שיפר נ' משרד עו"ד: אליצור פלד

החלטה

התובע הגיש כתב תביעה למתן צו עשה למסירת מסמכים, ומסירת חשבונות.

התביעה הוגשה בחודש מאי 2010 , כאשר הדיון דהיום נקבע לישיבת קדם משפט, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית.

ב"כ הנתבע הגיש בקשה לדחייה או מחיקה של התביעה על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית, העדר עילה, העדר יריבות, והעדר התייצבות בגין אי הגשת תצהירי עדות ראשית.

ב"כ התובע הגיב לבקשה בדיון, וטען כי תצהירי עדות ראשית לא הוגשו, בשל הצורך להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

ב"כ התובע טען כי לאור פסק הדין של בית המשפט המחוזי שאין לפצל את הסעדים, התובע מתכוון להגיש תביעה כספית בלבד, שככל הנראה, סכומה יעמוד בסמכות של בית משפט מחוזי.

עוד טען ב"כ התובע כי גובה סכום התביעה לא ברור עדיין, הואיל והתובע ממתין לאסמכתא נוספת, ועל כן, עתר לתיקון כתב התביעה, ולהעברת התביעה המתוקנת בבית המשפט המחוזי.

לאחר שעיינתי בבקשה, ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בדיון, ואת תגובת ב"כ התובע, אני קובעת כי דין התביעה, בנסיבות הקיימות, להימחק.

כתב התביעה הוגש על ידי התובע, כאמור, בחודש 05/10, כתביעה למתן צו עשה ומסירת חשבונות, ובדיון היום, לאחר כשלוש שנים ממועד הגשת התביעה, הודיע ב"כ התובע, כי הוא מתעתד להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה, אשר תוגש כתביעה כספית שבסמכותו של בית המשפט המחוזי.

לא ברור מדוע מיום הגשת התביעה ועד היום, לא הגיש התובע את הבקשה לתיקון כתב תביעה, ומכל מקום, מדוע לא פעל כן מעת שניתנה ההוראה להגשת תצהירי עדות ראשית.

בהחלטת יום 29/10/12, נקבע כי על התובע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו עד יום 06/01/13, אלא שהתובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו במועד שקבע בית המשפט, ואף לא הגיש כל בקשה למתן אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית.

ב"כ התובע טען, כי תצהירי התובע לא הוגשו לאור פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברע"א 55253-11-12, אולם עיון בפסק הדין מלמד כי ניתן ביום 01/01/13, ואף מתאריך זה, לא הגיש התובע בקשה למתן אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית.

התובע עשה דין לעצמו בהתעלמו מהחלטת בית המשפט בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, ונמנע מלהגישם במשך כ – 7 חודשים, מבלי שהגיש בקשה לאורכה, ומבלי שהצביע על כל נימוק ראוי או מוצדק לאי הגשת התצהירים במועד שקצב בית המשפט.

תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת הגשת תצהיר המפרט סיבות מוצדקות לאי הגשת תצהירי עדות ראשית במועד, אלא שהתובע לא הגיש כל בקשה לאורכה, או תצהיר המפרט סיבות המצדיקות מתן אורכה.

ב"כ התובע טען, כי הוא מבקש להגיש כתב תביעה מתוקן לתביעה כספית, אלא שגם בעניין זה, לא צרף התובע עותק של כתב התביעה המתוקן, וטען כי חסרה אסמכתא אשר תאפשר הגשת כתב התביעה המתוקן.

בנסיבות אלה, אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, כאשר לא הוגשה בקשה בכתב לבית המשפט, באופן שיתאפשר לצד שכנגד להגיב עליה, ואף לא צורף נוסח כתב תביעה מתוקן לבקשה לתיקון, הואיל וב"כ התובע טען כי לא ברור ההיקף הכספי של התביעה, אם בסמכות בית משפט שלום או בסמכות בית משפט מחוזי.

בנסיבות העניין, לאור העובדה שהתובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד שקצב בית המשפט, ולא הגיש בקשה להארכת מועד, ולא צירף תצהיר המפרט סיבות מוצדקות לאי ההגשה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, אשר הועלתה בעל פה במועד הדיון, מבלי לצרף נוסח של כתב התביעה המתוקן, וכאשר לא ברור לב"כ התובע עצמו אם התביעה בסמכות בית משפט שלום או מחוזי.

בנסיבות אלה, בהעדר קיום הוראת בית המשפט בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית במועד שנקצב, יש מקום להורות על מחיקת התביעה.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, ולאור תקנה 143 (5) ו – 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התביעה נמחקת בזה.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.