אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיתוף ספציפי בדירה המיועדת למגורים

שיתוף ספציפי בדירה המיועדת למגורים

תאריך פרסום : 24/05/2012 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
4120-10
17/04/2012
בפני השופט:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובע:
צ. ל.
הנתבע:
ר. ל.
פסק-דין

1.                   בפני תביעת איש כנגד אשתו בה מבקש האיש כי בית המשפט יצהיר, כי הצדדים הינם הבעלים במשותף של הזכויות בנכס המקרקעין הנמצא ---- (להלן - "הבית"). כן ביקש האיש בתביעתו, כי "בית המשפט ייתן כל סעד נוסף או אשר יידרש בקשר עם שאר הרכוש ואיזונו בין בני הזוג". ברם, סעד אחרון זה נזנח על ידי האיש במהלך הדיון בתביעתו והסוגיה היחידה בה נותר לדון הינה הטענה בדבר השיתוף בזכויות בבית.

2.                   מלכתחילה דומה היה, כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים רחבה עד מאד, אך במהלך הדיון בתובענה המחלוקת הצטמצמה במידת מה ולשם הקיצור אמנע ככל הניתן מסקירת אותן מחלוקות, אשר ההכרעה בהן התייתרה.

3.                   האיש יליד, אזרח ותושב ישראל ואילו האישה ילידת ואזרחית _____ וכן בעלת אזרחות ______. מזה למעלה מעשור האישה תושבת ישראל. הצדדים נישאו זה לזו, בישראל, בשנת 1986 וכשלוש שנים לאחר מכן האיש הוסמך כרואה חשבון.

4.                   משפחת המוצא של האישה אמידה עד מאד ובין עיסוקיה סחר ביהלומים, נדל"ן ועוד. בשנת 1990 עברו הצדדים להתגורר ב______, שם השתלב האיש בעסקי משפחת האישה. בשנת 1999 שבו הצדדים לישראל כאן הם מתגוררים עד עצם היום הזה. מנישואי הצדדים נולדו שלושה ילדים, ילידי השנים 1992, 1995, 1997. בשלהי שנת 2009 נפרדו הצדדים, כאשר האישה עברה להתגורר בדירה אחרת. האישה אף הגישה אל ביה"ד הרבני האזורי ב_______, בראשית שנת 2011, תביעת גירושין, אך זו נדחתה בשלהי אותה שנה ולטענתה ערעור בעניין זה תלוי ועומד בפני ביה"ד הרבני הגדול.

5.                   בסמוך לפני עזיבתם ל______ רכשו הצדדים קרקע, עליה נבנתה לימים דירת מגורים, ברח' מ' (להלן - "דירת המ'"), זאת במימון הורי האישה. דירה זו נרשמה על שם האישה בלבד (למעשה עסקינן בשני דירות, אשר אחת מהן הצדדים מכרו ואילו האחרת נותרה רשומה על שם האישה ונמכרה בשלב יותר מאוחר). לאחר ששבו הצדדים מ_____ התגוררו בדירת המ' עד שמכרוה בשנת 2006, ואזי עברו להתגורר בדירה השייכת להורי האישה ולאחר מכן בדירה שכורה ברח' ר'. עד שכאמור, האישה עזבה את הדירה השכורה, בה נותרו להתגורר האיש והילדים.

6.                   לוז המחלוקת בין הצדדים הוא האם הבית שייך לשניהם בחלקים שווים, כטענת האיש, או שמא שייך אך לאישה, כטענתה. אין חולק, כי הזכויות בבית רשומות אך על שם האישה.

7.                   לטענת האיש נרכש הבית ממקורותיהם המשותפים של הצדדים ואילו לטענת האישה מומנה הרכישה מסכומי כסף השייכים אך לה. הצדדים אף חלוקים באשר למטרת רכישת הבית, כאשר לטענת האיש נועד הבית לשמש למגורי הצדדים ובני ביתם ואילו לטענת האישה אין אלו פני הדברים. יחד עם האמור אין חולק, כי הצדדים ובני ביתם מעולם לא התגוררו בבית. הצדדים אמנם פעלו לשיפוץ יסודי של הבית, אך שיפוץ זה מעולם לא הושלם וכיום הבית אינו ראוי למגורים ונדרשת השקעה כספית ניכרת לשם השלמת השיפוץ.

8.                   כבר בשלב זה אדחה את טענת האישה, כי הבית לא יועד למגורי הצדדים ובני ביתם. הטענה אינה מקובלת עלי כלל ועיקר. חומר הראיות מלמד, כי הבית נרכש מתוך כוונה ברורה שישמש למגורי הצדדים ובני ביתם. האישה כתבה מכתב (נספח ת/21 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע) לאדריכל בעניין הבית ובו היא מעלה על הכתב את תוכניותיה. במסמך האמור, המוכתר בכותרת "בית חלומותינו" כותבת האישה, בין היתר, כי החצר בצד הבית הפונה ל______ תרוצף בכדי שהילדים ואביהם ישחקו כדורסל, טניס שולחן וכיוב'. האישה מפרטת הוראות באשר לתכנון חדרה של הבת, חדריהם של הבנים, חדר השינה של ההורים. כן מתייחסת האישה לצרכי המשפחה בפרגולה במרפסת היוצאת מחדר השינה של ההורים. האישה אף מתייחסת ספציפית לתכנון חדר מיוחד לאחד הבנים לצרכי נגינתו בתופים. ראו גם: סעיף 38 לתצהיר העדות הראשית של התובע; ש' 1 בעמ' 39 לפרוטוקול הדיון מיום 31.8.11. המסמך האמור מלמד בבירור, כי האישה ייעדה את הבית למגורי משפחתה ואין לקבל את הטענה כאילו תכלית רכישת הבית הייתה פעילות עסקית כלשהי.

9.                   בטרם אמשיך בדיון העובדתי אפנה אל הנורמה המשפטית. נוכח מועד נישואי הצדדים חל בעניינם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 (להלן - "חוק יחסי ממון") המחיל את משטר איזון המשאבים, להבדיל מהלכת השיתוף שחלה קודם לתחולת החוק האמור. חרף תחולת משטר איזון המשאבים כאמור, הדין הוא שעדיין ניתנת אפשרות לאיש להוכיח כוונת שיתוף בנכס מסוים על יסוד הדין הכללי, להבדיל מהלכת שיתוף כללית. ראו: בע"מ 4545/09 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים); בע"מ 2948/07 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים); בע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים).

10.               באשר לאופן הוכחת השיתוף נפסק, כי:

 ""גבולות הגזרה" אינם חדים, אך כך מטבע הדברים: אי אפשר לקבוע מראש כללים ברורים באשר לכל האפשרויות שמזמנת המציאות האנושית. לכן גם מתלבטים בתי המשפט ממקרה למקרה, באשר לנכס הספציפי בו מדובר וכוונת הצדדים לגביו. הפרשנות בה דיברנו יסודה בשיקולי הגינות במקרים שבהם הכף נוטה, במכלול ההשקעות בנכס, בהתנהגות הצדדים הכרוכה בו, לעבר השיתוף. מובן כי הדברים אינם נטולים בעייתיות, כיוון שלעתים קשה לכמת את ההשקעות ואת "ההתנהגות ההשקעתית", אך לכן יש לנהוג זהירות ביישום, ואולם כאמור קשה לקבוע מראש את גבולותיו המדויקים לכל מקרה. השאלה בנידון דידן היא אפוא שאלה עובדתית, האם הוכיחה המשיבה - והנטל הבסיסי אכן עליה, גם אם עבר בשלב מסוים אל המבקש - יצירת שיתוף ספציפי בדירה." ראו: בע"מ 10734/06 הנ"ל; בג"ץ 2533/11 פלונית נ' ביה"ד הרבני (פורסם במאגרים).

11.               בתי המשפט נטו להקל במידת ההוכחה הנדרשת מבן הזוג הטוען לשיתוף, מקום שעסקינן בדירת המגורים. ראו: רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, פ"ד נו(6) 175, 183. לאחרונה אף נקבע, כי חרף תחולת חוק יחסי ממון יש מקום להחיל את הלכת השיתוף על דירת מגורים, זאת אף ללא כוונת שיתוף ספציפית. ראו: ע"א 7750/10 מרים בן גיאת נ' הכשרת הישוב (פורסם במאגרים); עמ"ש (מחוזי ת"א) 1037/09 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים). החלת הלכת השיתוף, בנסיבות של חיים משותפים משך שנים רבות ובהתייחס לדירת המגורים, מקימה חזקה של שותפות בדירת המגורים, וזאת אף מבלי שתידרש תוספת ראייתית, קלה ככל שתהא, המלמדת על כוונת שיתוף ספציפי.

12.               סיכום הדין הנוהג הינו איפוא, כי ככל שבן זוג מוכיח כוונת שיתוף בנכס ספציפי הוא יהיה זכאי לסעד הצהרתי, כי נכס זה שייך אף לו, חרף שהדבר אינו מעוגן ברישום. כאשר עסקינן בדירת מגורים המשמשת למגורי בני הזוג יהיה נטל ההוכחה החל על הטוען לשיתוף קל. לפי דעת כב' השופט עמית, אשר הובעה אך לאחרונה בע"א 7750/10 הנ"ל, כאשר בדירת מגורים עסקינן לא נדרשת למעשה הוכחת כוונת שיתוף ספציפית, אלא די בהתקיימות התנאים המקימים את חזקת השיתוף בכדי להוביל למתן הסעד ההצהרתי המבוקש. ראו: עמ"ש (מחוזי ת"א) 1037/09 הנ"ל והאסמכתאות המובאות שם.

13.               לטעמי אין מקום להבחין בין דירת מגורים בה מתגוררים בני זוג בפועל, לבין דירה אותה רכשו למגוריהם, אך מפאת משבר בחיי הנישואין לא עברו להתגורר בה. סבורני, כי העיקר בעניין זה הוא כוונת הצדדים באשר לאותו הנכס - האם עסקינן בנכס עסקי או בנכס משפחתי מובהק שנועד לשם מגורי הצדדים ובני ביתם. באשר לאותו נכס, אשר כוונת הצדדים לגביו שישמש למגורים, אף אם כוונה זו לא הוצאה אל הפועל מחמת משבר בחיי הנישואין, יחולו הכללים החלים על דירת המגורים. עם זאת, אין מקום להחיל את דין דירת המגורים על כמה דירות העשויות לשמש למגורי המשפחה, אלא יש לייחד את הכללים המיוחדים שנקבעו עבור דירת המגורים אך לאותה הדירה המגשימה את אותו "ערך מיוחד היוצר זיקה חזקה בין הבית לבעליו". ראו: חוות דעתו של כב' השופט פוגלמן בע"א 7750/10. הואיל וזיקתו של אדם לנכס הינה דבר שבלב והדין מצא להגן על אותו ערך רגשי של האדם כלפי נכס מסוג מיוחד, הוא דירת המגורים - נכס המהווה לרוב (אם כי ככל הנראה לא במקרה זה) את עיקר נכסי התא המשפחתי - אין מקום להבחין בין נכס המשמש כדירת מגוריהם, היא הקן המשפחתי, לבין נכס אותו מיעדים בני זוג לשמש כקן המשפחתי, אך מפאת משבר בחיי הנישואין לא יוצאת תוכניתם אל הפועל.

14.               אם נלך איפוא בדרכו של כב' השופט עמית בע"א 7750/10 הנ"ל נוכל לסיים את דיונינו כעת ולקבוע, כי אכן הבית משותף לצדדים. דומה שאין כל קושי לקבוע שבמקרה דנן מתקיימים אותם מינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת המקימים את חזקת השיתוף. ראו: ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529. עסקינן בבני זוג אשר היו נשואים כעשרים ושלוש שנים, עד לפרידתם. הולידו וגידלו יחדיו שלושה ילדים, עבדו שניהם והתגוררו תחת אותה קורת גג עד פרידתם. ברי, כי התנאים להחלת הלכת השיתוף מתקיימים במקרה דנן.

15.               בכדי שלא נעשה מלאכתנו קלה יתר על המידה והואיל וגישתו של כב' השופט עמית אינה מהווה, למצער בשלב זה, הלכה מחייבת, בהיותה דעת יחיד, נבחן האם עלה בידי האיש להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בבית.

16.               השאלה הראשונה אותה עלינו לשאול היא מדוע נרשמו הזכויות בבית אך על שם האישה, מקום שהאיש טוען לבעלות בבית בחלקים שווים. תשובת האישה ברורה, שכן לשיטתה הרישום משקף נאמנה את הבעלות ולאיש אין כל חלק בבית. מאידך גרסת האיש, כי רישום הזכויות בבית אך על שם האישה נעשה מטעמי תכנון מס ובכדי למנוע את הצורך להשיב לשאלות העלולות להישאל על ידי רשויות המס. זאת בהיות האישה אזרחית זרה בעוד הוא אזרח ישראלי ודיני המס שחלו בעת רכישת הבית בישראל היו טריטוריאליים להבדיל מפרסונאליים. ראו: ש' 28 ואילך בעמ' 28 לפרוטוקול הדיון מיום 18.7.11. האיש הבהיר, כי מאז ומתמיד כלל הנדל"ן שהיה שייך לצדדים בישראל, לרבות דירת המ', נרשם אך על שם האישה מאותם הטעמים. מטבע הדברים עמדת האישה היא, שרישום כלל הנדל"ן על שמה נבע מכך שהם היו שייכים אך לה ולאיש לא היה בהם כל חלק.

17.               הצדדים טענו בסיכומיהם טענות מטענות שונות באשר להגיון ולתועלת שברישום נדל"ן כאמור (אך על שם האישה) מבחינת דיני המס. למעט טיעונים בעלמא לא הביאו הצדדים כל ראיה לטענותיהם וממילא איני רואה בהם כל חשיבות. סבורני, כי נימוק האיש לפיו רישום נדל"ן על שם האישה בלבד נועד למנוע שאלות של רשויות המס הינו אך סביר. נימוק זה אף מתיישב עם בחירת האישה שלא לקבל אזרחות ישראלית, להשתמש ברכב בעל מספר רישוי זר ולנהל חשבון בנק המיועד לתושבי חוץ. דומה שאף האישה עצמה ראתה תועלת בהיותה תושבת שאינה אזרחית ישראל ולזכות ביתרונות שונים מפאת מעמדה זה.

18.               משך כל השנים היה האיש המוציא והמביא בעסקי המשפחה. האיש כאמור רואה חשבון בהכשרתו, פעל בכספי המשפחה כראות עיניו ודומה שאם היה מעוניין בכך היה אף מצליח לרשום את הזכויות בבית אך על שמו. בנסיבות אלה סבורני, כי רישום הזכויות בבית אך על שם האישה אינו מהווה ראיה מכרעת לכך שאכן הבית בבעלותה הבלעדית. לעניין זה יוער, כי אין ברישום כאמור אף כדי לתמוך בטענת האישה, שאף אם יקבע כי האיש נטל חלק במימון רכישת הבית, הרי שיש לראות ברישום הבלעדי על שמה כמלמד על מתן זכויות האיש בבית במתנה לאישה. טענה אחרונה זו נטענה לראשונה בסיכומי האישה, אינה נתמכת ולו ברמז בחומר הראיות ואף מהווה טענה עובדתית חלופית אותה אין לקבל. האישה אינה רשאית לטעון מחד שהיא מימנה לבדה את רכישת הבית ובאותה הנשימה לטעון שהמימון היה משותף, אך לימים הועבר חלקו של האיש אליה במתנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ