אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמאילוב נ' המוסד לביטוח לאומי

שמאילוב נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
9502-09-12
17/04/2013
בפני השופט:
איטה קציר

- נגד -
התובע:
סמיון שמאילוב
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 6.8.2012 (להלן – הועדה), שקבעה כי המערער איבדה 60% מכושרו להשתכר.

2.המערער טען כי הועדה הפחיתה משיעור אי הכושר שנקבע לו לצמיתות, וזאת על אף ששיעור הנכות הרפואית אף עלה. עוד טען המערער כי מצבו הקשה אינו מאפשר לו ביצוע כל עבודה – מה שיש בו כדי להצדיק קביעת דרגת אי כושר בשיעור גבוה יותר.

3.מנגד טען המשיב כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה, שכן החלטת הועדה תואמת את המלצות הרופא המוסמך ופקיד השיקום, וכי הועדה התייחסה לליקויים הרפואיים ונתנה החלטה מנומקת. עוד טען המשיב כי שיעור הנכות הרפואית בגין הליקוי העיקרי ממנו סובל המערער, מחלת הנפילה, נקבע בעבר באופן זמני ולאחר מכן הופחת – מה שיש בו כדי להסביר את השינוי בשיעור אי הכושר.

4.עיון בפרוטוקול מעלה כי הועדה התכנסה ביום 6.8.12, הקשיבה ורשמה את תלונות המערער בפניה. המערער התלונן כי הוא סובל ממחלת הנפילה מאז חודש 2/1996, וכי הוא סובל מכאבים. עוד עולה מהפרוטוקול כי הונחו בפני הועדה מסמכי תיק הנכות והמידע הסוציאלי. הועדה ציינה את הליקויים הגופניים מהם סובל המערער וציינה את שיעור הנכות הרפואית שנקבע בגין כל אחד מהליקויים – הגבלה קלה בע"ש מותני, כאבי ראש ואפילפסיה מזכים את המערער בשיעור נכות כולל של 52%.

הועדה ציינה לתובע הכשרה כהנדסאי בעל 16 שנות לימוד, את ההיסטוריה התעסוקתית של התובע טרם עלייתו לישראל, וכן ציינה כי לא עבד מאז עלייתו לישראל. עוד צוין בפרוטוקול כי המלצתו של הרופא המוסמך הינה כי המערער מסוגל לעבודה במשרה מלאה במיגבלות שצוינו על-ידו.

לסיכום קבעה הועדה כי בהתחשב בגילו הצעיר יחסית, בהשכלתו, בעברו התעסוקתי והשפעת כל ליקוי בפני עצמו כמו גם בהשפעה המצטברת של כלל הליקויים – מסוגל לעבודה חלקית בתנאים ובמיגבלות מסוימות.

5.הרופא המוסמך קבע בחוות-דעתו לענין כושר ההשתכרות של המערער 17.7.2012 כי המערער מסוגל לעבודה מלאה, ללא חשיפה לשמש, מכונות עובדות וגובה.

עובדת השיקום קבעה בחוות-דעתה מיום 10.6.12 כי התובע מסוגל להשתלב בעבודות שונות, אך בהתחשב בכך שמעסיקים נרתעים מלהעסיק אנשים חולי אפילפסיה יש לראותו כמי שאיבד כושרו להשתכר בשיעור 60% לצמיתות. בחוות-דעת זו לקחה עובדת השיקום בכלל שיקוליה את תלונות המערער בפניה (בדבר 3-4 התקפים בחודש) וכן את העובדה כי עבד החו"ל כמהנדס מכונות וכסדרן ועד עלייתו לישראל, ואף לאחר שלקה כפיון.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6.על-פי הוראות סעיף 213 לחוק הערעור לפני בית הדין הינו "בשאלה משפטית בלבד". לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.

בנסיבות המקרה כאן עולה כי כי הועדה התייחסה לפגימות השונות, העריכה את מידת השפעתן על כושרו של המערער להשתכר, והחלטתה בדבר שיור אי הכושר אף מרחיבה מעבר להמלצת הרופא המוסמך. לא מצאתי אי התאמה כלשהיא בין ממצאי הועדה למסקנות אליהם הגיעה.

קביעה קודמת של ועדה לעררים לעניין אי כושר ניתנה ביום 29.6.08 – וממנה עולה כי דרגת אי הכושר בשיעור 75% ניתנה באופן זמני, ובהסתמך על שיעור נכות רפואית זמנית בגין מחלת האפלפסיה בשיעור 80%, שנקבעה בין השאר בהתחשב בדיווח על מעל 10 התקפים בחודש – כל זאת כעולה מחוות-דעת יועץ נוירולוג מיום 5.6.08. מאוחר יותר הופחתו שיעורי הנכות בגין מחלה זו ל- 60% ומאוחר יותר אף ל- 40%.

משכך – החלטה קודמת בעניין שיעור הנכות הרפואית ושיעור אי הכושר היתה זמנית ואין לומר לכן הועדה מנועה מלשנות החלטות קודמות בעניינו של המערער, או כי נדרשת הנמקה מיוחדת לעניין שינוי בשיעור אי הכושר.

לאור האמור לא ניתן לומר כי הועדה טעתה טעות שבחוק המצדיקה את התערבות בית הדין.

7.בהעדר פגם משפטי – על כן, הערעור נדחה בזאת.

8.אין צו להוצאות.

9.הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק-דין.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ג, (17 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ