אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שי וחנון נ' אבי בודוק

שי וחנון נ' אבי בודוק

תאריך פרסום : 29/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
5468-07
29/06/2011
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
שי וחנון ע"י ב"כ עו"ד ד. אלטמן
הנתבע:
אבי בודוק ע"י ב"כ עו"ד מ. עפרי
פסק-דין

פסק דין משלים

רקע

עסקינן בתביעה שיטרית בגין ארבעה שיקים, בסך כולל של 181,00 ₪. לאחר שחולל אחד השיקים, בסך 50,000 ₪, הגיש אותו התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות. בהמשך תוקן כתב התביעה כך שהתווספו לו שלושה שיקים נוספים. ביום 28.7.09 ניתן פסק דין בתובענה. במסגרת פסק הדין האמור נקבע, כי הנתבע לא חתם על השיקים כערב בערבות אוואל, כי אם כמעין מסב. עוד נקבע, כי לא התקיימו התנאים המפורטים בפקודת השטרות בכדי לחייבו לפרוע את השטרות בהיותו מעין מסב.

התובע הגיש ערעור על פסק הדין האמור. ביום 15.4.10 ניתן, על ידי כבוד סגן הנשיא השופט אברהם אברהם, פסק דין בהסכמה, לפיו הוחזר התיק לבית משפט זה לשם בחינת שאלה אחת בלבד ועניינה חתימת הנתבע על השיקים כמעין מסב. כבוד סגן הנשיא השופט אברהם קבע, כי תינתן לתובע הזדמנות לשכנע מדוע הנתבע הינו מעין מסב ולנתבע תינתן הזדמנות להוכיח, כי אינו מחויב כמעין מסב, ובין היתר לאור טענתו באשר להעדר הודעת חילול. ביתר קביעות פסק הדין מיום 28.7.09 לרבות קביעתי, כי הנתבע לא חתם על שיקים כערב בערבות אוואל לא התערב בית המשפט המחוזי.

הראיות

התובע והנתבע הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב כאמור בשאלה שהובאה לפתחי על ידי בית המשפט המחוזי.

דיון ומסקנות

מסיכומי הצדדים עולה, כי קיימת ביניהם מחלוקת בשאלה האם הדיון כעת הינו בשאלה האם נדרשה הודעת חילול והאם הדרישה האמורה מולאה או שמא עסקינן בשאלה רחבה יותר, כך שהדיון הוא בשאלת חתימתו של הנתבע כמעין מסב, כולל כל הסוגיות הכרוכות בעניין. בעניין זה אציין, כי במסגרת סיכומיו התייחס התובע לסוגיית הודעת החילול בלבד. זאת, על אף העובדה שהנתבע העלה טענתו באשר לעצם חובתו כמעין מסב בנסיבות ועל אף החלטתו של כבוד סגן הנשיא השופט אברהם.

מצאתי, כי בענייננו יש לדון במכלול הטענות הרלוונטיות לסוגיית מעין מסב. ראשית, בהכרעתו קבע כבוד סגן הנשיא השופט אברהם, כי השאלה אשר בגינה הוחזר התיק לבית משפט זה הינה בנוגע לחתימתו של הנתבע כמעין מסב. כבוד סגן הנשיא השופט אברהם קבע, כי תינתן לתובע הזדמנות להוכיח מדוע הוא סבור, כי החתימה היא חתימת מעין מסב. מכך ניתן ללמוד, כי הדיון בשאלה האמורה אינו גמור וסגור. כמו כן, כבוד סגן הנשיא השופט אברהם קבע, כי תינתן לנתבע ההזדמנות להוכיח מדוע אינו חייב כמעין מסב. כבוד סגן הנשיא השופט אברהם ציין טענתו של הנתבע באשר להודעת חילול כדוגמא לטענות אשר בידי הנתבע לטעון בעניין זה. ברי, כי אין בכך כדי לתחום את הנתבע לטענה זו בלבד. כבוד סגן הנשיא השופט אברהם קבע, כי חלקיו האחרים של פסק הדין, אלה שאינם נוגעים להכרעה בסוגיית מעין מסב, נותרו בעינם. החלטה זו תומכת בטענה, כי במסגרת דיון זה היה בידי הצדדים להעלות את מלוא טענותיהם הרלוונטיות לסוגיית מעין מסב טענות אשר לא הביאו הצדדים בגלגול הראשון טרם מתן פסק הדין מיום 28.7.09 וכי הם לא היו מוגבלים רק באשר לשאלה בעניין מתן הודעת החילול.

כמו כן, במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי העלו הצדדים טענות באשר לשאלת היותו של הנתבע מסב. אף בכך יש בכדי לתמוך בעמדתי המפורטת לעיל.

בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר עיון במכלול העדויות והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי לא התגבשה חבות הנתבע כלפי התובע באשר לשיקים נשוא התובענה.

מהעדויות והראיות אשר נשמעו במסגרת התובענה האמורה עולה, כי הנתבע חתם על גבי השיקים נשוא התובענה, שלא בתור מושך וקבל, ולא הבהיר, כי אין בכך בכדי להטיל עליו חבות. בנסיבות אלו, ובהתאם להוראות סעיף 56 לפקודת השטרות הנתבע הינו מעין מסב ביחס לשיקים נשוא התובענה. קביעה זו לא נסתרה. כך גם קבעתי כאמור בפסק הדין מיום 28.7.09.

עצם העובדה שהנתבע הינו מעין מסב ביחס לשיקים נשוא התובענה אינה סוגרת את הגולל ולא די בה כדי לחייב את הנתבע למילוי החיוב השטרי כלפי התובע. סעיף 56 לפקודת השטרות קובע, כי: "החותם על שטר שלא בתור מושך או קבל הריהו, במעשהו זה, חב בתור מסב כלפי אוחז כשורה". חתימתו של מעין מסב על שטר מעידה על נכונותו לערוב למילוי החיוב השטרי לטובת האוחז בו כשורה (ש. לרנר דיני שטרות, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ז- 2007, 271).

הנה כי כן, בהיותו מעין מסב לגבי השיקים נשוא התובענה חב הנתבע כלפי אוחז כשורה. לפיכך, יש לבחון האם התובע הינו אוחז כשורה בשיקים. ככל שהתשובה לשאלה זו תהא חיובית, יהיה מקום לדון האם התמלאו יתר התנאים בכדי שתקום חבות הנתבע כלפי התובע בהיותו מעין מסב, וביניהם האם השיקים הופקדו, האם הייתה חובה להפקידם, האם נמסרה הודעת חילול והאם הייתה חובה למסור הודעה כאמור.

סעיף 28 לפקודת השטרות קובע, כי אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובהתקיים התנאים הבאים: "(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא הייתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

הנה כי כן, בכדי להכריע בשאלה האם התובע הינו אוחז כשורה אם לאו יש לבחון האם מתקיימים התנאים המפורטים לעיל. בענייננו מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 28(א)(1) לפקודה. הנתבע נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו והשטר לא חולל לפני כן. אף מבחינת מראהו ותקינותו של השטר בעת שהנתבע נטל את השטר מתקיימות הדרישות של סעיף 28 לפקודה.

הנתבע טוען, כי התובע אינו אוחז כשורה שכן אוחז כשורה חייב להיות צד רחוק לשטר. לטענתו, אוחז כשורה, בהתאם להוראות הפקודה, הינו מי שסיחרו לו את השטר.

כאמור לעיל, סעיף 28(א)(2) לפקודת השטרות קובע, בין היתר, כי אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר בתום לב ובעד ערך, ובשעה שסחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה. בעניינו, התובע הינו הנפרע והשטר לא סוחר לו. כעת עולה השאלה האם בנסיבות אלו התובע הינו אוחז כשורה אם לאו.

בע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה, פ"ד נג(1), 132 צוין, כי במשפט האנגלי מקובלת הגישה לפיה הנפרע אינו יכול להיות אוחז כשורה וכי עם קום המדינה נפסקה בישראל ההלכה בהתאם. עוד צוין, כי על הלכה זו נמתחה ביקורת קשה וכי תחולתה צומצמה על ידי בית המשפט העליון.

בפסק הדין האמור צוין עוד, כי הקביעה לפיה נפרע אינו אוחז קשורה מסתמכת הן על הדרישה המופיעה בסעיף 28(א) לפקודה באשר לסיחור השטר והן לאור העובדה, כי אוחז כשורה הינו צד רחוק בעוד שהנפרע הינו צד קרוב. נקבע, כי אין בטעמים האמורים בכדי להביא לקביעה, כי בכל מקרה נפרע מנוע מלהיות אוחז כשורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ