שירותי בריאות כללית נ' פלונית

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א 2459-02-18 מיום 5.2.2018, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקשת על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט הבכיר מ' קליין) בת"א 24724-12-15 מיום 7.1.2018, בה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט.

רקע

2. המשיבה הגישה נגד שירותי בריאות כללית, היא המבקשת (להלן: כללית), תביעת נזיקין בעילה של רשלנות רפואית לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. מעיון ב"נט המשפט" עולה כי המשיבה צירפה לכתב תביעתה שלוש חוות דעת רפואיות. אחת מהן, הרלוונטית לענייננו, היא של ד"ר מ' מושקוביץ, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות דרכי העיכול והכבד (להלן: מומחה המשיבה), אשר העריך כי למשיבה נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30% בגין הפרעה בבליעה בהתאמה לסעיף (2)(א)(I) (צ"ל: 12(2)(א)(I), י'ו') לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות), ונכות נוספת בשיעור של 30% בגין רפלוקס חומצי לוושט ודלקת של הוושט לפי סעיף (2)(ג)(II) (צ"ל: 12(2)(ג)(II), י'ו') לתקנות. כללית אשר כפרה בחבות, הגישה אף היא שלוש חוות דעת, ולענייננו רלוונטית חוות דעתו של פרופ' א' סקפה, מומחה למחלות דרכי העיכול והכבד (להלן: מומחה כללית) אשר העריך כי למשיבה נכות בשיעור של 0% בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

3. בשים לב לפער הניכר בין חוות הדעת דלעיל, החליט בית משפט השלום למנות את פרופ' א' ברוידא כמומחית מטעם בית המשפט להערכת נכותה של המשיבה בתחום הגסטרואנטרולוגיה (להלן: המומחית). בחוות דעתה מיום 6.11.2017 אימצה המומחית את עמדתו של המומחה מטעם המשיבה, ד"ר מ' מושקוביץ, והעריכה אף היא כי למשיבה נותרה נכות צמיתה בשיעור של 30% + 30%, לפי אותם סעיפי ליקוי שקבע מומחה המשיבה (להלן: חוות הדעת הראשונה).

4. בהמשך לכך, ולאחר שהוגשה לבית משפט השלום חוות הדעת הראשונה של המומחית, התקיים דין ודברים בין בא כוח המשיבה לבין המומחית כמתואר להלן. תחילה התקיימה שיחה טלפונית בין בא כוח המשיבה לבין המומחית. לאחר מכן, ביום 30.11.2017 שלח בא כוח המשיבה מכתב למומחית בו ציין, בין היתר, כי בחוות דעתה הושמט בטעות ציון המסמכים הרפואיים שנשלחו אליה מאת כללית, ככל שאלו נשלחו. "נראה לי", כך כתב בא כוח המשיבה, "כי יש מקום ... לעדכן את רשימת המסמכים בחוות הדעת בהתאם". בהודעת דואר אלקטרוני של המומחית לבא כוח המשיבה מאותו היום ציינה היא בין היתר כי "היו לי מסמכים עם חוות דעת של רופאים כמו ד"ר מושקוביץ ואחרים ולדעתי די חומר ומספק לחוות הדעת אם יש נוספים שלח לי ואראה אם אינם". ביום 3.12.2017 שלח בא כוח המשיבה הודעת דואר אלקטרוני למומחית אליה צירף את שלוש חוות הדעת מטעם כללית. בהודעת דואר אלקטרוני נוספת מיום 7.12.2017 ביקש בא כוח המשיבה כי המומחית תשלח אליו את חוות הדעת המעודכנת על מנת שיוכל להגישה לבית המשפט. אקדים ואציין כבר בשלב זה כי באי כוח כללית לא היו בסוד העניינים ולא היו מודעים לכל התכתובות המתוארות, ולטענתם, אף לא קיבלו את חוות הדעת הראשונה ולא ידעו כי היא הוגשה לבית המשפט.

5. בהמשך לכך, הגיש בא-כוח המשיבה לבית משפט השלום הודעה על צירוף חוות דעת מתוקנת מטעם המומחית מיום 5.12.2017 (להלן: חוות הדעת המתוקנת). בחוות דעתה המתוקנת ציינה המומחית כי היא נדרשה לתקן את חוות דעתה מאחר ששלוש חוות הדעת מטעם כללית וכן תוצאות בדיקת המנומטריה של המשיבה (להלן: החומר הנוסף) לא עמדו לעיונה בעת כתיבת חוות דעתה הראשונה. יצוין כי בחוות הדעת המתוקנת שינתה המומחית את הערכתה לגבי שיעור הנכות הצמיתה שנותרה למשיבה וקבעה כי אומנם אף לאחר העיון בחומר הנוסף נותרה בעינה הנכות בגין ההפרעה בבליעה בשיעור של 30%, אולם הנכות בגין רפלוקס קיבתי וושטי קל הועמדה על 10% בלבד בהתאמה לסעיף 12(2)(ג)(I) לתקנות (זאת כאמור חלף הנכות בשיעור של 30% בגין רפלוקס קיבתי וושטי בינוני כפי שהוערכה על ידי המומחית בחוות הדעת הראשונה).

6. אחר הדברים האלה, נודעה השתלשלות העניינים המתוארת לעיל לכללית והיא הגישה לבית משפט השלום בקשה לפסילת המומחית. בבקשה נטען כי המומחית גיבשה כבר את דעתה בחוות הדעת הראשונה בטרם עיינה בחומר הנוסף. עוד נטען כי הפחתת אחוזי הנכות על-ידי המומחית בחוות דעתה המתוקנת נעשתה באופן שרירותי וללא הנמקה. על כל אלה, נוספה, לטענת כללית, ההתנהלות הפסולה של בא כוח המשיבה אשר כללה הידברות, הן טלפונית והן בכתובים, בינו לבין המומחית, וזאת מבלי ליידע את כללית.

           המשיבה התנגדה לבקשה והסבירה כי החומר הנוסף לא הגיע לידי המומחית עקב שגגה שנפלה אצל כללית עצמה, וכי אך בעקבות ערנותה והתנהלותה של המשיבה תיקנה המומחית את חוות דעתה. עוד טענה המשיבה כי המומחית תיקנה את חוות דעתה באופן משמעותי בעקבות עיונה בחומר הנוסף, כך שלא נגרם עיוות דין או פגם היורד לשורש העניין המצדיק את פסילת המומחית.

7. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי לא הוכח שנפל פגם היורד לשורש העניין בחוות דעת המומחית, ומכל מקום, משעה שהמומחית תיקנה את חוות דעתה הראשונה לאחר שעיינה בחומר הנוסף, נרפא הפגם, ככל שהיה כזה. אשר לקשר שנוצר בין בא כוח המשיבה לבין המומחית, קבע בית משפט השלום כי אומנם קשר זה אינו ראוי, אך אין בו כדי לפסול את המומחית.