אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שם טוב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

שם טוב נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי מרכז
27874-05-11
29/01/2012
בפני השופט:
שאול מנהיים

- נגד -
התובע:
אורן שם טוב ע"י עו"ד אלטרזון
הנתבע:
כונס נכסים רשמי תל אביב ע"י עו"ד הירשנזון
פסק-דין

פסק דין

המבקש (להלן גם "החייב") הגיש, בחודש מאי 2011, בקשה לפשיטת רגל ולצו כינוס. ביום 23/8/11 הודיע הכנ"ר כי הוא מתנגד למתן צו כינוס. החייב הגיב להתנגדות הכנ"ר, והכנ"ר השיב בכתב לתגובה. בדיון מיום 26/1/12 הוברר כי אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, וכי המחלוקת ביניהם בשאלת מתן צו כינוס היא מחלוקת משפטית גרידא. השאלה הטעונה הכרעה היא האם, לאור העובדות, נכון – כטענת הכנ"ר – לדחות את הבקשה למתן צו כינוס ובכך להביא כבר כעת לסיומם של הליכי פשיטת הרגל בהם פתח החייב, או שמא – כטענת החייב – יש לתת צו כינוס בשלב זה ולהמשיך לאחר מכן, לקראת הדיון בהכרזת החייב כפושט רגל, בבדיקת תום הלב ביצירת החובות.

העובדות הצריכות לעניין ואינן שנויות במחלוקת הן כדלהלן: החייב, כבן 34 שאינו מדווח על בעיות בריאות, דיווח בבקשת פשיטת הרגל שהגיש על חובות שסכומם הכולל 92,000 ₪. עוד דיווח כי רק בגין חוב מזונות מתנהלים כנגדו הליכי הוצאה לפועל (בדיון מיום 24/1/12 דיווח החייב על פתיחת תיק הוצאה לפועל נוסף, וזאת על ידי נושה שנכלל ברשימת הנושים שהגיש החייב במסגרת הבקשה לפשיטת רגל). על פי תדפיס לשכת ההוצאה לפועל, עומד סכום חוב המזונות נכון ליום 28/4/11 (סמוך לפני הגשת הבקשה לפשיטת רגל ולצו כינוס) על כ-65,000 ₪. מכאן, כי חוב המזונות עומד על כשבעים אחוזים מסך כל חובות החייב. לחייב שתי בנות קטינות מנישואיו, שהסתיימו בגירושין.

עמדת הכנ"ר היא כי בנסיבות אלה אין לתת צו כינוס. בתמצית, שני נימוקים עומדים בבסיס עמדה זו של הכנ"ר. הנימוק הראשון הוא, כי חוב מזונות הוא חוב שנוצר שלא בתום-לב ויצירתו מנוגדת לתקנת הציבור, וכידוע דין הוא שמי שחובותיו נוצרו שלא בתום לב אינו זכאי להגנת דיני פשיטת הרגל. הנימוק השני הוא כי חוב מזונות אינו, ככלל, חוב שניתן לקבל ממנו הפטר (סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980), אלא אם בית המשפט של פשיטת הרגל הורה אחרת. הכנ"ר טוען כי כאשר חוב המזונות הוא החוב הגדול ביותר של החייב, ובהינתן הכלל שחוב כזה אינו חוב שניתן לקבל ממנו הפטר בסיומם של הליכי פשיטת הרגל, נופלת ההצדקה המרכזית לקיומו של הליך פשיטת הרגל לבקשת החייב, שהיא – כידוע – הרצון לאפשר לחייבים תמי לב פתיחת "דף חדש" בחייהם הכלכליים על ידי קבלת הפטר מחובות שצברו בעבר. עוד מציין הכנ"ר את העובדה שחרף גילו הצעיר של החייב והעדר בעיות בריאות, החייב משתכר על פי הצהרתו סכומים זניחים; וכן את העובדה שגובה סכום המזונות נקבע בהסכמת החייב בהליכים שבינו לבין אם הקטינות רק ביוני 2010, וכבחלוף פחות משנה מאז ומבלי שהחייב קיים עד אז את שהסכים לו, כבר הגיש את הבקשה לפשיטת רגל. הכנ"ר אף מעלה ספקות לגבי השאלה אם חוב המזונות נוצר רק לאחר הסתבכות כלכלית שאינה קשורה בו עצמו. בהקשר זה מצביע הכנ"ר על כך שחוב נוסף בסך של כ-12,000 ₪ נוצר אגב ההליכים בהם נקבעו גם המזונות; על כך שאף נושה אחר אינו מנהל תיק הוצאה לפועל נגד החייב, למרות שתחילת תקופת חוב המזונות היא בדצמבר 2008 (וכאמור לעיל, רק לאחר הגשת הבקשה החל נושה נוסף בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב); ועל התמיהה כיצד זה ש"קריסה" שמקורה בחוב בסך של כ-30,000 ₪ בלבד, ככל שקדמה לתקופה בה נוצר חוב המזונות, לא הפריעה לחייב להסכים בחודש יוני 2010, בהליכים שהתנהלו בבית משפט לענייני משפחה, על תשלום מזונות בסך 4,000 ₪ לחודש החל מדצמבר 2008.

תמצית טענות החייב היא כי עצם העובדה שחובותיו כוללים גם חוב מזונות אין בה די כדי להביא לדחיית הבקשה לפשיטת רגל בכלל, ומכל מקום אין בה לכשעצמה כדי להביא לדחיית הבקשה לצו כינוס (ונזכיר כי סירוב לתת צו כינוס מביא לסיום הליכי פשיטת הרגל כבר כעת). המבקש מזכיר כי חוב מזונות אינו כלול בהפטר רק אם בית המשפט לא הורה אחרת, ומכאן שהטענה שהפטר לא יאפשר לחייב פתיחת דף חדש מחמת שחוב המזונות יישאר על כנו, היא טענה שאינה בהכרח נכונה. עוד מתאר החייב בתגובתו שורה של אירועים שגרמו לכך שצבר חוב מזונות מאז דצמבר 2008. עוד טען כי בעקבות ההסכמה שקיבלה תוקף בפני בית המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור המזונות שיחול מדצמבר 2008, לא עדכנה גרושתו את תיק ההוצאה לפועל, כך שהחוב הרשום בתיק עולה על החוב האמיתי כפי שנקבע בעקבות אותה הסכמה מחודש יוני 2010. על כן, לטענתו, חלקו של חוב המזונות בסך כל חובותיו אינו 70% אלא פחות מכך. החייב אינו עורך חישוב משלו ואינו מציין מהו שיעורו הנכון של חוב המזונות מסך כל החובות. הוא גם אינו מסביר מדוע נקב, בבקשתו לפשיטת רגל ולצו כינוס, בסכום מלוא החוב כפי שהוא רשום בלשכת ההוצאה לפועל מבלי להסתייג ולטעון כבר אז כי החוב האמיתי נמוך יותר. החייב מוסיף כי שילם בעבר כספים על חשבון המזונות "ככל יכולתו", והציג בתמיכה תדפיס מתיק ההוצאה לפועל.

במישור המשפטי מבסס החייב את טיעונו לפיו אין למנוע ממנו את מתן צו הכינוס, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט שאהר אטראש) מיום 13/6/07 בתיק פש"ר (נצרת) 161/05 ארנון גנות נ' הכנ"ר (להלן "עניין גנות"), ועל פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1003/09 יוסף מקבילי נ' הכנ"ר (ניתן ביום 4/11/10) (להלן "עניין מקבילי").

עיון בתדפיס ההוצאה לפועל שצירף החייב לתגובתו להתנגדות הכנ"ר למתן צו כינוס מלמד, כי החוב הוגדל בכל חודש בסך של 4,049 ₪ לערך בלבד, ולא בכ-6,000 ₪ כטענת החייב, וזאת לפחות בחודשים נובמבר ודצמבר 2010. החייב אינו מסביר מדוע לא יזם את תיקון והפחתת סכום החוב בלשכת ההוצאה לפועל עד עתה, ככל שאכן יש מה להקטין (ודוק: עסקינן בחייב מיוצג). עיינתי בתדפיס, שהתנועה האחרונה בו היא מדצמבר 2010 (לא ברור לי מדוע לא הוגש תדפיס עדכני). מצאתי בו תשלומים מעטים בלבד בתקופה אליה הוא מתייחס, שהחלה ביום 1/6/09. נראה שהתדפיס אינו כולל את כל התקופה מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל בעניין המזונות. עניין זה אינו נטול חשיבות, שהרי החייב מתאר מצב בו הכנסותיו פחתו משמעותית במהלך שנת 2008, והחמרה נוספת שחלה במצבו הכלכלי עם גניבת הרכב ששימש אותו להוראת נהיגה בחודש פברואר 2009, לטענתו. החייב עצמו טוען עוד כי שילם ככל שיכול היה. לכן היה עליו להראות מה שילם לפני 1/6/09 ואף לפני גניבת הרכב הנטענת בחודש פברואר 2009. מתברר מהתדפיס, שבתקופה אליה מתייחס התדפיס שילם החייב סכומים נמוכים, ואף זאת לא בכל חודש. באחד המקרים לפחות שולם סכום (נמוך) רק לאחר פקודת מאסר. הסכום המשמעותי ביותר ששולם אי פעם (בתקופה שאליה מתייחס התדפיס) שולם כתוצאה מעיקול בידי צד שלישי. הפעם האחרונה שבה לכאורה שילם החייב עצמו סכום כלשהו היתה ביום 12/7/2010, לפני כשנה וחצי, ואף אז שולם סכום של כ-1,400 ₪ בלבד, כלומר כשליש מסכום המזונות החודשי כפי שהופחת בהסכמה בחודש יוני 2010.

הכלל הוא שאי תשלום מזונות (ובודאי בכל הנוגע למזונות קטינים) נחשב כהתנהגות חסרת תום לב ונוגדת לתקנת הציבור. כידוע, בקביעת שיעור המזונות כבר נלקחת בחשבון, אם כי כמובן לא כקנה-מידה יחיד ובלעדי, גם יכולתו של החייב במזונות לשלמם. עוד נזכיר כי חייב במזונות רשאי להגיש בקשה להפחתת המזונות בכל עת מחמת שינוי בנסיבות; ועיקר העיקרים בהקשר זה הוא כי החייב מעיד על עצמו, גם בתגובתו להודעת הכנ"ר בדבר התנגדות לצו כינוס ובתדפיס שצירף אליה, כי אינו מצליח ולא הצליח לעמוד אפילו בקירוב גם בסכום המזונות המופחת שנקבע בהסכמתו בחודש יוני 2010 וחל למפרע מדצמבר 2008, וכך הוא גם בעת אותה הסכמה. לשון אחרת: כבר כשהסכים החייב למה שהסכים ביוני 2010, היו הנסיבות כאלה שהוא ידע היטב כי לא יעמוד באותה הסכמה אפילו באופן שוטף, שלא לדבר על פירעון, ולו חלקי, של חוב העבר כפי שיש לחשבו (ולהקטינו) על פי אותה הסכמה. איני רואה דרך ליישב בין חובת תום הלב ביצירת החובות, המוטלת על החייב, לבין מצב עובדתי זה, והחייב מצידו לא הצביע על דרך כזו. העובדה שהחייב בחר לנקוב, בבקשתו, במלוא הסכום הרשום כחוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בגין המזונות בעוד כעת הוא טוען שסכום זה טעון הפחתה, אינה מעידה אף היא על תום לב בהתנהלותו בהליך עד כה (ונזכיר גם כאן את הידוע היטב: חובה על חייב, המבקש את הגנת דיני פשיטת הרגל, לנהוג בתום לב בהליך פשיטת הרגל).

למרות האמור לעיל ברור, שהכלל האמור לעיל שלפיו חוב מזנות ייחשב כחוב שנוצר שלא בתום לב, אינו כלל אוטומטי. לא כל חייב שחובותיו כוללים גם חוב מזונות הוא חייב שאין מקומו בהליכי פשיטת רגל. העניין תלוי בנסיבות, וניסיון החיים מלמד שחייבים רבים מנהלים הליכי פשיטת רגל, ללא כל התנגדות, למרות שחובותיהם כוללים גם חוב מזונות. כך, למשל, יש לבחון את שיעורו של חוב המזונות מתוך כלל החובות שבגינם הוגשה בקשת החייב לפשיטת רגל, כאשר ככל ששיעור זה גבוה יותר כך תגדל הנטייה לראות חוב זה כחוב שנוצר שלא בתום לב, ובנוסף יתחזק במקרה כזה השיקול לפיו אין תועלת אמיתית בהליך משום שעיקר חובותיו של החייב הוא חוב שלפחות ככלל אינו בר הפטר. עוד יש לבחון את נסיבות היווצרות החוב, את תקופת הצטברותו בהשוואה לתקופה בה נקלע החייב למשבר פיננסי, ועוד.

כאשר בוחנים את פסקי הדין בעניין גונן ובעניין מקבילי (לעיל), שעליהם מבסס החייב את טענתו כי יש לתת צו לכינוס נכסיו, מגיעים למסקנה כי אין בהם כדי לסייע לחייב. בשני המקרים שנדונו בפסקי דין אלה היו נסיבות מיוחדות שאינן קיימות בענייננו, והן שהצדיקו את הסטייה – באותם מקרים – מהכלל לפיו חוב מזונות עלול, לכשעצמו, להעיד על חוסר תום לב ביצירת החובות במידה המצדיקה אי מתן צו כינוס, ובכך גם מניעת כניסתו של חייב בשערי הליך פשיטת הרגל. בסיפא לסעיף 11 לפסק הדין בעניין גונן אומר בית המשפט במפורש, כי יצירת חוב מזונות היא חוסר תום-לב. הוא מוסיף כי למרות זאת לא שוכנע שבנסיבות המקרה שהיה בפניו יש לדחות את הבקשה לפשיטת רגל מטעם זה בלבד, אולם זאת משום שנמצא כי בעניין גנות חוב המזונות החל להיווצר רק כמה שנים לאחר הכישלון הכלכלי שפקד את עסקי מר גונן, כלומר – כל עוד היתה לו יכולת, ולו מוגבלת, הוא שילם את המזונות כסדרם. עיון בעובדות המפורטות בפסק הדין בעניין גונן מלמד בנוסף כי באותו מקרה עמד חוב המזונות על כשישית בלבד מסכום תביעות החוב שהוגשו עד למועד פסק הדין, וכי שיעורו של חוב המזונות בכלל החובות שעליהם דיווח החייב בבקשתו לפשיטת רגל היה כאחוז אחד(!) בלבד. בענייננו, לעומת זאת, לא רק ששיעור חוב המזונות מכלל החובות הוא כשבעים אחוזים, אלא שהחייב לא הראה כי שילם את המזונות כסדרם או קרוב לכך גם לפני שיא המשבר שפקד אותו, לטענתו. הוא גם לא הסביר מדוע בגילו אין הוא מצליח זה זמן רב למצוא הכנסה אחרת, גם אם לא במקצועו כמורה לנהיגה, שתניב לו אפילו שכר מינימום (ונזכיר שוב כי עסקינן בגבר בן כ-34, ללא דיווח על מגבלות בריאותיות). כידוע, חלק מחובת תום הלב של חייב הוא מיצוי כושר ההשתכרות. אשר לפסק הדין בעניין מקבילי: שם, בדומה לענייננו, אמנם עמד חוב המזונות על כשבעים אחוזים מכלל החובות, אולם בשונה לחלוטין מענייננו החייב באותו מקרה היה בן 68 (בדיוק כפול מגילו של החייב כאן), ולאחר שבץ מוחי (שוב – בניגוד גמור למצב בענייננו, בו אין כל טענה לקיום מגבלה בריאותית כלשהי המונעת מהחייב מציאת עבודה המניבה הכנסה ולו בתמורה לשכר מינימום). בית המשפט העליון קובע בעניין מקבילי כי כאשר בית משפט של פשיטת רגל אינו משוכנע שהיתה מניעה אמיתית מלשלם מזונות, הרי שאי תשלום מזונות הוא חוסר תום לב שיש בו כדי להצדיק מניעת ההגנה של דיני פשיטת הרגל מהחייב.

החייב טוען כי כעת מצבו הכלכלי חמור ביותר, משום שרישיון הנהיגה שלו הוגבל בהליכי ההוצאה לפועל הננקטים נגדו בגין חוב המזונות, ולכן אינו יכול עוד לעבוד כלל במקצועו כמורה לנהיגה. גם טענה זו (ובהתעלם משאלת מציאת עבודה חלופית בתחום אחר, כאמור לעיל) מאבדת כמעט את כל משקלה כאשר אנו רואים שגם בתקופה בה החייב טוען שעבד כמורה לנהיגה, הן כעצמאי והן כשכיר, הן כשהוא משתמש לשם כך ברכב שבבעלותו והן כשהשתמש ברכבו של אחר, הוא השתכר, על פי גרסתו שלו, סכומים נמוכים ביותר, וכפי שניתן לראות שילם גם אז לא יותר מחלק זעום מהמזונות בהם חויב.

סיכומו של דבר: בנסיבות ענייננו, שאינן דומות לאלו שנמצאו בעניין מקבילי ובעניין גונן, החייב נהג בעת יצירת עיקר חובותיו בחוסר תום לב במידה המצדיקה הימנעות ממתן צו כינוס וכפועל יוצא שלילת הגנת דיני פשיטת הרגל. טעם נוסף למסקנה זו הוא שיעורו הגבוה של חוב המזונות, שככלל אינו בר הפטר, בכלל חובות החייב. אכן, בית המשפט מוסמך לסטות מהכלל לפיו חוב מזונות אינו בר הפטר, אולם מדובר בחריג, וככל חריג היה על החייב להראות שנסיבות עניינו הן כאלה המקימות סיכוי שעניינו יבוא בבוא היום בגדרו של החריג. לא רק שלא ראיתי בטענות החייב דבר העשוי לתמוך בכיוון כזה, אלא שמצאתי בנסיבות המקרה שיקולים לרוב לחובת החייב כפי שפרטו בהחלטה זו לעיל.

מכל הטעמים דלעיל, בקשת החייב לצו כינוס נדחית, ויחד עמה נדחית הבקשה לפשיטת רגל.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ