אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיך ואח' נ' מדינת ישראל

שיך ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 29/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
12039-01-10
26/04/2011
בפני השופט:
ערפאת טאהא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:

החלטה

בקשה למתן צו להפקדת ערובה.

רקע

1.לפניי בקשה שהגישה המבקשת, היא הנתבעת בתיק זה, לחייב את התובעים (להלן: המשיבים") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

2.התובעים, יורשי המנוח מוחמד אבראהים שייך ז"ל (להלן: המנוח), הגישו נגד המבקשת תביעת נזיקין בגין נזקים שונים שנגרמו להם, לטענתם, עקב אירוע מיום 16.2.2004, במהלכו קיפח המנוח את חייו, כתוצאה מהלחץ הפיזי הקשה באזור המעבר המוביל למחסום ארז, שהביא לאי יכולת בית החזה להתרחב ובעקבותיו למוות.

3.בכתב ההגנה כפרה המבקשת בחבותה לפצות את התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם וטענה, כי האחריות על ניתוב וויסות הנוסעים במעבר של המחסום מוטלת על הרשות הפלסטינית ונציגיה. נטען עוד, כי בשל העובדה שהתובעים לא פנו לפני הגשת התביעה למשרד הביטחון לצורך ברור טענותיהם, המדינה אינה יודעת האם מקרה זה נופל בגדר סעיף 5ב לחוק הנזקים האזרחיים (התשל"ב- 1952), שאם כן המדינה תהיה פטורה מאחריות לנזקים שנגרמו בעקבות האירוע. לגופו של עניין טענה המבקשת, כי המנוח נפטר מהתקף לב, וזאת לפי חוות דעת רפואית שהוגשה מטעמה.

טענות הצדדים

4.בבקשתה טוענת המבקשת, כי התובעים הם תושבי רצועת עזה שבתחום הרשות הפלסטינאית, כי אין בידם להצביע על נכסים בתחומי המדינה מהם תוכל להיפרע הוצאותיה, ועל כן די בכך כדי לחייבם בהפקדת ערובה. המבקשת ממשיכה וטוענת, כי סיכויי ההגנה הם טובים, מאחר שככל הנראה המנוח נפטר מהתקף לב עת היה בצידו הפלסטינאי של המחסום, ובאזור שהינו בשליטתה המוחלטת של הרשות הפלסטינאית.

5.בתגובתם טענו המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה היות ובעבר הוגשה בקשה הדומה לה במסגרת הליך קודם שהתנהל בביהמ"ש המחוזי בחיפה, ונדחתה על ידו. נטען, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן ההוצאות שנפסקו לטובת התובעים בהליך הקודם טרם נפרעו ע"י המבקשת. התובעים הוסיפו וטענו, כי נוכח מצבם הכלכלי הקשה חיובם בהפקדת ערובה יחסום את דרכם מלברר את תביעתם לגופה. העובדה כי מדובר בתושבי עזה אינו מהווה שיקול אוטומטי לחיובם בהפקדת ערובה. לטענתם, מאחר שאין מדובר בתביעת סרק או שסיכוייה נמוכים, אין מקום להורות על הפקדת ערובה.

6.בתשובה לתגובה טענה המבקשת, כי אין להתייחס להחלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שכבר אינה רלוונטית לתביעה הנוכחית ולנסיבותיה. לטענתה, מאז מתן ההחלטה נתבררו העובדות לעומק לרבות המיקום בו אירע האירוע הנטען, וסיבת המוות הנטענת והמוכחשת, ובשל כך נראה כי סיכויי התביעה הינם קלושים. כן חזרה והפנתה המבקשת לפסיקה העדכנית בעניין הפקדת ערובה כשמדובר בתובע תושב חוץ.

דיון והכרעה

7.תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית המשפט "רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע". מאחר שזכות הגישה לבית המשפט הינה זכות חוקתית, ויש כאלה שהגדירו אותה כזכות על חוקתית, קבע בית המשפט העליון, כי יש לפרש את התקנה בצורה מצומצמת. לעניין זה התייחסה כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 2808/00 שופר הל בע"מ נגד אורי ניב ואח' פ"ד נד (2) 845, שם נקבע:

"-----השיקולים המנחים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בהטלת ערובת הוצאות, פועל, בראש ובראשונה, השיקול כי אמצעי זה יופעל לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד. זאת, מן הטעם כי זכות האזרח לפנות לבית המשפט מוכרת כזכות קונסטיטוציונית".

בנוסף להגנה שיש להעניק לתובע ולזכותו ששערי בית המשפט יהיו פתוחים בפניו קיים אינטרס של הנתבע להבטיח גביית הוצאותיו אם התביעה נגדו תידחה. באיזון בין זכות הגישה לבתי המשפט לבין זכות הנתבע להבטיח את הוצאותיו נקבע הכלל, כי כאשר התובע מתגורר בחו"ל ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, יטה בית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה. (רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד (ו) 647). כלל זה הורחב על תושבי הרשות, אשר נחשבים כתושבי חו"ל לאור העובדה שלא ניתן לנקוט בהליכי הוצל"פ נגדם (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נגד עיזבון המנוח באסל נעים אברהים פ"ד נח (5) 865 ).

בפרשת עיזבון המנוח באסל נעים קבע כב' השופט גרוניס, כי עובדת היות התובע תושב חו"ל אינה השיקול היחיד, ועל בית המשפט להתייחס לשיקולים רלבנטיים נוספים, ולדון בכל מקרה לגופו, ועל פי נסיבותיו. בבואו להפעיל את שיקול דעתו, על בית המשפט לבדוק בין היתר, את סיכויי התביעה. כך נקבע מפי כב' השופטת נאור בע"א 8440/03 בן ציון כהן נ' חיה לחוביץ ואח' בפסקה 13 לפסק דין:

"...תקנה 519 לתקנות מאפשרות להגיע לאיזון בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של הצד ה'נגרר' להליך משפטי, באופן הגורם לו לשאת בהוצאות שונות, ובין הרצון שלא להטיל מגבלות על המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, שיש בהן כדי לסכל את יכולתו להיזקק להליך המשפטי. תקנה 519 לתקנות נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים של התובע להצליח בתביעה, קלושים".

הנה כי כן, שניים הם השיקולים אשר על בימ"ש לשקול בעת מתן החלטה בבקשה להורות על הפקדת ערובה; האחד הוא השיקול בדבר היכולת של התובע לשלם את ההוצאות בבוא היום ולעניין זה, יובאו בחשבון העובדות הנוגעות לתובע כגון, מצבו הכלכלי, מגוריו בחו"ל וכיוצא באלה. השיקול השני נוגע לסיכויי התביעה. ככל שסיכויי התביעה קלושים יותר, כך יטה בית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

8.לענייננו, העובדה כי התובעים הם תושבי רצועת עזה, ואין בידיהם להצביע על נכסים כלשהם בתחומי המדינה מהם תוכל הנתבעת להיפרע הוצאותיה אינה במחלוקת.

9.זאת ועוד הנתבעת צירפה חוות דעת רפואית מטעמה לפיה טענה, שככל הנראה המנוח נפטר מהתקף לב עת היה בצידו הפלסטינאי של המחסום. מתיאור זה עולה, לכאורה, כי בפי המבקשת טענות הגנה, שאם תוכחנה תידחה התביעה. ישום ההלכות שפורטו לעיל, על נסיבות המקרה דנן מטה את הכף לטובת המבקשת ולטובת חיוב המשיבים בהפקדת ערובה.

10.בהתייחס לגובה הערובה שידרשו התובעים/ המשיבים להפקיד כאמור, במסגרת ההחלטה לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע יש ליתן משקל אף לזכותו של אדם לממש זכויותיו באמצעות פנייה לערכאה שיפוטית (ראה לעניין זה החלטתו של כב' השופט גרוניס ברע"א 8206/08 אלבשיתי נ' מ"י). בעניין אלבשיתי ביהמ"ש כלל בין יתר השיקולים גם את העובדה כי התובעים תמכו את בקשתם בחוות דעת רפואית, וכן את עצם היות המבקש/ התובע קטין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ