אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיעור חיוב אב במזונות ילדים

שיעור חיוב אב במזונות ילדים

תאריך פרסום : 12/09/2012 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי אשקלון
832329-4
04/09/2012
בפני השופט:
1. הרב א' אהרן כץ - אב"ד
2. הרב ישי בוכריס
3. הרב א' אריאל אדרי


- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
פסק-דין

עניינו של פסק דין זה הוא שיעור חיוב המזונות שבהם מחויב אב כלפי ילדיו.

הצדדים מנהלים הליכים בכמה סוגיות בבית דיננו, ולגבי עיקרם של דברים קיימת ביניהם הסכמה עקרונית.

לבני הזוג בת משותפת בגיל שנה, ופסקנו לה מזונות. האשה לא תבעה מזונות עבור עצמה, וממילא לא נפסקו לה מזונות. לעת עתה הצדדים פרודים והאשה מתגוררת בבית הוריה.

נקודת מחלוקת עקרונית אחת התגלעה בין הצדדים, והיא עניין דמי הטיפול.

האשה מעוניינת לצאת לעבוד כדי לפרנס את עצמה, וכיוון שכך תובעת היא שהאב ישא במלוא עלות תשלום המטפלת עבור הבת.

לעומת זאת, ב"כ הבעל טען כי הפסיקה המקובלת היא שעל האב לשאת בתשלום השהיה בגן בין השעות 07:30-12:00 בלבד, ומעבר לזאת אין לחייבו.

ב"כ הבעל העלה את טענותיו המשפטיות על הכתב ולהלן עיקרן. בהתאם לדין האישי חייב האב לשאת בכל ההוצאות הקשורות לחינוכה של בתו. הפסיקה לאורך השנים (כמפורט בהמשך) קובעת כי בשהייה במעון או אצל מטפלת יש מרכיב חלקי של חינוך ומרכיב נוסף של שמרטפות, בעוד שהאב חייב בהוצאה לצורך חינוכה של הבת, הרי אין הוא חייב לשלם לאמה עבור שמרטפות. אילו הבת היתה מתחנכת בגן ילדים או אצל מטפלת עד השעה 12:00 היה מקום לחייבו במלוא הסכום, אולם השעות העודפות לאחר השעה 12:00 הן שעות של שמרטפות בהן האשה חופשיה מטיפול בקטינה ופנויה כבמקרה זה לעבוד ואין לחייב את האב בהוצאה זו.

ב"כ האב הפנה לעניין זה לדברי בית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך ע"מ 1165/02 ב' א' נ' ב' א', וכן לפסקי דין אחרים, שמהם עולה לטענתו כי סעיף החינוך בדמי המזונות שמשרת את הקטין כמרכיב של צרכיו, הוא עלות הגן עד לשעות הצהריים בלבד במסגרות ציבוריות קרי, מהשעה 08:00 ועד לשעה 12:00 בצהריים. חיוב האב בהוצאות חינוך הינו בהתאם לתעריף הקבוע למסגרות חינוכיות ציבוריות ולא עפ"י תעריף של מסגרות פרטיות. התוספת של הצהרון או השעות הנוספת מעבר לשעות הגן, אינה נכללת בפריט של חינוך, אלא למעשה היא דרך לטיפול בילד כדי לאפשר לאם לעבוד ואין לחייב בהוצאה זו את האב. לטענת ב"כ האב, זהו גם הדין לעניין חיוב האב בדמי טיפול. כך בהליך עע"מ (ת"א-יפו)64/97 שבתאי פריזם נ' תיאה פריזם, תק-מח 1 (98) 2819, נקבע כי:

"במקרה הנוכחי, מדובר לגבי אחד הילדים במסגרת פרטית ובהתמשכות השהייה בגן עד השעה 16:00 אחר הצהריים. שהייה שכזאת, היא כבר איננה לצרכי חינוך (שבו מדובר כאשר עוסקים בצרכים הכרחיים), אלא שהייה שכזאת באה לסייע לאם עובדת שאכן תוכל לעבוד ובית המשפט קמא אמר זאת מפורשות. אולם, משאמר זאת מפורשות ונימק זאת בכך שהאם תוכל לעבוד הרי שלא מדובר בעוד צרכים הכרחיים למעשה מדובר בצרכי האם ולא בצרכי הילדים."

בהליך ע"מ (ת"א) 1018/99 ישראל יחיאל צימרמן נ' איילת, תק-מח 2 (99) 20, נקבע:

"הגן הוא צורך חינוכי לילדים כדי לפתח את היכולת לקשור קשרים עם ילדים אחרים, אולם משך החינוך באותו גן הוא משעות הבוקר עד שעות הצהריים, בעוד שאחר הצהריים מחזיקים ילדים בצהרונים וכיו"ב כדי להקל על נשים עובדות למצוא פתרון לטיפול בילדים."

הצד השווה שבמובאות השונות הוא תפיסת העולם העומדת ביסודם, ולפיה חיוב האב במזונות ילדיו הוא לפי שיעור מינימאלי וממילא חיובו בדמי טיפול הילדים הוא לפי שעות מינימאליות.

פסקי הדין הנזכרים מבטאים את פרשנות בתי המשפט לגבי המשפט העברי, קרי: משפט התורה, שהוא הדין המחייב ביחס לחיוב מזונות הילדים. זוהי פרשנות שנעשית באופן חופשי על ידי שופטים בערכאות שונות על פי מושג שהשתרש והוא החיוב לפי "צרכים אלמנטאריים", או "שיעור מינימאלי", או "צרכים הכרחיים" וכיוצא בזה. בתי המשפט הסיקו, כפי הנראה, שצרכים הכרחיים אלו הם צרכים חינוכיים בלבד, ודי לשם כך במסגרת חינוכית המסתיימת בשעה 12:00.

אכן המושג צרכים הכרחיים יש לו בית אב בהלכה, אולם נראה כי אין פירושו צרכים המספיקים לקיום בדרגה התחתונה האפשרית, אלא משמעות ביטוי זה היא צרכים המספיקים לאדם בינוני. וכך הקיום הבסיסי, האלמנטרי, המינימאלי, ההכרחי ושאר ביטויים דומים, משמעותם היא צרכים המספיקים לאדם בינוני.

לצערנו, מגמה זו של צמצום חיוב המזונות לא באה מטעמי טובת הילדים אלא כדי להעביר את הנטל ככל האפשר גם לידי האם, וכך להביא לחלוקה שוויונית יותר בדמי המזונות.

אין למגמה זו על מה לסמוך. לפי הדין, חיוב מזונות ילדים קטני קטנים מוטל על האב בלבד, ושיעורו הוא כפי הנהוג והמקובל בעיר שבה הצדדים מתגוררים, אצל אנשים בינוניים, וכל זה גם בלא שבאנו לדון בדבר מדין צדקה.

ולנידון דידן, סביר בהחלט להפקיד ילדה בגיל שנה בידי מטפלת עד השעה 16:00.

האם שאינה ניזונית מבעלה, אינה מחויבת להימנע מלפרנס עצמה. שעות עבודה סבירות בימינו הן כשמונה שעות ביום, וזו דרכם של אנשים ונשים בינוניים לצאת לעבודה. לו היה הבעל מפרנס את אשתו כפי כבודו וכבודה, היה מקום לומר שיהא "כבודה בת מלך פנימה". אולם משאין הוא עושה כן, אין ספק שרשאית היא לעבוד בדרך סבירה, ומחויב האב בדמי טיפול סבירים במלואם.

לפנינו יובאו נימוקים רחבים בסוגיה זו, ומהם תוצאות לעניין שנדון בפנינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ