אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> של הלב הטהור נ' קנאזע ואח'

של הלב הטהור נ' קנאזע ואח'

תאריך פרסום : 09/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
39478-06-10
09/08/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
1. גרגורה קנאזע
2. טוני קנאזע
3. בירינה קנאזע
4. שותפות טחנת הגליל

הנתבע:
הנזירות הפרנסיס של הלב הטהור

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

עסקינן בבקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית.

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה אשר הגישה המשיב, מוסד דתי וחינוכי בנצרת והבעלים הרשום בחלקה 27 בגוש 16513 מאדמות נצרת (להלן: "החלקה") נגד המבקשים.

מכתב התביעה עולה, כי המבקשים הגישו נגד המשיב תביעה לבית הדין לשכירות ובמסגרתה עתרו לתיקון טחנת קמח הנמצאת על החלקה ואשר מושכרת להם בשכירות מוגנת (להלן: "המושכר"). המומחה אשר מונה מטעם בית הדין, ריכז בחוות דעתו טבלה המכילה את סוגי התיקונים הדרושים, עלותם וחלוקת העלות בין הצדדים. במסגרת התובענה טוען המשיב, כי המבקשים לא פעלו על פי חוות הדעת והתקינו במקום קונסטרוקציה גדולה מזו שהייתה שם בעת מתן חוות הדעת. עוד טוען המשיב, כי הקונסטרוקציה האמורה נבנתה בניגוד לחוק תכנון ובניה, ללא היתר וללא הסכמתו ובניגוד לחוזי השכירות- לפיהם המבקשים אינם מורשים לעשות שינוי במושכר ללא הסכמתו, כפי שאף נקבע בפסק דין בתובענה אשר התנהלה בין הצדדים.

במסגרת התובענה נשוא הבקשה שלפניי עתר המשיב לצו מניעה קבוע וכן לצו הריסה. בנוסף הגיש המשיב בקשה לצו מניעה זמני לפיו על המבקשים או על מי מטעמם להימנע מלכסות את חזיתות הקונסטרוקציה או לקרות את גג הקונסטרוקציה אשר הקימו על גג המושכר.

ביום 6.7.10 נערך דיון בתובענה במסגרתו טענו המבקשים, כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף מאחר ובית המשפט חסר סמכות עניינית לדון בתובענה. המבקשים טוענים, כי בפסיקה נקבע שתביעה בדבר שימוש במקרקעין הינה בסמכות בית משפט שלום בתנאי שעסקינן בשימוש תוך שימור הנכס. כן נקבע, כי תביעה אשר במסגרתה עותרים להריסה אינה בסמכות בית משפט שלום .

המשיב טוען, כי בקשה באשר להעדר סמכות הוגשה זה מכבר בתובענה אשר התנהלה בין הצדדים ואשר במסגרתה נדונה בקשה לצו הריסה. לטענתה, בקשה זו נדחתה על ידי שלוש ערכאות. לטענת המשיב, פסק הדין אשר ניתן בעניין הפך חלוט ועל כן המבקשים מנועים מלטעון את הטענה האמורה.

בהמשך הגישו המבקשים בקשה בכתב במסגרתה שבו על טענתם לפיה כאשר עסקינן בתובענה שעניינה שימוש אשר אינו נעשה תוך שמירה על הנכס, הרי שבית משפט שלום אינו מוסמך לדון בתובענה. לטענתם, היות ובענייננו עסקינן בתביעה במסגרתה מבוקש סעד של הריסה, אשר אינו מבוסס על עוולת מטרד ליחיד, הרי שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית.

דיון ומסקנות

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט.

סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע, כי בית משפט השלום מוסמך לדון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה, אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין.

המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית הוא מבחן הסעד, ולפיו נקבעת הסמכות על פי הסעד שעותר לו התובע בכתב התביעה, ולא על-פי מהות הסכסוך או עילת התביעה. בענייננו עתרה המשיבה לסעד של צו מניעה קבוע וצו הריסה. כאמור, המבקשים טוענים כי בית משפט שלום אינו מוסמך לדון בתובענה שעניינה צו הריסה, שאינה מבוססת על עוולת מטרד ליחיד.

במסגרת ע"א 37/59 שמש נ' מפעל המים כפר סבא, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד יג 834 (1959), נעשתה הבחנה בין תביעות הנוגעות לסעד של שימוש וחזקה, תוך "שמירה על גוף הנכס" ובין תביעות הכוללות גם עתירה למתן צו הריסה. במסגרת פסק הדין נקבע, כי בית משפט שלום מוסמך לדון בתובענה שעניינה שימוש וחזקה רק מקום בו השימוש נעשה תוך שמירה על גוף הנכס. מכאן, שמקום בו מבוקש סעד של צו הריסה הסמכות לדון בתובענה מסורה, על פניו, לבית המשפט המחוזי. שכן, אין מחלוקת, כי תובענה במסגרתה מבוקש צו הריסה, לבדו, איננה תביעה לשמירה על גוף הנכס.

במהלך השנים שחלפו מהמועד בו ניתן פסק הדין האמור נשמעה ביקורת רבה אודותיו ובין היתר נשמעו טענות לפיהן ההלכה איננה קיימת עוד וכי היא אינה מתאימה עוד לזמננו. בפסיקה נשמעו טענות לפיהן הגיעה העת לבטל את הלכת שמש (כבוד השופט י. עמית בע"א (מחוזי חיפה) 3405/06 צרפתי נ' אלבו (לא פורסם) (23.10.07)), או לכל הפחות לסייגה. יחד עם זאת לשם הכרעה במחלוקת שלפניי אינני נדרשת להכריע בסוגיה האמורה.

אף אם תאמר, כי בהתאם להלכת שמש סעד של הריסה אינו מהווה תביעה בדבר שימוש במקרקעין המסורה לסמכות בית משפט שלום הרי שבענייננו אין עסקינן בסעד היחיד לו עותר המשיב. כאמור לעיל, המשיב עותר הן לסעד של הריסה והן לצו מניעה קבוע לפיו על המבקשים או מי מטעמם להימנע מלכסות את חזיתות הקונסטרוקציה או לקרות את גג הקונסטרוקציה אשר הוקמה על ידם על גג המושכר.

בהתאם להלכת הטפל והעיקר זו, הרי ש "מקום בו נתבעים מספר סעדים, אשר כולם נוגעים לעניינים שבמקרקעין, חלה ההלכה לפיה הטפל הולך אחר העיקר ובית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי מוסמך לדון גם בסעד הטפל" (ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה, (לא פורסם) (4.5.03)).

סבורני, כי יישומה של הלכת הטפל והעיקר בנתוני המקרה בו עסקינן, מלמד, כי הסעד המניעתי הוא הסעד העיקרי ואילו סעד ההריסה הוא סעד טפל ומשני לו. עובדה זו נתמכת הן בטעם מהותי והן בטעם דיוני-צורני.

המשיב מבקש למנוע מהמבקשים לעשות שימוש החורג מהשימוש המותר להם. צו ההריסה לו הוא עותר הינו סעד אשר מטרתו לסייע בכך. אין מחלוקת, כי לו היה עותר המשיבה לסעד המניעתי בלבד היה בית משפט זה מוסמך לדון בתובענה, אשר הינה תובענה שעניינה שימוש במקרקעין. אכן, סעד של הריסת מבנה איננו מוגדר כשימוש אולם הוא טפל לסעד העיקרי ועל כן בית משפט השלום קנה סמכות לדון בתובענה כולה.

סבורני, כי אף מבחינה צורנית ניתן ללמוד, כי הסעד המניעתי הינו הסעד העיקרי. הדבר נלמד מהאופן בו דורגו הסעדים במסגרת כתב התביעה. הן במסגרת מהות התביעה והן במסגרת הסעדים המבוקשים צוין תחילה הסעד המניעתי ורק לאחריו סעד ההריסה. בפסיקה נקבע זה מכבר, כי האופן בו מכתיר תובע את הסעדים המבוקשים על ידו יכול ללמד מהו הסעד העיקרי ומהו הסעד הטפל (ראה לעניין זה בר"ע (מחוזי ב"ש) 507/00 אהרון מלכיאל נ' מנהל מקרקעי ישראל בשם רשות הפיתוח (2000)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ