אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שינדר ואח' נ' תורג'מן ואח'

שינדר ואח' נ' תורג'מן ואח'

תאריך פרסום : 18/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית שמונה
57157-10-10
13/06/2012
בפני השופט:
מרדכי נדל

- נגד -
התובע:
יוסף תורג'מן
הנתבע:
1. מאיר שינדר
2. גלית אלון

פסק-דין

פסק דין

בפניי תובענה כספית מטעם התובעים/נתבעים שכנגד מיום 4.1.2011 בסך של 120,000 ₪ , ומאידך תביעה שכנגד מצד הנתבעים/תובעים שכנגד מיום 29.3.2011 בסך של 31,640 ₪ .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

התובעים/נתבעים שכנגד (להלן : "שינדר ואלון") הינם בני זוג המתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף . הנתבע 1 /תובע שכנגד (להלן :"יוסף") הינו אדם קשיש המתגורר בעיר צפת בצוותא חדא עם רעייתו , המצויה במצב בריאותי קשה המשמש כמיופה כח מטעמם של בתו וחתנו (מרים וגדעון יונג) , לטפל בעניין השכרת דירת מגורים המצויה בבעלותם של השניים ברחוב יוספטל 169/4 בעיר צפת הידועה כגוש 13095 חלקה 1 דירה מספר 4 (להלן : "הדירה") , מאחר והשניים מתגוררים דרך קבע בארה"ב . הנתבע2/תובע שכנגד 2 הינו בנו של יוסף , עו"ד במקצועו המתגורר באזור מרכז הארץ (להלן : "איתן") .

במהלך שנת 2010 הגיש יוסף כנגד שינדר ואלון בתיק מספר תא"ח (שלום צפת) 30979-09-10 תביעה לפינוי הדירה בהתאם להוראת פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד – 1984 . במסגרת אותה תובענה ,טען יוסף כי בינו לבין שינדר ואלון סוכם בע"פ שגובה דמי השכירות יעמוד על סך של 600 ₪ לחודש , וכי בדיעבד נתחוור לו כי שינדר ואלון הוליכו אותו שולל ,לאחר שהציגו את עצמם בפניו באמצעות שימוש בשמות ובמספרי זהות בדויים . יוסף אף הוסיף וטען במסגרת התובענה אותה הגיש לבית-משפט השלום בצפת כי שינדר ואלון הציגו בפניו טיוטת הסכם חוזי אותה ניסחו על דעתם , אולם לאחר שהאחרון סרב לחתום על גבי ההסכם , זייפו את חתימתו ואף לא שילמו לרשויות את מלוא תשלומי המיסים הרלוונטיים . מאידך , טענו שינדר ואלון , כי הוסכם עם יוסף בע"פ שתקופת מגוריהם בדירה תחל ביום 23.5.2010 בתמורה לתשלום חודשי בסך של 600 ₪ , אולם בשל שיפוץ מסיבי אותו ביצעו השניים בדירה במהלך תקופת השכירות סוכם כי השניים לא ישלמו ליוסף דמי השכירות למשך עשרה חודשים .

בסופו של יום , קבע בית-משפט השלום בצפת (כב' השופטת רבקה אייזנברג) בפס"ד מיום ,2.12.2010 כי שינדר ואלון הפרו את הסכם השכירות הפרה יסודית בכך שלא טרחו לשלם ליוסף את דמי השכירות המוסכמים , וכי בנוסף לכך הפרו את הסכם השכירות מאחר ותשלומי המס לא שולמו על ידם במהלך תקופת השכירות , אלא רק לאחר הגשת כתב התביעה לפינוי הדירה . אי לכך , הורה בית-המשפט לשינדר ואלון לפנות את המושכר עד לסוף חודש דצמבר 2010 , אולם בכל הנוגע לטענות המועלות במסגרת התיקים התלויים ועומדים ,הותיר לשיקול דעתו של בית-משפט זה , דהיינו סוגיית זיוף החוזה וסוגיית פרסומי לשון הרע , מבלי שקבע בהם ממצאים לגופו של עניין (ראה : מוצג נ/4) .

בתאריך 4.11.2010 הגיש יוסף לבית-משפט השלום בצפת בקשה כנגד שינדר ואלון , על פי הוראת החוק למניעת הטרדה מאיימת , התשס"ב – 2001 . במסגרת הבקשה טען יוסף , כי לאחר הגשת התובענה לסילוק יד החל מר שינדר להטרידו ואת רעייתו , אשר הינה קשישה החולה במחלת הפרקינסון ומרותקת לכסא גלגלים , תוך הפחדתם וניסיונות להלך עליהם אימים באמצעות דפיקות על גבי דלת ביתם והשמעת רעשים בלתי נסבלים בשעות הלילה ובימי שבת , ותוך הפלת חפצים על גבי רצפת דירת המושכר , שהינה גם תקרת ביתם של יוסף ורעייתו , באופן שגרם לשניים לחשש רב . בסופו של יום , קיבלה כב' השופטת אייזנברג את גרסתו של יוסף בכל הנוגע למסכת ההתעמרויות כלפיו וכלפי רעייתו במלואה , אולם נוכח ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים בענייניהם של הצדדים מצאה לנכון להורות על מתן צו המופנה כלפי יוסף וכלפי שינדר באופן הדדי (ראה : מוצג נ/6) .

שינדר ואלון הגישו כנגד יוסף ואיתן תביעה כספית בסך של 120,000 ₪ מכח הוראות חוק איסור לשון הרע ,תוך ייחוס של ארבעה פרסומים פוגעניים שונים מצידם של יוסף ואיתן . לטענת שינדר ואלון , בתאריך 7.8.2010 בשעה 10:00 נקש איתן בעוצמה על דלת ביתם בעוד הגברת אלון מצויה במקלחת . לטענת השניים , עם צאתה מהמקלחת הזדהה איתן כעו"ד שהינו בנו של יוסף , אולם לאחר שהגברת אלון סיימה ללבוש את בגדיה והחלה לשוחח עם איתן , התריס בפניה איתן כי היא ומר שינדר הונו את אביו . לטענת הגברת אלון , הדברים נאמרו בנוכחות שכנים אחרים שנכחו במקום וכן בנוכחות נכדתה הקטינה , אשר הייתה באותה עת בגיל שש ואשר מיררה בבכי ואף שוחחה אודות העניין טלפונית עם אמה (בתה של הגברת אלון) .

שינדר ואלון מוסיפים וטוענים , כי הפרסום השני התרחש בעת שפגשו את יוסף מחוץ לביתם באותו יום שבת בו התרחש האירוע הראשון . לטענתם , יוסף ישב במרפסת ביתו ואילו השניים צעדו לכיוון רכבם כאשר הגברת אלון אוחזת בנכדתה . לגרסתם , יוסף הציע לשניים להסדיר את יתרת חובם ומשהשניים סרבו להצעתו מחמת קדושת השבת , הטיחו בפניהם יוסף ואיתן בצוותא חדא כי הינם זייפנים , שקרנים ומתחזים הפועלים בכחש ומרמה , וכי בכוונתו של יוסף להגיש כנגדם תלונה במשטרת ישראל בשל מעשי ההונאה בהם הינם מעורבים . לגרסתם , האמירות הפוגעניות הושמעו תוך הלבנת פניהם בפרהסיה בפני אנשים אחרים המתגוררים במקום .

אשר לפרסום השלישי , מציינים הנתבעים כי בתאריך 15.9.2010 הופיע בביתם שוטר אשר הציג את עצמו בשם יואל ואשר ציין בפניהם ,כי יוסף הגיש כנגד מר שינדר תלונה במשטרת ישראל בחשד לזיוף מסמך , ולפיכך ביקש ממר שינדר להתלוות אליו לתחנת המשטרה לצורך חקירה . לטענת מר שינדר , חקירתו במשטרה ארכה כשעתיים כאשר לאחר מכן עבר בדיקת טביעות אצבע וכן צילומים .

אשר לפרסום הרביעי , מדגישים שינדר ואלון כי פרסום זה נעשה על ידי יוסף ואיתן במסגרת תביעת הפינוי בבית-משפט השלום בצפת , עת ציינו במסגרת כתב התביעה , במסגרת התצהיר וכן במסגרת הדיונים בביהמ"ש , כי שינדר ואלון זייפו את הסכם ההתקשרות עימם וכן את חתימת ידו של יוסף .

מאידך גיסא , יוסף הגיש בצוותא חדא עם בתו וחתנו תובענה כספית כנגד שינדר ואלון בסכום של 31,640 ₪ בנימוק ,כי השניים לא שילמו את שכה"ד בגין מרבית התקופה בה התגוררו בה , דהיינו , בין התאריכים 27.10.2010 ועד ליום 30.12.2010 (5240 ₪ בסה"כ – 4200 ₪ בגין שכ"ד ו – 1040 ₪ בגין מיסים) . לטענת יוסף , שינדר ואלון פגעו בתשתיות הדירה באופן קשה , ולפיכך עלות השיפוץ הנדרשת הוערכה על ידי בר סמכא מטעמו בסכום של 20,800 ₪ כאשר בצירוף הפסדי דמי השכירות (600 ₪) הסכום הכולל הינו בשיעור של 29,400 ₪ . בנוסף לכך , עותרים התובעים , כי הנתבעים יפצו אותם בגין הנזקים הלא ממונים אשר אונו להם וזאת לאור קביעותיו של ביהמ"ש במסגרת הבקשה שהוגשה מכח החוק למניע הטרדה מאיימת בסכום של 5000 ₪ .

דיון והכרעה :

תביעת שינדר ואלון :

אשר לפרסום הראשון והשני , הרי שבראש ובראשונה יש לבחון האם אכן בנסיבות המתוארות , אכן נעשה פרסום פוגעני מצד איתן בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע , תשכ"ה – 1965 . הוראת סעיף 2((א) לחוק איסור לשון הרע קובעת , כי פרסום לעניין חוק זה יכול שיהא בעל-פה , כאשר הוראת סעיף 2(ב) לחוק מוסיפה וקובעת , כי רואים כפרסום לשון הרע באם האמירה הייתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע .

פרסום, העשוי להוות עוולה או עבירה לפי החוק, חייב להיעשות לפחות לאדם אחד (בעוולה) , או שניים (בעבירה) , זולת הנפגע ותנאי זה עולה מסעיפים 7 ו- 6 לחוק כמו גם מסעיף 2(ב) . לפיכך, פרסום לשון הרע לנפגע בלבד לא יהווה עוולה או עבירה לפי החוק. תקשורת ישירה בין המפרסם לנפגע לא תוכל להוות עוולה או עבירה, אולם אם במסגרת התקשרות ישירה שכזו נחשף לדברים אדם שלישי, הרי שההתקשרות עשויה להיחשב כפרסום והמפרסם עשוי לחוב בפלילים או בנזיקין בגין פרסום לשון הרע .

סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע מגדיר את העוולה האזרחית כך:"פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע, תהא עוולה אזרחית...". מהוראה זו עולה , כי די בכך שהפרסום ייעשה לאדם אחד בלבד זולת הנפגע , כדי להטיל על המפרסם אחריות אזרחית לפרסום . את הכלל הזה יש לשלב בהוראות סעיף 2 לחוק, בנוגע לכוונה המתלווה לפרסום ובנוגע לשאלה האם הפרסום חייב להגיע בפועל למי שאליו הוא מכוון . מכאן עולה , שאדם יישא באחריות אזרחית לפרסום לשון הרע שלא בכתב , אם הפרסום היה מיועד לאדם אחד לפחות זולת הנפגע והוא אכן הגיע בפועל לאדם אחד לפחות זולת הנפגע, וכי אדם יישא באחריות אזרחית לפרסום לשון הרע בכתב , אם הפרסום עשוי היה לפי הנסיבות להגיע לאדם אחד זולת הנפגע.

כאמור, האחריות לפרסום שאינו בכתב מותנית בכך שהפרסום הגיע בפועל לאדם אחד (בעוולה) או שניים (בעבירה) זולת הנפגע. הוכחת טענה זו אינה חייבת להעשות באמצעות העדת האנשים שאליהם הגיע הפרסום. נראה, כי ניתן להוכיח שהפרסום הגיע לאדם כלשהו, שאינו הנפגע, בהסתמך על כל ראיה התומכת בממצא זה. למשל, הודיית המפרסם או עדותו של הנפגע, ואף עדותו של אדם אחד ששמע את הפרסום מתוך כמה אנשים ששמעו אותו, וזאת גם במקרים שבהם מדובר בהליך פלילי שבו צריך להוכיח שהפרסום נעשה לשני אנשים או יותר זולת הנפגע (ראה : עו"ד אורי שנהר , דיני לשון הרע , הוצאת נבו (1997) עמודים 87 – 94 והאסמכתאות דשם) .

סעיף 2(ב) לחוק עוסק, בין היתר, בשאלה, האם הפרסום חייב להיות מיועד לאדם אחד או יותר זולת הנפגע (במקרה של עוולה) או לשני אנשים או יותר זולת הנפגע (במקרה של עבירה) . הסעיף מבחין בעניין זה בין פרסום שאינו בכתב לבין פרסום בכתב. מסעיף 2(ב)(1) עולה , כי פרסום שאינו בכתב ייחשב כ"פרסום" המקים עילה על פי החוק , רק אם היה מיועד לאדם זולת הנפגע, אם כי הוא אינו חייב להגיע בפועל לאדם שאליו יועד. לעומת זאת, מסעיף 2(ב)(2) עולה, כי פרסום בכתב עשוי להיחשב כ"פרסום" ולהקים עילה על פי החוק גם אם לא יועד לאדם כלשהו . הגעת הפרסום בפועל ובכח סעיף 2(ב) לחוק עוסק גם בשאלה , האם הפרסום חייב להגיע בפועל לאדם אחד זולת הנפגע (במקרה של עוולה) או לשני אנשים זולת הנפגע (במקרה של עבירה), או שדי בכך שהפרסום יכול היה להגיע לאנשים אלה. גם כאן קיימת אבחנה בין פרסום שלא בכתב לבין פרסום בכתב (ראה : עו"ד אורי שנהר , דיני לשון הרע , הוצאת נבו (1997) עמודים 87 – 94 והאסמכתאות דשם) .

מתצהירו של איתן עולה , כי במסגרת מפגש משפחתי אשר נערך לראשונה בתאריך 7.8.2010 נתחוור לו משיחה עם אביו כי שינדר ואלון אינם משלמים לו את שכר הדירה המוסכם וכי השניים אף החתימו אותו על גבי הסכם חוזי מקפח הכולל בחובו תניות משפטיות בלתי הגיוניות תוך חשד לזיוף חתימת ידו של אביו ושל אחותו , אשר מתגוררת דרך קבע בארה"ב .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ