אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שילת ואח' נ' עם דוד ואח'

שילת ואח' נ' עם דוד ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום חיפה
17951-07-09
07/07/2010
בפני השופט:
אריקה פריאל

- נגד -
התובע:
1. אברהם שילת
2. עדי שילת
3. איתן שרצר
4. פרל ציליה שרצר

הנתבע:
1. שירה עם דוד
2. אלי עם דוד
3. בלהה בן עמי
4. עיזבון מיכאל בן עמי ז"ל
5. מנחם גדעון

פסק-דין

פסק דין

כללי

1.התובעים הגישו ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה תובענה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל או החוק). בהתנגדות לביצועה שהגישו הנתבעים נטען כי דין התובענה להדחות על הסף מכמה טעמים. האחד, כי לא התקיימו התנאים המנויים בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל; השני, התיישנות; השלישי, מעשה בי-דין עקב השתק עילה והשתק פלוגתא.

נוכח טענות אחרונות אלו הועבר הדיון בפני שופט. לצורך הכרעה בטענות ההתיישנות ומעשה בי-דין הובא לעיוני, לבקשתי, תיק בית המשפט בו התנהל הליך אחר בין הצדדים.

העובדות הצריכות להכרעה

2.בשנות השמונים של המאה הקודמת הוקם בית דו-משפחתי במגרש המצוי ברחוב שארית הפליטה 53 בשכונת דניה בחיפה על ידי שני בני הזוג רונן וגוטרמן (להלן: רונן וגוטרמן והבית ברחוב שארית הפליטה בהתאמה). בחלקו התחתון גובל המגרש במגרש אחר המצוי ברחוב אסתר רבין 14. במגרש התחתון הוקם במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בית דו-משפחתי על ידי הנתבעים 1 - 4 לפי תוכנית קונסטרוקציה שהוכנה על ידי הנתבע 5 ובפיקוחו (להלן: עם-דוד ובן-עמי, גדעון והבית ברחוב אסתר רבין בהתאמה). שני הבתים ממוקמים על צלע ההר זה מעל זה וגובלים זה בזה. הבית ברחוב אסתר רבין מצוי מתחת לבית ברחוב שארית הפליטה.

3.רונן וגוטרמן הקימו מסלעה בחלק התחתון של הבית ברחוב שארית הפליטה. כאשר הוקם הבית ברחוב אסתר רבין הקימו עם-דוד ובן- עמי בפיקוח גדעון קיר בטון, שאמור היה לשמש קיר תמך למסלעה.

התובעים דנן (להלן: שילת ושרצר) רכשו את הבית ברחוב אסתר רבין מאת עם-דוד ובן- עמי לאחר שבנייתו הסתיימה.

4.ביום 15.12.01 הדרדר סלע מהמסלעה ברחוב שארית הפליטה לכיוון הבית ברחוב אסתר רבין, אשר גרם לנזק רכוש שלמרבה המזל היה בלתי משמעותי (להלן: המפולת).

5.ביום 10.7.02 הגישו רונן וגוטרמן נגד שילת ושרצר ונגד עיריית חיפה, במסגרת ת"א 13223/02 של בית משפט זה, תובענה למתן צו עשה בה נתבקש צו אשר יורה לנתבעים שם לבצע על חשבונם עבודות בנייה לתמיכת אבני המסלעה. שילת ושרצר הגישו תביעה שכנגד נגד עם-דוד, בן-עמי וגדעון, נגד עיריית חיפה (להלן: העירייה) ונגד רונן וגוטרמן בה עתרו לסעד כספי בסך 600,000 ₪. סכום זה כלל עלות חיזוק המסלעה ושיקומה בסך 500,000 ₪ ופיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עגמת נפש. התובענה העיקרית והתביעה שכנגד יקראו להלן: ההליך הקודם.

6.במהלך הדיון בהליך הקודם התברר הצורך בשיקום דחוף של המסלעה והקיר (להלן: עבודות החירום). על כן בהחלטתו מיום 24.2.03, שניתנה במסגרת בקשה למתן סעד זמני, הורה בית המשפט על ביצוע עבודות החירום למניעת סכנה תוך חיוב במימון ביניים. חלקם של שילת ושרצר נקבע בשיעור 30% והסתכם בסך 93,015 ₪. סכום זה שולם על ידם. יתר בעלי הדין שילמו אף הם את חלקם במימון הביניים. עבודות החירום הושלמו במהלך ההתדיינות וביצוען הסיר את הסכנה.

7.בהסכמת בעלי הדין הסתיים ההליך הקודם בפסק דין מנומק שניתן ביום 25.1.09 לאחר חקירת מומחי הצדדים וללא חקירת יתר המצהירים (להלן: פסק הדין). בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי האחריות למפולת מתחלקת בין רונן וגוטרמן (45%); עם-דוד, בן-עמי וגדעון (45%) והעירייה (10%) ואילו שילת ושרצר אינם נושאים באחריות.

8.חרף קביעתו דלעיל דחה בית המשפט את התובענה העיקרית לצו עשה בהיותו בלתי רלוונטי לאחר שרונן וגוטרמן באו על סיפוקם עם ביצוע עבודות החירום, ולא נעתר לבקשתם לסעד כספי, שהועלתה לראשונה בסיכומים.

כמו-כן, הגם שבית המשפט קבע כי שילת ושרצר זכאים להשבת מה ששילמו כמימון ביניים, דחה את התביעה שכנגד נגד עם-דוד, בן-עמי וגדעון בקבלו את טענתם כי משלא נתבקש תיקון הסעד הכספי מפיצויים להשבה אין שילת ושרצר זכאים לסעד זה. רונן וגוטרמן והעירייה, שלא העלו טענה בעניין זה חויבו בהשבה, כל אחד לפי חלקו היחסי.

9.בשל חשיבות העניין יובא החלק הרלוונטי בפסק הדין ככתבו וכלשונו. וכך נקבע בסעיפים 12 ו-13:

"12. ואולם התובעים-שכנגד, בגדר תצהירו של שילת, המפורט והמשופע במסמכים, אינם משמיעים, ולו בדל מילה, בגין הנזק שנגרם להם. די היה בנתון האמור על מנת לסלק התביעה-שכנגד על הסף, ולו מפאת העדר תמיכה לעניין גובה הנזק, תהא ההכרעה בשאלת החבות אשר תהא".

"13. ואולם, חרף זאת, לדעתי להדרש לתביעה שכנגד של התובעים שכנגד, כנגד כל נתבע שכנגד שלא ראה לטעון דבר בכיוון זה. וכך ברי שהתובעים מנועים מליהנות ממצב דיוני זה, לאחר שבגדר סיכום טענותיהם הם טוענים לאותה תשתית עובדתית באשר לעלות העבודות. אף העירייה אינה טוענת דבר בהיבט זה. שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בבעלים הקודמים וגדעון. בגדר סיכום טענותיהם טוען פרקליטם, ובצדק, כי "באם מי מהצדדים ירצה לבקש החזר השתתפותו בעלויות התיקון יהיה עליו להגיש תביעה עצמאית ונראה לי שהוא לא יוכל לקבל את הסעד האמור במסגרת תביעה זו" (עמ' 3). בדעתי לאמץ השקפה זו. בהמשך הדרך, וכפי שיבואר, בדעתי לייחס לבעלים הקודמים וגדעון שיעור לא מבוטל של אחריות וחבות. מה תהא המשמעות הנודעת לכך?

לכאורה, התובעים-שכנגד לא אמורים היו ללקות בגין מחדלם הדיוני לעניינם של הבעלים הקודמים וגדעון. לכאורה, ככל שעסקינן בתביעה-שכנגד, הן התובעים, הן הבעלים הקודמים וגדעון, הן העירייה, הם מעוולים במשותף באופן שהם חייבים לתובעים-שכנגד ביחד ולחוד. וכך אכן טענו כהלכה התובעים-שכנגד בסעיף 40 לכתב התביעה-שכנגד. ואולם, ללא כל צורך, הוסיפו ועתרו התובעים-שכנגד בסעיף 41 לכתב התביעה-שכנגד כי "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע את חלוקת האשם והפיצוי בן הנתבעים-שכנגד על פי הבנתו", ובכך, לטעמי, סתמו את הגולל על טענתם שבסעיף 40 הנ"ל. שהרי ברגיל, ובדרך העסקים הדיונית הרגילה, אמור התובע-הניזוק לעמוד על כך שהוא ייפרע סכום הנזק שנגרם לו, ואחת היא לו עניין חלוקת האשם בין הנתבעים-המזיקים, ועניין החלוקה, איפוא, הוא פועל יוצא של חזית שנפתחת או לא נפתחת בין אותם נתבעים, בינם לבין עצמם. ואולם אין לי אלא את שעיניי רואות. התובעים-שכנגד, מרצונם ובטובתם, עותרים במפגיע כי אקבע את חלוקת האשם והפיצוי. ממילא נגזר מכך כי ככל שמסתמן שתקבע חבותם של הבעלים הקודמים וגדעון, היא תגרע מסכום הפיצוי שייפסק לזכותם של התובעים שכנגד, ככל שייפסק.

וכך, בהעלם ראשון, מוצאים עצמם הבעלים הקודמים וגדעון זוכים מן ההפקר. חרף קביעת החבות לחובתם, הם פטורים מלשלם דבר לתובעים, אם משום שלא נתבעו ואם משום שהתביעה העיקרית לא הייתה לסעד כספי. הם פטורים מלשלם לתובעים-שכנגד, לנוכח אי העתירה לתיקון הסעד הכספי".

10.שילת ושרצר לא ערערו על פסק הדין, שהפך לחלוט. בתובענה דנן, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב נגד הבעלים הקודמים ומתכנן השלד – עם-דוד, בן-עמי וגדעון - עותרים להשבת חלקם במימון ביניים של עבודות החירום בהתאם לחלוקת האחריות שנקבעה בפסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ