אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיקולים מיוחדים לילדים מיוחדים בשאלת מעבר מקום מגורים

שיקולים מיוחדים לילדים מיוחדים בשאלת מעבר מקום מגורים

תאריך פרסום : 17/11/2016 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה אשדוד
31163-06-16
20/07/2016
בפני השופטת:
ענת אלפסי

- נגד -
התובע:
האב
הנתבעת:
האם בעניין: הבן (קטין) והבת (קטינה)
פסק דין
 

שאלת מקום מגוריהם של שני קטינים, ילדיהם האהובים של שני הוריהם הראויים, היא העומדת להכרעה בפסק דין זה.  

רקע והליכים:

  1. הורי הקטינים נישאו ביום 10.7.01 ולהם שני ילדים:

הבן שגילו כ – 13 שנים, לוקה באוטיזם ולומד בבית ספר המותאם לצרכיו;

והבת שגילה כ – 6 שנים והיא עתידה לעלות לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה.

 

  1. חייהם המשותפים של ההורים נקלעו למשבר וביום 10.3.13 הגיעו להסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני בו נקבעו, בין השאר, ההוראות הבאות:

 

שני ההורים אפוטרופסים טבעיים על ילדיהם וכל החלטה בעניינם תתקבל במשותף;

 

משמורת הילדים תהא לאימם תוך מפגשים קבועים עם האב, הן בימות החול, הן בשבתות אחת לשבועיים לרבות לינה והן בחגי ישראל ובחופשות ממסגרות הלימוד;

 

מקום מגורי הילדים יהיה בישראל, ואם ירצה מי מהורים לעבור להתגורר מרחק העולה על 20 ק"מ ממקום המגורים הנוכחי תידרש לכך הסכמת ההורה השני.

 

בנוסף נקבע  "מעבר של האם לשכונה עם אופי חרדי תיעשה אך ורק בתיאום ובהסכמה".

 

 

 

  1. באוגוסט 2015 עתר האב לקבלת צו מניעה (בהליך נפרד), בטענה כי האם מתכוונת להעתיק מקום מגורי הקטינים לעיר במרכז הארץ (להלן : "עיר ב'") יחד איתה.

 

בהחלטה מיום 27.8.15 נקבע כי העתקת מקום מגורים דורשת הסכמת שני ההורים, כאשר בהעדרה ההורה המבקש לעבור מחוייב לפנות לבית המשפט. עוד נקבע כי הואיל ומדובר בקטין הלוקה באוטיזם שאלת העברתו מצריכה קבלת חוות דעת מומחה. לפיכך, בשלב זה אין מקום להעביר את הקטין לעיר אחרת. עוד הובהר כי פתוחה בפני האם הדרך להגיש תובענה נפרדת לעניין זה. מאז ועד היום, לא הגישה האם בקשה כלשהיא והתיק נסגר. 

 

  1. ביום 15.6.16 הגיש האב תובענה לנוספת לקבלת צו מניעה (בהליך מושא פסק דין זה) בה טען כי שוב מתכוונת האם מתכוונת להעתיק מקום מגוריה ומגורי הילדים לעיר ב' והוא מבקש למנוע מעבר זה.

 

זאת, בין השאר, הואיל והקטין מורגל למסגרת החינוך המיוחדת בה הוא נמצא (בדרום הארץ) ומותאמת ללוקים באוטיזם, הואיל והקטין מתקשה להסתגל לשינויים והשינוי האחרון שחווה היה טראומטי, הואיל נדרשת זמינותו שלו לילד, כאשר הוא מנהל אורח חיים יציב בעוד האם, הנמצאת בתהליך חזרה בתשובה מנהלת אורח חיים רצוף מעברים המקשים על הקטינים.

 

  1. במקביל עתר האב לקבלת צו מניעה זמני. על פי החלטתי מיום 15.6.16 הועברה הבקשה לקבלת עמדת האם תוך קביעה כי בשלב זה אין לשנות מקום מגורי הקטינים.

 

  1. ביום 7.7.16 הגישה האם כתב הגנה וכן תגובה לבקשה לצו מניעה זמני, בה טוענת כי יש לאפשר מעבר מקום מגורי הקטינים יחד איתה לעיר ב'.

 

זאת, בין היתר, הואיל ונישאה מחדש, משפחתו של בעלה מתגוררת בעיר ב' שם תעמיד בית למגוריהם ושם יוכל בעלה למצוא פרנסתו. לטענתה, הקטין יוכל להסתגל בקלות למעבר כל עוד יעבור הכנה מתאימה. לבעלה הנוכחי היא נשואה שנתיים והוא דמות מיטיבה עבור הקטין.

 

  1. על מנת לברר טובת הקטין הוזמן בדחיפות תסקיר העו"ס לסדרי דין וזה הוגש ביום 6.7.16. בתסקיר מתארת העו"ס את הורותם המיטיבה של שני הצדדים, לצד חשיבות הישארות הקטין במסגרת החינוך הקיימת, את מעורבותו המשמעותית של האב בחיי הקטין לרבות ביחס למסגרת החינוך ואת השינויים התכופים בחיי האם.

 

 

 

 

בהודעה נוספת שהוגשה ביום 16.7.16 ממליצה העו"ס על הישארות הקטין במקום המגורים והלימוד הנוכחיים, ושוללת את המעבר לעיר ב'. עוד ממליצה על משמורת משותפת ועל הרחבת המפגשים אצל האב באופן בו בסופי שבוע בהם נמצאים הקטינים אצל האב יסתיים המפגש ביום ראשון, ישירות למסגרות החינוך.

 

  1. בדיון שהתקיים לפני ביום 7.7.16 נשמעו טענות עורכי הדין, לאחריהם מסרו ההורים עדויותיהם, ונחקרו נגדית על ידי באי כוחם.

 

בתום הדיון הוצעו לצדדים מספר אפשרויות לפתרון העניין בהסכמה,. בין השאר מבדקה האפשרות לאפשר לו להישאר בבית הספר בעיר א',  כאשר בחלק מימות השבוע ילון בבית האב, בחלק אחר האב יסיענו לעיר ב' ובחלק נוסף האם תסיענו לעיר ב'. האב קיבל הצעות אלה, אף האם סירבה להן.

 

בהעדר הסכמה, סיכומו הצדדים טענותיהם בעל פה. אתמול הגישה האם בקשה לצירוף מסמך נוסף, אך האב התנגד להגשתו. עניין זה יפורט בחלקו האחרון של פסק הדין.

 

עיקרי טענות הצדדים:

 

  1. טענותיו העיקריות של האב, בכתב התביעה ובסיכומים מטעמו, הן אלה:

 

ראשית, טוען כי האם התכוונה לבצע מהלך חד צדדי ולהציב כעובדה מוגמרת את המעבר לעיר ב', חרף התנגדותו הידועה לכך, ומבלי לפנות קודם לכן לבית המשפט. 

 

שנית, טוען כי יש לאפשר לקטין להמשיך וללמוד בבית הספר בעיר א', המותאם לצרכיו, הן מבחינת תכנית הלימודים, הן בשל ההעשרות המיוחדות המתאמות לצרכיו והן בשל המרחבים הגדולים בבית הספר, להם כה זקוק הקטין.

 

שלישית, טוען כי הקטין מגיב באופן קשה לשינויים. בהקשר זה ציין כי בקיץ 2013 ביקשה האם להעביר את הקטין לבית ספר חרדי לחינוך מיוחד בעיר ג' (בדרום), אך מעבר זה נחל כשלון חרוץ, הקטין הורחק מבית הספר וחווה משבר קשה. ועדה ההשמה החליטה להשיבו לבית הספר בעיר א', אט אט חל שיפור הדרגתי בתפקודו, אך הדרך עוד ארוכה ואין כל מקום למעבר נוסף.

 

רביעית, טוען כי הוא עצמו משמש גורם משמעותי ביותר בחיי הקטינים, וזמין באופן קבוע למסגרות הלימוד המיוחדת של הקטין הדורשת עזרתו פעמים רבות.

 

 

חמישית, טוען כי האם נמצאת בתהליך משמעותי של חזרה בתשובה, בעטיו מנהלת אורח חיים שאינו יציב דיו עבור הקטין, שמגיב באופן קשה לשינויים. האם נישאה פעמיים בשלוש השנים האחרונות ועברה דירה שש פעמים. מעברים אלה מטלטלים בכל פעם מחדש את מצבו השברירי של הקטין, אשר זקוק במיוחד ליציבות, בשל היותו לוקה באוטיזם.

 

לבסוף, מפנה לפסיקה הקובעת כי יש להעמיד את טובת הילד במרכז, גם אם משמעות הדבר הוא חוסר נוחות מסויים עבור ההורים.

 

  1. טענותיה העיקריות של האם, בכתב ההגנה ובסיכומים מטעמה, הן אלה:

 

ראשית, מציינת כי אין מדובר במהלך חד צדדי הואיל ושיתפתה את האב ברצונה לעבור לעיר ב' ואף ביקרה עימו במסגרות לימוד  המיועדת ללוקים באוטיזם.

 

שנית, טוענת כי המעבר נחוץ לה הואיל ונישאה מחדש, העיר ב' היא מקום מגוריו ומקור פרנסתו של בעלה, בעיר ב' יהיה בית קבע לה ולילדיה ועל כן יש מקום להתיר המעבר. המשיבה אף טוענת כי קיימת הלימה בין טובתה שלה כאם משמורנית לבין טובת הקטין, שכן ככל שתגדל רווחתה שלה כך ייטב לקטין.

 

שלישית, טוענת כי לקטין לא יהיה כל קושי להסתגל למעבר, חרף מצבו, שכן כל הנדרש  הוא הכנה מתאימה למעבר. הקושי במעבר הקודם נובע, לטענתה, מהעדר הכנה מתאימה. לטענתה, זוהי אף עמדתה של הרופאה, היא הפסיכיאטרית המטפלת בעניין זה.

 

רביעית, טוענת כי בעלה הנוכחי הוא דמות יציבה בחייו של הקטין, אוהב אותו ומטפל בו כנדרש. אין לזקוף לחובתה כשלון נישואיה הקודמים, הואיל ובחרה להיפרד מבעלה הקודם לאחר שהתברר כי מעוניין להעביר את הקטין למוסד סגור, ולכך לא הסכימה בשום פנים ואופן. מהלך זה, לשיטתה, יש בו כדי ללמד על כך שטובת הקטין היא השיקול הראשון במעלה מבחינתה.

 

חמישית, מעברי המגורים הם אילוץ שנכפה עליה בשל כך שהתגוררה עד כה בדירות שכורות: לאחר הגירושין עברה למושב (ד), אך עקב מפגעים תברואתיים עזבה מושכר זה ועברה למושב (ה). עקב שטפונות נאלצה לעבור לדירה אחרת במושב (ה), ולאחר מכן עברה לעיר ג'. עם מעבר זה הסכימה להרחיב את היקף המפגשים עם האב כך שיימשכו שלוש שעות. לעומת זאת, הדירה המיועדת בעיר י' שייכת לאביו של בעלה ושם תהיה בטוחה יותר ולא יהיה עליה לעבור דירה לעיתים תכופות.

 

 

 

 

נוסף על כך, מפנה לפסיקה לפיה שאלת רווחתו של כל קטין מושפעת משאלת רווחתו של ההורה המשמורן. בהיותה אם משמורנית, יש לאפשר לה לעבור למקום מגורים שייטיב עימה ובאופן זה ייצא גם הקטין נשכר.

 

המסגרת הנורמטיבית:

  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 קובע מספר הוראות מנחות בכל הנוגע לתפקוד ההורים כלפי ילדיהם הקטינים, אשר יובאו להלן.

 

  בסעיף 15 שכותרתו "תפקידי ההורים" נקבע:

 

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,
לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן
שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו"

 

בסעיף 17 שכותרתו "קנה מידה לחובת ההורים" נקבע:

 

"באפוטרופסותם לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך            שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין"

 

בסעיף 24 שכותרתו "הסכם בין הורים החיים בנפרד" נקבע:

 

"היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט"

 

בסעיף 25 שכותרתו "קביעת בית המשפט באים הסכם בין ההורים" נקבע:

 

"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם
אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע את העניינים
האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד
גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

 

           נמצא כי השיקול המנחה בהעדר הסכמה בין ההורים, הוא טובת הקטין.

 

  1. הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ד - 2013 מעמידה במרכז את המונח "אחריות הורית" וקובעת בסע' 10 את העקרונות הבאים:

 

 

(א)       "לא הגיעו הורים במקרה של פירוד להסכם הורות כאמור בסעיף 9(ב), או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית (להלן –הסדר הורות) יחד ולחוד; תוך התאמות נדרשות בהסדר ההורות על פי הקריטריונים המוצעים בסעיף קטן (ג). בית המשפט ינמק כל החלטה הסותרת עיקרון זה; הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה הסכם הורות מוצע על ידו" 

 

 

(ב)       בית המשפט יקבע הסדר הורות על פי טובת הילד כאמור בסעיף 3, תוך הבטחת אחריות הורית משותפת, ככל הניתן, ויביא בין היתר בחשבון, בהחלטה מנומקת, את מכלול העניינים המפורטים להלן:

 

 

 

(1)       צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו הגופני והנפשי, לגילו, להבטחת היציבות ביחסים בינו לבין סביבתו וכן לצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים; 

 

 

(2)       רצון הילד, ככל שכישוריו המתפתחים מאפשרים לבררו, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו ולאחר שניתן לו מידע הנוגע לעניין;

 

 

(3)       זכותו של הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר בינו לבין כל הורה;

 

 

(4)       זכותו של הילד לקשר משמעותי עם בני משפחתו;

 

 

(5)       יכולתו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;

 

 

(6)       מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה כאמור בסעיף 8(א), לרבות נכונות לאפשר את מימוש הקשר ההורי והקשר המשפחתי.

 

 

 

(ג)     קביעת אחריות הורית משותפת לפי סעיף קטן (ב) אין משמעותה בהכרח חלוקת זמן שווה של הילד עם כל אחד מהוריו.

 

בתזכיר הצעת החוק הובהר:

"החוק המוצע קובע חובת שיתוף פעולה בין ההורים בכל מה שנוגע לאחריות ההורית, לרבות במקרה של פירוד, ומחייב אותם לפעול תוך זמן סביר ובדרך של כבוד על מנת להגיע להסכמות ביניהם. הוראה זו, הקובעת חובת שיתוף פעולה בין ההורים נשענת על זכות הילד ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו כאמור בסעיף 18 לאמנה"

 

 

 

       

 

 

  1. הלכה פסוקה היא לפנינו כי על מנת לבחון מהי טובת הקטין, כלי העבודה הראשון העומד לרשות בית המשפט הוא תסקירים וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר בידם מצויים הכלים המתאימים, המומחיות, המקצועית והניסיון הדרוש. חוות דעת של גורמים מקצועיים, לרבות עובדים סוציאליים לסדרי דין, הינה כלי עזר בעל משקל משמעותי והכרחי בהחלטה המתייחסת לטובת הקטינים. חוות הדעת מספקת התרשמות אובייקטיבית מקצועית, המסייעת לבית המשפט להכריע בסוגיה בעלת רגישות וחשיבות עליונה כגון דא.

ר' תמ"ש ... ס.ג נ' ע.ג (נבו)  וכן מאמרה של תמר מורג, "השפעת הוועדה לבחינת עקרונות  היסוד בתחום הילד והמשפט על תפישות העומק של הפסיקה הישראלית", משפחה במשפט, כרך ג-ד, 67.

 

מן הכלל אל הפרט:

בעניין שלפנינו, יש לבחון כל אחד ממעגלי החיים של הקטינים, הן על יסוד תסקיר העו"ס והן על יסוד עדויות ההורים.

 

  1. מסגרות החינוך הקיימות בעיר א' (בדרום הארץ):

 

בתסקיר מתואר מצבו המיוחד של הבן כילד הלוקה באוטיזם ומטופל היטב. כיום, משולב א. בבית הספר בעיר א' המותאם לכלל צרכיו, כאשר ההורים משתפים פעולה היטב עם צוות בית הספר. 

 

 

 

רמתו הלימודית של הנער היא בסיסית ביותר, דומה לזו של ילד בכיתה א' (למרות שבקרוב ימלאו לו 13 שנים), והוא מקבל בבית הספר טיפולים רבים:  חדר סנוזלן (המשלב גירוי חושי בתוך אוירה רגועה), טיפול בהידרותרפיה, טיפול בתנועה, ריפוי בעיסוק וטיפול בשפה ובתקשורת עקב הפרעות קשב וריכוז. מצויין כי הילד מצליח ליצור קשר עם אנשי הצוות, אך מתקשה ביצירת קשר עם בני גילו.

באשר לבת מצויין כי סיימה את שנת הלימודים בגן ***, ועתידה לעלות לכיתה א' בבית הספר של *** בעיר א'. מדובר בילדה מוכשרת, מפותחת כפי גילה, נהנית מאהבת שני הוריה, אך עם זאת חוותה מעברי מגורים רבים עם אימה בשנים האחרונות. הילדה ביקשה מהעו"ס להקשיב לשיר: "מי אוהב אותך יותר ממני" כאשר היא מתרפקת על אביה, תוך שהיא מציינת כי אינה רוצה להתרחק ממנו, והיא אוהבת מאוד גם את אימה.

 

  1. מסגרות החינוך המוצעות בעיר ב' (במרכז הארץ):

 

מעדויות הצדדים עולה כי האב הצטרף לאם ולבעלה על מנת לבחון אפשרות לשילוב הקטין לבית הספר בעיר ב' המיועד לבעלי צרכים מיוחדים. משנמצא שבית הספר האמור אינו עונה על הציפיות, בדקו האפשרות לשלבו במסגרת אחרת, אך לאכזבתם התחוור להם כי מדובר בבית ישן שלחלוטין אינו הולם את צרכי הקטין. (ר' עדות האב בעמ' 3 לפרוטוקול, ש' 32-16, ועדות האם בעמ' 6 לפרוטוקול ש' 22-21).

 

האב העיד (שם) כי בבית הספר בעיר ב' חסרים המרחבים הרבים הדרושים לקטין, למעט חצר קטנה. זאת, בשונה מבית הספר בעיר א' אשר המרחבים נמצאים בו בשפע. הקטין אוהב לרוץ בהם והדבר נדרש לו בהיותו כבד משקל. עדותו זו לא נסתרה.

 

עוד העיד האב כי בית הספר בעיר ב' כולל 8 כיתות לימוד, בגילאים שונים ומונה 66 ילדים בלבד. לעומת בית, בית הספר בעיר א' כולל כיתות על פני 12 שנות רצף שנתי, יש בו כמות גדולה של תלמידים המגיעים אליו מרחבי הארץ כמו גם ועד הורים הדואג לשיפור תמידי עבור הילדים. 

 

בנוסף העיד כי בבית הספר בעיר א' נמצאים 4-3 אנשי צוות בכל כיתה בעוד שבעיר ב' נמצא איש צוות אחד ועוזר אחד (עמ' 4 ש' 16-15). גם עדות זו לא נסתרה.

 

 

 

 

 

  1. הסתגלות למעברים:

 

בתסקיר העו"ס מצויין כי המעבר מבית הספר בעיר א' לבית הספר בעיר ג' לפני כשנתיים גרם לקטין משבר קשה לרבות התפרצויות אלימות אשר הצריכו טיפול רפואי. בגין משבר זה הוחזר הקטין לבית הספר בעיר א', מצבו הוטב, אך הוא עודנו נמצא בתהליך הסתגלות. 

האב העיד בכאב (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 3-1):

"אחרי החגים זרקו אותו מביה"ס, סילקו אותו... הוא הרביץ שם מכות בטירוף לכולם, הוא היה חודש וחצי בית ואח"כ חזר לעיר א', אחרי 3 ימים סילקו אותו והצמדנו לו מלווה משך 8 חדשים".

באשר למידת הסתגלותו לשינויים מציינת העו"ס, מפי המחנכת:

"באם אמור להיות אירוע חריג גם אם לא מהבוקר היא מכינה אותו לסדר היום, כאשר כל אירוע חריג פוגע בשלוותו היחסית, יוצר תסכול וגורר התקפים אלימים של הנער, שעקב גדלו וחזקו מצליח לפגוע קשות".

בתסקיר המשלים מציינת העו"ס:

"יש להתחשב במשמעות המעבר בהקשר לצרכיו הייחודיים של הבן א., מצבו בהווה וחשש כבד מרגרסיה קשה ופגיעה בזכותו למקום יציב, מאפשר מרחב, שגרה וקביעות".

האם טוענת כי ניתן להרגיל את הילד למעברים, והדבר אף נעשה בהצלחה כאשר נעשית הכנה מוקדמת. לתמיכת טענתה הגישה הבוקר בקשה לצירוף ראיה והוא מכתב מטעם הרופאה, הפסיכיאטרית המטפלת בקטין, בו נאמר כי ניתן להרגיל את הבן לשינוי על ידי הכנה מתאימה. האב התנגד להגשת מסמך זה מטעמים ראייתיים ופרוצדורליים, מוצדקים כשלעצמם. לא מצאתי לנכון לדון בטענות אלה הואיל וגם לו היה מתקבל מסמך זה, עדיין קיים צורך לבחון את הדברים על יסוד ניסיון העבר ועל יסוד שיקולים נוספים, כפי שיפורט להלן.

האם מודה כי המעבר הקודם לעיר ג' (שנעשה לבקשתה) לא היה מוצלח. הסיבה לכך, לשיטתה, נעוצה בהעדר הכנה מוקדמת. כראיה ליכולת להסתגל לשינויים העידה האם כי כאשר מתכננת ביקור אצל הסבתא או בילוי בים מודיעה לו על כך מספר שעות מראש ולא נדרש מעבר לכך. בנוסף העידה כי מלמדת את הקטין פסוקים מן המקורות לקראת העליה לתורה לרגל היותו בגיל  בר מצווה, הקטין לומד הנחת תפילין ומסתגל לכך, חרף העובדה שמדובר בשינויים (עמ' 9 ש' 28 עד עמ' 10 ש' 10).

 

 

בכל הכבוד הראוי, אין הנדון דומה לראיה. לא הרי מעבר מסגרת חינוך ומקום מגורים כהרי ביקור משפחתי, טיול קצר, לימוד פסוקים והנחלת תפילין. מעבר מסגרת חינוך למקום מגורים משמעותם עקירת הילד מן הקרקע הבטוחה עליה צמח. ביקורים ולימוד פסוקים משמעותם העשרת הנער בסביבה המוכרת לו. בכך בדיוק טמון כל ההבדל. 

זאת ועוד, מסגרת החינוך מהווה מקום מאתגר ומשמעותי בחיי הקטין. זוהי הסביבה בה עליו להתמודד עם האתגרים שמעמידים לפניו החיים, וקיימת חשיבות רבה לכך שמדובר יהיה בסביבה מוכרת ותומכת, בה צבר חוויות חיוביות.

 

  1. נוכחות האב בחיי הילדים:

 

לעת הזו, מתקיימים מפגשים בין האב לילדיו בכל יום ראשון וחמישי בשעות אחה"צ, בכל יום שלישי ממסגרות החינוך ועד למחרת בבוקר חזרה למסגרות, ובימי שישי אחת לשבועיים ממסגרות החינוך ועד לאחר צאת השבת. בתסקיר ממליצה העו"ס כי מפגשים אלה יסתיימו ביום ראשון במסגרת החינוך והאם לא הסתייגה מהמלצה זו.

 

נוסף על כך, נמצא האב בקשר יומיומי עם מסגרת החינוך של הקטין ובתסקיר המקיף מציינת העו"ס לסדרי דין:

 

"המחנכת מספרת שלא פעם הוכתה בידי הילד והיא יודעת גם על קשיים של ההורים בבית אל מול מצבו כאשר הוא הופך אלים. לדבריה האב הוא הדמות היחידה המצליחה להרגיעו ולא פעם האם פונה אליו לעזרה והוא ממהר להגיע. כך גם האב זמין לצוות בית הספר ומגיע בכל פעם שמתבקש".

 

עוד מצויין כי לדברי המורה, בשל התנהגותו המינית של הילד האב מיהר להיענות לדרישות הצוות החינוכי ולהלבישו במכנסי ג'ינס ולא במכנסים דקים או קצרים.

 

האב נשאל אודות עבודתו והשיב כי את מרבית עבודתו עושה בביתו, בכתיבת פרוייקטים לחינוך טכנולוגי באפריקה,  כך שעל פי רב הוא זמין באופן מיידי ומגיע לבית הספר תוך מספר דקות (עמ' 5 ש' 29-24).

 

האם הודתה בהגינותה (עמ' 8 ש' 19):

"בטח הוא אבא טוב ומסור והוא יודע שאני אומרת את זה עליו וגם בפנים".

 

 

נמצא, איפוא, כי האב הוא גורם דומיננטי בחיי הילדים בכלל ובחיי הבן א. – בפרט, לרבות ביחס למסגרת החינוך. האב אף שכר בית בעיר קרית מלאכי המותאם לצרכיו של  הילד, לרבות מדרשה וטרמפולינה, שכן צרכי הילד דורשים מרחבים פתוחים.

 

  1. נוכחות האם בחיי הילדים:

 

מתסקיר העו"ס עולה כי האם מסורה עד מאוד לשני ילדיה ועושה כל שביכולתה כדי לדאוג לטובתם. עם זאת, מצויין בתסקיר כי לדברי צוות החינוך בבית הספר, האם

 

"מאוד מסורה לילד אך מתקשה יותר אל מול חוסר הגבולות שלו והקושי שלו לקבל את מרותה."

כאן המקום לציין כי הואיל ומדובר בנער מתבגר כבד משקל, אשר לעיתים מתפרץ באופן הדורש מגע פיסי תואם על מנת להרגיעו, אך טבעי הוא כי האב, מעצם היותר גבר, יצליח לעשות זאת באופן מוצלח יותר מהאם, אשר מעצם היותה אשה שומרת תורה ומצוות, מוגבלת מן הבחינה ההלכתית בכל הקשר למגע פיסי עם בנה המתבגר, מטעמים ברורים.

 

האב הודה כי האם מסורה לילדיה וציין בהגינותו (עמ' 6 ש' 2):

"אין לי טענות לגבי התפקוד, יש לי טענות לגבי סדר העדיפויות".

התרשמתי כי האם אוהבת את שני ילדיה בכל ליבה ומאמינה באמונה שלמה גם ביכולותיו של הבן לצמוח ולהתפתח, חרף הקשיים בהם הוא נתון. עם זאת, במקביל , היא מפתחת את חייה שלה יחד עם בעלה החדש, עניין שהוא לגיטימי כשלעצמו, אלא שכאשר קשר זה מצריך מעבר למקום מגורים אחר, יש לשקול הדברים בכובד ראש.

 

  1. מידת היציבות בחיי האב:

 

בתסקיר מצויין כי האב, לאחר הגירושין, המשיך בעבודתו כאיש חינוך וכיזם פרוייקטים של חינוך טכנולוגי במדינות אפריקה. עוד צויין כי האב בחר להקדיש עצמו לילדיו ולעת הזו אינו נמצא במערכת זוגית כלשהיא. האב רואה בילדיו את מרכז חייו, והוא זמין להם בכל עת.  האב התגורר כל העת במושב ורק לאחר שהאם עברה לעיר סמוכה החליט גם הוא לעבור בעקבותיה, והמעבר צפוי להיעשות בימים אלה. כאשר תכנן את המעבר, לא ידע כי תוך זמן קצר תבקש לעבור לעיר ב'.

כאשר נשאל האב כיצד היה נוהג לו בת זוגו היתה מבקשת ממנו להעתיק מקום מגוריו לעיר ב', השיב ללא היסוס (עמ' 4 ש' 27 עד עמ' 5 ש' 2):

 

 

 

"לא הייתי עובר. אני מבין שיש עליי אחריות יותר גבוהה מאשר הורים רגילים, האחריות שלי יותר גבוהה, יש לי ילד מיוחד וגם לגבי הילדה, אבל הבנתי בחיים שלי שאני צריך להיות אבא מיוחד. אם זה אומר שאני לא אתחתן יותר אז אני לא אתחתן יותר.

 אני חי היום בשביל שני הילדים האלה וזאת המשימה שלי, אני בן אדם שמח וטוב לו אני לא צריך להתחתן כדי להיות מאושר, האושר שהילדים האלה נותנים לי זה מספק אותי. אם בעתיד תהיה לי זוגיות בעתיד מראש אני אסביר לה על הילד שלי שהוא אוטיסט וככה וככה והיו לי נשים כאלה שהסברתי להם"

 

כשנשאל האב מדוע מאלץ את האם להישאר בעיר ג', השיב (עמ' 5 ש' 19-6):

"אני אשמח מאוד לקבל אליי את הילדים בשמחה רבה והיא יכולה לעבור לעיר ב'. אני ערוך לטפל בהם באופן מלא".

הנה כי כן, מדובר באב מסור המקיים אורח חיים יציב אשר במרכזו שני ילדיו.

 

  1. מידת היציבות בחיי האם:

 

העו"ס מציינת כי האם, אשר באה ממשפחה מסורתית, נישאה לראשונה בשידוך לאדם שהגיע מחו"ל, אך לאחר כשנה וחצי התגרשה ממנו.

לאחר מכן נישאה, כאמור, לאבי ילדיה, ויחד חיו השניים כתריסר שנים.

לאחר הגירושין נישאה בשלישית, וכך העידה (עמ' 9 ש' 20-8):

"מבעלי השלישי התגרשתי לפני שנתיים. לפני שהתחתנתי עם בעלי הנוכחי התגרשתי שלושה-ארבעה חודשים לפני כן. זה היה שידוך. את שניהם הכרתי בשידוך אני אישה חרדית אבל השידוך האחרון היה מיוחד. לבעלי השלישי הייתי נשואה 3-4 חודשים וגרנו במושב ד' והיום אנחנו גרים בעיר ג'.

 לפני שגרתי במושב ד' כשא' היה בעלי גרנו בעיר ג'. מכרנו את הבית והיתה לו הצעה לעבור למושב ד' ואז מכרנו את הבית ועברנו לוילה בשכירות. הוא לא עבד במשך שנתיים וכל הכסף התבזבז ומה שנשאר חילקנו בגירושין"

 

 

            לגבי מצבה הנוכחי העידה (עמ' 8 ש' 32 – עמ' 9 ש' 21)

 

"אני לא עובדת כרגע, מקום העבודה האחרון שלי היה בביה"ס  עבדתי כסייעת בחינוך מיוחד ואז בעלי שבר את הרגל ואז טיפלתי בו במשך חצי שנה ולא חזרתי לעבוד.

 בעלי כרגע לא עובד, הוא איש מכירות וכרגע הוא לא מתפרנס. אנחנו חיים ממה שיש לו בצד וממה שאני מקבלת מזונות והביטוח לאומי. הדירה בעיר ב' היא בבעלות חמי והוא נותן לנו אותה בשכירות של 2,500 ₪. היום גרים בה דיירים שתיכף יוצאים. סיבת המעבר לעיר ב' זה פרנסה ובית קבוע, המשכיר הוא אבא של בעלי ולכן הבית הזה יהיה קבוע. אני ובעלי נשואים כשנתיים.

אני רוצה לשנות את מקום ביה"ס של הבן שלי, א' לפני המעבר לעיר א' לא מצא חן בעיניו לכן רצינו למצוא משהו חלופי ואני יודעת שבעיר ב' יש בה הרבה אופציות ואפשרויות ואנשים שתורמים ורוצים לעזור לנו.

אני חיה טוב עם בעלי ואני אוהבת אותו זכיתי לקבל חיוניות ושמחה יותר לחיים שלי. זה הבעל שלי רק הייתי צריכה לעבור תחנות בדרך והשם יודע למה, אולי זה בגלל גלגולים קודמים.

 זה הבעל שלי ואני אוהבת אותו ובחיים לא קיבלתי אהבה מגבר, זה לא נראה מסכה זה גבר אמיתי שאוהב אותי. כל אישה תרצה גבר כזה שזכיתי שרואה את הילדים שלי כל יום ואוהב אותם ודואג להם. הוא לא בא ממקום להחליף את אבא שלהם, אני זכיתי לקבל בעל כזה".

כאשר נתבקשה האם לתאר את מסגרת חייה הנוכחית השיבה כך (עמ' 6 ש' 30-26)

"הסברנו את המצב שבעלי לא עבד שנתיים, הוא איש מכירות מאוד מצליח ויש לו בית פרטי בעיר ב'. כרגע הוא לא עובד וזו הסיבה שאנחנו רוצים לחזור עיר ב'. יש לבעלי שני ילדים מנישואין קודמים והוא צריך לשלם מזונות". 

יש לברך על כך שהאם זכתה לחיות עם אדם שהוא אהבת חייה ולאחל לה כי נישואים יצליחו ויישאו פרי. עם זאת, לא ברור האם אינה עובדת. לא ברור מדוע בעלה, בהיותו איש עסקים מצליח לדבריה, אף הוא אינו עובד. גם אם מרכז עסקיו בעיר ב' לא ברור מדוע אינו נוסע לשם במכונית, באוטובוס או ברכבת, על מנת למצוא בה את פרנסתו.

 

 

 

האם מודה בעצמה כי עברה שישה מקומות מגורים. היא אמנם תולה זאת בכך שמדובר בדירות שכורות אשר שאלת משך זמן המגורים בהן אינו תלוי בה.  עם זאת, מצופה מאם לילד הלוקה באוטיזם כי תפעיל שיקול דעת אשר מטרתו סיפוק סביבת חיים יציבה וקבועה, וזאת לא נעשה.

נוסף על כך, האם היתה סבורה, ככל הנראה, כי תוכל להציב את האב בפני עובדה מוגמרת בכל הנוגע למעבר לעיר ב'. האם אמנם טענה כי בתחילה האב סירב ולאחר מכן נתרצה אף הגיע לסיור בבתי הספר המיועדים, אלא שלאחר דברים אלה, נמצאו חילופי המסרונים הבאים (המצורפים כנספח ז' לכתב התביעה) מיום 7.6.16

האם:  "טעיתי, הפגישה בביה"ס בעיר ב' לא מחר אלא ביום רביעי באחת"

האב:   "היי א., אני חוזר על הדברים שלי לצורך הבהרה, אני מתנגד נחרצות להעברת הילדים לעיר ב' ולשינוי במוסדות הלימוד שלה":

האם:              "לא ביקשתי ממך רשות לעבור עיר ב' אני מרגישה מאוימת ואני אפנה למשטרה".

התנהלות זו מלמדת על כך שהאם, כל הנראה, סבורה כי היא חפשית לעשות ככל העולה על רוחה בנוגע לילדים, ולא היא. מאליו מובן כי במצב דברים זה לא נותרה בידי האב ברירה זולת פניה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה.

עוד יצויין כי מן התסקיר עולה שבבית האם בעיר ב' לא יהיו לילד המרחבים להם הוא זקוק, ואשר קיימים בבית האב. גם מטעם זה המעבר לעיר ב' הוא מוצלח פחות.

 

 

  1. המסקנה

הקטינים שבעניינם עסקינן, אינם ככל הקטינים. כאשר מדובר בנער הלוקה באוטיזם קיימת חשיבות רבה למימד היציבות בחייו, הן לגבי בית המגורים והן לגבי מסגרת הלימוד, המהווה עמוד תווך כה משמעותי עבורו.

 

במצב דברים זה, טובת הקטינים דורשת הישארותם במסגרות הלימוד הקיימות במקום המגורים הקיים. נוסף על כך, מדובר במסגרת מוצלחת במיוחד, המספקת עבורו כמעט כל טיפול אפשרי. המשך שילובו במסגרת זו יאפשר המשך קשר רצוף עם האב, המהווה גורם משמעותי בקשר עם מסגרת החינוך. 

 

 

 

 

לאור האמור לעיל, נפסק כדלקמן:

  • התביעה מתקבלת, ועל כן הילדים יישארו במקום המגורים הנוכחי, במסגרות החינוך הקיימות ולא יעברו לעיר אחרת, לרבות לעיר ב'.

 

  • מפגשים בין האב לילדים יתקיימו במועדים הבאים:

בכל יום ראשון חמישי מהשעה 17:00 ועד 20:00;

בכל יום שלישי ישירות ממסגרות החינוך ועד יום רביעי בבוקר חזרה למסגרות;

בימי שישי אחת לשבועיים ישירות מהמסגרות ועד ראשון בבוקר, חזרה למסגרות.

 

  • באשר להוצאות, הואיל ומדובר היה בהליך בלתי נמנע מצד האב (לאור חילופי המסרונים) אשר יכול היה להיחסך, לפחות לאחר קבלת התסקיר, אני מורה כי האם תשלם לאב הוצאות ההליך המשפטי בגובה 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, תוך 30 יום.

 

 

אחרית דבר:

חרף האמור לעיל, מדובר בשני הורים מיטיבים וראויים, אשר השכילו להעלות את שני ילדיהם על דרך המלך, להפוך את הקושי לאתגר ולשמש מקור השראה להורים נוספים המתמודדים עם גידול ילד הלוקה באוטיזם.

 

ילדים מיוחדים אלה, כאשר הם מטופלים ומטופחים על ידי הוריהם, משמשים מקור גאווה לחברה בישראל.

 

בזכותם של ילדים אלה, הופכים הסובבים אותם אנשים טובים יותר, קשובים יותר ומסורים יותר. אפשר כי זהו תפקידם של ילדים אלה בעולמנו, אותו לא יוכל למלא איש מלבדם.  

 

ניתן ביום  י"ד תמוז תשע"ו, 20 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ