שלם נ' פלמינגו בי אס די הפקות בע"מ ואח'

• מבוא

1. לפני תביעה להשבת סכומים אשר על פי הנטען הלוו התובעים לנתבעים, במסגרת שני הסכמים, בסך כולל של 2,500,000 ₪; כן ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי מוסכם בגין הפרת אחד ההסכמים, בסך 200,000 ₪.
2. התובעים, בני זוג, בני העדה החרדית, הורים לחמישה ילדים, אשר הגדירו עצמם צעירים בתחילת דרכם, טוענם בתמצית, כי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע" או "אנקונינה"), איש עסקים ובעל השליטה בנתבעת 1, חברה פרטית המספקת שירותי דפוס, שכנע אותם להלוות כספים לעסקיו, תוך שהאמינו למצגיו כי אלה יושבו לידיהם. בשלב מסוים ניסה הנתבע להמיר את ההלוואות בהשקעות בחלק מעסקיו, אלא שהתובעים, למזלם הרב כנטען, לא התפתו והכספים נותרו כהלוואות. משהנתבעים הפרו את ההסכמים ומאחר שהתעורר חשש כי ההלוואות לא יושבו - בבחינת הפרה צפויה, הוגשה התביעה.
3. הנתבעים טוענים מנגד, כי מדובר בהשקעות שניתנו במסגרת שני הסכמי שותפות. כנטען, התובעים הם אלה שהפרו את הוראות ההסכמים, בין היתר, בכך שלא העבירו את מלוא הסכומים על פיהם, תוך שגרמו לנתבעים נזקים - בעטיים הוגשה תביעה שכנגד, אשר הועמדה לצרכי אגרה על סך 1,500,000 ₪.
4. מכתבי הטענות (ולמצער ממרביתם), עולה כי התובעים אכן העבירו לנתבעים סך 2,500,000 ₪. 500,000 ₪ הועברו מכח הסכם אחד (הנתבעים עומדים על כך שסכום זה לא הועבר במלואו –סעיף 35 ואילך לסיכומיהם) ו – 2,000,000 ₪ הועברו מכח הסכם נוסף, כאשר בלב הסכסוך השאלה - האם התובעים זכאים להשבת הסכומים שכן מדובר בהלוואות או שמא, כטענת הנתבעים, מדובר בהשקעות בעסקי הנתבעים לשם הפקת רווחים, תוך נטילת סיכונים, ומכאן שיש לדחות את התביעה. עוד יש לברר - אם וככל שתתקבל עמדת התובעים, האם הם זכאים לפיצוי מוסכם בגין הפרת אחד מן ההסכמים. ככל שתתקבל גרסת הנתבעים דווקא, יש לבחון אם זכאים הם לפיצויים בגין הפרת ההסכמים כפי שנתבעו במסגרת התביעה שכנגד.
5. יש לציין כי בין הצדדים ניטש סכסוך נוסף בבית הדין לעבודה, הנוגע ליחסי עבודה נטענים בין התובע לבין הנתבעים אגב סיום היחסים ביניהם. ברי כי ההכרעה כאן לא תעסוק בכך, משאין מדובר בעניין שבסמכותו של בית משפט זה.

• העובדות

מגזין "בוסתן"

6. ההיכרות בין הצדדים החלה על רקע עיסוקו של התובע בתחום התקנת ציוד מצלמות במעגל סגור ותיקונו. התובע ביצע עבודות בתחום זה בין היתר בנתבעת 1, אשר כאמור היא חברה פרטית המפעילה בית דפוס ומספקת שירותי הדפסה ובכללם הדפסת מקומונים, מגזינים, עיתונים והפצתם (להלן: "פלמינגו" או "הנתבעת").
7. על רקע ההיכרות בין התובע לנתבע, הוצע כי התובעים ישקיעו בפעילות הוצאה לאור ושיווק מגזין בריאות בשם "בוסתן", מגזין אשר הנתבעים רכשו את פעילותו זמן קצר לפני ההצעה (הצדדים חלוקים בשאלת יוזם הפניה וההצעה, התובע או הנתבע).
8. בתאריך 22.5.2018, התקשרו הצדדים, התובעת ופלמינגו, באמצעות הנתבע, ב"הסכם שותפות במגזין בוסתן" (להלן: "הסכם בוסתן"). בין היתר, סוכם כי כנגד השקעת סך 500,000 ₪ תהא התובעת שותפה מלאה בעסק (50 – 50) וכי רווחי העסק יחולקו באופן שווה; סוכם אף כי תוך חודשיים מחתימת ההסכם תוקם חברה בערבון מוגבל בשם מגזין בוסתן בע"מ ולצדדים יוקצו מניות, בחלוקה שווה; נכתב כי הרווחים השנתיים בגין שיווק המגזין עומדים בעת חתימת ההסכם על סך 40,000 ₪ – 50,000 ₪; והוסכם כי לתובעת "תחנת יציאה" במסגרתה תהא רשאית לבטל את ההתקשרות לאחר 6 חודשים ממועד החתימה ואם תעשה כן, תושב לה מלוא ההשקעה (כפוף למתן הודעה מוקדמת, בת חודש מראש; התנאים אינם שנויים במחלוקת וראו סעיף 17 לסיכומי הנתבעים).
9. לתובעת ניתנו בטחונות בדמות ערבות אישית של הנתבע וכמו כן נרשמה הערת אזהרה על ביתו של הנתבע, אשר הוסכם כי תעמוד בתוקף עד להקמת חברה והקצאת מניות לתובעת.
10. עוד הוסכם, אך הדבר לא מצא ביטוי בהסכם, כי החל מחודש יוני 2018 יקבל התובע סך 7,000 ₪ מדי חודש, כאשר מחד גיסא, טוענים התובעים כי מדובר בשכרו של התובע בגין עבודתו בפלמינגו וזאת כחלק ממלכודת הדבש שכרה הנתבע לתובע (תלושי שכר – ת/7). מאידך גיסא, טוענים הנתבעים כי מדובר בתשלומים על חשבון רווחים עתידיים במסגרת השותפות, כאשר לבקשת התובע לוו תשלומים אלה בתלוש שכר בפלמינגו, מבלי שהיו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.
11. התובעים העבירו את סכום ההשקעה בדרך של העברה בנקאית (100,000 ₪), בשיק (228,000 ₪) והיתרה במזומן. יצוין כי בהגנתם ובתביעתם שכנגד טענו הנתבעים, כי היתרה במזומן בסך 172,000 ₪ לא שולמה, אלא שבמקום אחר הודו בתשלום מלוא סכום ההשקעה, במסגרת בקשתם לביטול עיקולים זמניים שהושתו במעמד צד אחד, עם הגשת התביעה (בקשה מתאריך 2.10.2019; יצוין כי, בסיכומים טענו הנתבעים כי מדובר בטעות בתום לב בשל הצורך בהכנה מהירה של בקשה בהולה לביטול עיקולים – סעיף 36).
12. התובעים טוענים כי לאחר זמן קצר הסתבר שהמיזם חסר כל תקווה, כי מצגי הנתבעים גבלו בהונאה וכי הנתבע לא פעל להקמת חברה כמתחייב. נטען כי כריכייה שפעלה בעסקה של פלמינגו, כריכיית צבי, הפסיקה את פעילותה וגרמה נזקים לפלמינגו מה שגרם אף הוא למצבו העגום של המגזין (סעיף 6 לסיכומי התובעים; עמוד 157, שורות 13-16 לעדותו של התובע). לפיכך בתאריך 1.11.2018 הודיע התובע על סיום השותפות ודרש השבת מלוא ההשקעה, עד לתאריך 1.1.2019 (מכתב "סיום עסקה"- מוצג 8 למוצגי התובעים). הנתבעים טענו כי אינם זוכרים מכתב זה אך אינם כופרים בקיומו (סעיף 24 לסיכומיהם) ומכל מקום, נטען כי התנהלות התובעים לאחר שליחתו מלמדת על חזרתם מתוכנו (להלן: "הודעת הסיום/הודעת סיום שותפות בוסתן").
13. כך, למרות הודעת סיום שותפות בוסתן, חתמו הצדדים בתאריך 19.12.2018 על מסמכי הקמת חברה – חברת מגזין בוסתן בע"מ (נ/6), אשר הוקמה בתאריך 24.12.2018 (נספח 7 לתביעה), תוך שהוקצו לתובע 50 מניות, כמו גם לנתבע, והשניים אף מונו כדירקטורים בחברה.
14. התובעים טענו (בתביעתם) כי הקמת החברה היתה בניגוד להודעת הסיום ושלא על דעתם. מנגד, הציגו הנתבעים נספח להסכם בוסתן, אשר נחתם על ידי התובע והנתבע, לאחר ההודעה, במסגרתו ובין היתר הוסכם על הקמת החברה עד לתחילת שנת 2019 וכי בעלי המניות יהיו התובע והנתבע; עוד הוסכם כי התובע ימשוך משכורת בסך 11,000 ₪ מהפעילות המשותפת בחברה, וכי פלמינגו תשא בהוצאות פרסום והפסדים, ככל שיהיו, במשך חצי שנה מחתימת הנספח; ועוד (נ/8 – להלן: "הנספח/ נספח להסכם בוסתן"; סעיף 27 לסיכומי הנתבעים).