המשפט הייתה רצופה בסתירות ובשקרים. בית המשפט היה גם ער לאפשרות כי עד המדינה שגה ביחס למספר פרטים בעדותו וייחס אי-דיוקים אלה למגבלות הזיכרון האנושי.

 

  1. לאחר שבחן את קיומן של ראיות הסיוע ואת קיומם של נימוקים מיוחדים הקושרים את המבקש לפרטים מהותיים בכל אחד מהאישומים, הכריע בית המשפט המחוזי כדלקמן: באשר לאישום השני – המבקש זוּכה מעבירת ניסיון השוד הראשון אך הורשע בקשירת קשר וביצוע שוד בחבורה תוך שימוש באלימות וגרימת פציעה; לגבי האישום השלישי – המבקש זוכה מאישום זה מחמת הספק; בעניין האישום הרביעי – המבקש הורשע באופן מלא בעבירות של קשירת קשר וניסיון שוד בחבורה; באשר לאישום החמישי – המבקש זוכה מהמיוחס לו הואיל ועדות עד המדינה הייתה הראיה היחידה ולא נמצאה ראיה או נימוק נוספים המשכנעים כי עד המדינה לא טעה לגבי פרטי האירוע; בעניין האישום התשיעי – המבקש הורשע באופן מלא בעבירות של קשירת קשר ושוד בחבורה תוך שימוש באלימות; באשר לאישום האחד עשר – המבקש הורשע על סמך ראיות חיצוניות שאינן קשורות בעדות עד המדינה בעבירות של קשירת קשר וניסיון התפרצות לבית מגורים בכוונה לגנוב, אך זוכה מעבירת ניסיון שוד; באשר לאישום החמישה עשר – המבקש זוכה מהעבירות שיוחסו לו, מפני שמלבד השתייכותו לחבורה העבריינית לא הוצגו כל ראיות הקושרות אותו באופן ישיר לאירוע זה.

 

  1. ביום 17.9.2017 ניתן גזר הדין. בית המשפט עמד על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי המבקש ובהם הזכות לשלמות הגוף, הזכות לאוטונומיה על הגוף ותחושת הביטחון האישי והציבורי. לאחר שבחן את נסיבות ביצוע העבירות החמורות, שכללו גם הפעלת אלימות, בין היתר כלפי קשישים, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 לבין 13 שנות מאסר בפועל. בעת בחינת נסיבותיו האישיות של המבקש הובאו בחשבון מחד גיסא, נסיבותיו האישיות המורכבות, הקשיים אשר חווה במהלך חייו והמצוקה שנוצרה במעצרו בעת שאביו החולה נטה למות וחלוף הזמן במהלכו שינה את מצבו לטובה במידת מה; ומאידך גיסא, את עברו הפלילי שכלל מספר הרשעות קודמות, את העובדה כי לא שיתף פעולה בבדיקות סמים שהתבקש לעשות בעבר, את מסוכנותו הגבוהה, ואת תסקיר שירות המבחן לפיו על אף שקיים פוטנציאל חיובי לשיקומו, הוא אינו מגלה כל אמפתיה כלפי קורבנות העבירות ולכן ניתנה המלצה לענישה מוחשית. באיזון הכולל החליט בית המשפט להעמיד את עונשו של המבקש בסמיכות לרף התחתון של המתחם וגזר עליו את העונשים שפורטו לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ