אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלום ואח' נ' כרסנטי

שלום ואח' נ' כרסנטי

תאריך פרסום : 03/02/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
17059-05-09
30/01/2012
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
1. רוברט שלום
2. שרה שלום

הנתבע:
מנחם כרסנטי
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה לפינוי וסילוק יד שהגישו התובעים נגד הנתבע בקשר למקרקעין הידועים כחלק מחלקה 116, גוש 15510, אשר נמצאים בתחומי המועצה המקומית מגדל.

העובדות

חלקה 116 היא בשטח כ-13 דונם ונמצאת בבעלות קרן קיימת לישראל בשלמות. החלקה הייתה בעבר בבעלות הימנותא בע"מ ובתאריך 18/5/1987 הבעלות בה נרשמה על שם קרן קיימת לישראל במסגרת עסקת חליפין. מאז העברת הבעלות לקרן הקיימת, מנוהלים המקרקעין על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

על חלק מהחלקה הנ"ל הוקם בעבר הרחוק מבנה שהיה מוחזק בידי סלומון אלמוזלינוס, אשר החזיק והשתמש בחלק מהחלקה. ביום 5/12/1971 נחתם בין סלומון אלמוזלינוס לבין הנתבע הסכם מכר ולפיו מכר אלמוזלינוס את הנכס לנתבע בתמורה שסוכמה ביניהם. בסעיף 2(ג) להסכם נקבע, כי המוכר מוותר לטובת הנתבע על "הקרקע הנמצאת בסמיכות לנכס ואשר הייתה מוחזקת ומעובדת על ידי המוכר". בהסכם לא פורטו שטח וגבולות המגרש שנמכר לנתבע, ולא צורף תשריט אשר מגדיר את גבולות המגרש.

בתאריך 23/3/1972 נערך בין המועצה המקומית מגדל לבין הנתבע זכרון דברים ולפיו העביר הנתבע את זכויותיו במגרש, שהחזיק בחלקה 116 ואשר נרכש מאלמוזלינוס, למועצה המקומית מגדל. בתמורה קיבל הנתבע מגרש בגודל דונם אחד, בחכירה למשך 49 שנים. בהתאם לכך חתם הנתבע על בקשה להעברת הזכויות שלו במגרש למועצה המקומית מגדל (מוצג ת/9). בזכרון הדברים לא רשמו הצדדים את גודל המגרש שהנתבע החזיק בו, אם כי בבקשה להעברת הזכויות על שם המועצה נרשם, כי השטח המבונה הוא 49.8 מ"ר.

ביום 12/5/1981 נחתם בין המועצה לבין התובעים הסכם מכר ולפיו מכרה המועצה את זכויותיה במגרש לתובעים בתמורה שנקבעה בהסכם (מוצג ת/10). בהסכם זה נרשם, לראשונה, כי המגרש שנמכר לתובעים הוא בשטח של 500 מ"ר בנוסף למבנה בשטח 49 מ"ר הבנוי עליו. גם בהסכם זה לא הגדירו הצדדים את גבולות המגרש, ולא צירפו תשריט שניתן באמצעותו לזהות את מיקום וגבולות המגרש.  

סמוך לאחר רכישת המגרש על ידם, ביקשו התובעים להקים מבנה חדש על המגרש שרכשו, ולצורך כך הם פנו להימנותא לצורך הסדרת זכויותיהם במגרש, לרבות קבלת הסכמתה להרחבת הבניה במגרש. בהתאם לכך נחתם ביום 24/8/1981 הסכם בין התובעים לבין הימנותא ולפיו שילמו התובעים להימנותא סכום של 15,000 שקל ישן כדמי הסכמה עבור הסכמתה לביצוע הבניה. גם בהסכם זה אין התייחסות לשטח המגרש שהתובעים מחזיקים בו ולגבולותיו המוגדרים.  

כאמור, בשנת 1987 הועברו זכויותיה של הימנותא בחלקה 116 לקרן קיימת לישראל, ומאז ניהול החלקה עבר למנהל מקרקעי ישראל. בשנת 1991 טען המנהל בפני התובעים, כי שטח המגרש שלהם אינו 500 מ"ר כפי שנקבע בהסכם שנכרת בינם לבין המועצה, אלא גדול יותר ולפיכך ביקש מהם להסדיר את החזקה והשימוש שלהם במגרש. בהתאם לכך נחתם ביום 3/12/1991 הסכם חכירה בין התובעים לבין המנהל ולפיו חכרו התובעים מהמנהל מגרש בשטח 860 מ"ר המהווה חלק מחלקה 116 לפי תוכנית מפורטת מס' 727. להסכם זה לא צורף תשריט אשר מגדיר את גבולות המגרש.

מספר חודשים מאוחר יותר נדרשו התובעים לחתום על הסכם חכירה חדש בטענה, כי שטח המגרש שצוין בהסכם הראשון אינו נכון, וכי שטח המגרש הנכון הוא 770 מ"ר. בהתאם לכך נחתם ביום 12/5/1992, בין התובעים למנהל, הסכם חכירה שני ש בו תוקן שטח המגרש ונקבע ל-770 מ"ר.

בהסכם החכירה השני נפלה טעות בתאריך תחילת תקופת החכירה ולפיכך פנו התובעים במכתב מיום 22/1/1993 למנהל מקרקעי ישראל, וביקשו לתקן את תקופת החכירה, כך שתתחיל משנת 1981 ולא משנת 1956 כפי שנרשם בטעות בהסכם מיום 12/5/1992. נוכח הטעות שנפלה ברישום תחילת תקופת החכירה נערך ונחתם בין הצדדים הסכר חכירה נוסף (שלישי במספר) מתאריך 19/4/1993.

בהסכם השלישי, הוא ההסכם המחייב נכון להיום, נקבע כי שטח המגרש שהתובעים חכרו מהמנהל הוא 770 מ"ר, וכי תקופת החכירה היא 49 שנים אשר מתחילה ביום 24/8/1981. (בשלב מאוחר יותר שילמו התובעים דמי היוון ותקופת החכירה נקבעה ל-98 שנים, כך שאין מחלוקת כי הסכם זה ממשיך להיות בתוקף גם היום).

להסכם זה צורף תשריט, אשר מגדיר את גודל המגרש וגבולותיו ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.  

בחודש 3/2005 פנו התובעים למודד מטעמם (מר מזאווי ג'וזף), וביקשו ממנו לערוך עבורם מדידה של שטח וגבולות המגרש, במטרה לפנות לועדה המקומית לתכנון ובניה בבקשה לקבלת היתר לסככה שהם בנו בצמוד לביתם. לאחר ביצוע המדידות הדרושות הודיע להם המודד, כי שטח המגרש שלהם הוא גדול משטח המגרש שמוחזק בפועל על ידם, וכי הוא כולל שטח נוסף, אשר מוחזק בידי הנתבע ועליו בנויה סככה שהקים הנתבע (שטח זה ייקרא להלן: "שטח המריבה").

בעקבות גילוי זה פנו התובעים לנתבע, וביקשו ממנו לסלק את ידו משטח המריבה בטענה, כי שטח זה הוחכר להם בהתאם להסכם החכירה מיום 19/4/1993. הנתבע לא נענה לפניותיהם ולפיכך הם הגישו נגדו את התביעה דנן.

להשלמת בתמונה אציין עוד, כי במשך כל השנים מאז רכשו את המגרש מהמועצה בשנת 1981 ועד 2005, התובעים לא החזיקו בשטח המריבה, ולא ידעו כי שטח זה הוא חלק מהמגרש שלהם. יתרה מכך, בעקבות החתימה על הסכם המכר מול המועצה נערך סיור בשטח בנוכחות ראש המועצה דאז והתובע מס' 1 במהלכו הראה ראש המועצה לתובע את גבולות המגרש בפועל, ובהתאם לגבולות עליהם הצביע ראש המועצה, שטח המריבה לא נכלל במגרש שהתובעים רכשו.

טענות הצדדים

התובעים טוענים, כי שטח המריבה נכלל בשטח המגרש שהוחכר להם בהתאם להסכם החכירה שנחתם מול המנהל ביום 19/4/1993, וכי אין לנתבע כל זכות, קניינית או אחרת, להמשיך ולהחזיק באותו שטח. לטענתם, העובדה ששטח המגרש שהוחכר להם כולל את שטח המריבה עולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, המודד סוהיל זידאן, אשר קבע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי שטח המריבה מהווה חלק מהמגרש שהוחכר לתובעים, בהתאם לתשריט שצורף להסכם.  

התובעים דחו את טענות הנתבע שכביכול הוא מחזיק בשטח המריבה בהיותו בעל רשות בלתי הדירה וטענו, כי הם לא נתנו הסכמתם לשימוש שהנתבע עושה בשטח, וכי מייד משגילו את העובדה ששטח זה הוא שלהם, הם פנו לנתבע וביקשו לסלק את ידו ממנו. הם הוסיפו, כי הסככה נבנתה ללא היתר, ועקב השימוש שהנתבע עושה בה ללא היתר ושלא כדין, הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בבית שאן. הנתבע הודה בעבירה שיוחסה לו, הורשע ודינו נגזר. מאחר שהשימוש שהנתבע עושה בשטח המריבה הינו שימוש בלתי חוקי, כך נטען, לא ניתן לקבל את טענתו כי הוא בעל רשות בלתי הדירה.

התביעה בתיק דנן הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בצירוף תצהיר שהפך לכתב הגנה מטעמו, לאחר שניתנה לו רשות להתגונן. בתצהיר זה העלה הנתבע שלל של טענות הגנה, אשר מחייבות, לשיטתו, דחיית התובענה נגדו. הוא טען, כי אין לתובעים זכויות כלשהן בשטח המריבה, שכן הם מעולם לא רכשו את השטח עליו הוקמה הסככה. נטען עוד, כי בחלקה 116 לא בוצעה חלוקת מגרשים לפי גבולות מדידה של המנהל, ולכן כל מי שרכש מגרש, הוא קנה אותו בהתאם לגבולות הקיימים. מאחר שבעת רכישת המגרש על ידי התובעים בשנת 1981 הובהר להם שהמגרש אינו כולל את אותו שטח, אין הם יכולים לטעון היום שהמגרש שלהם כולל את שטח המריבה. בשל כך צוין בהסכם החכירה שנחתם בין התובעים לבין המנהל, כי שטח המגרש וגבולותיו עשויים להשתנות עם ביצוע המדידות על ידי המנהל. הנתבע טען עוד, כי הנתבעים רכשו את הזכויות הנוספות במגרש (270 מ"ר) ללא מכרז ולפיכך אין תוקף להסכם החכירה מיום 19/4/1993 ככל שהוא נוגע לתוספת זו. לטענתו, מאחר שנוהל הרכישה של תוספת הזכויות היה פסול, הרי אין להכיר בתוקפו של ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ