אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיינפלד נ' קול ואח'

שיינפלד נ' קול ואח'

תאריך פרסום : 07/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חדרה
18351-10-11
03/01/2012
בפני השופט:
קרן מרגולין-פלדמן

- נגד -
התובע:
אינה שיינפלד
הנתבע:
1. אהרון שלמה קול
2. אנט רות קול

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטר חוב, במסגרתה טוענים המבקשים, כי לא היתה כל הצדקה להגשת שטר החוב לביצוע, וכי השטר מולא בניגוד להרשאה שניתנה.

לטענת המבקשים, שטר החוב ניתן במסגרת עיסקת מכר דירה, עיסקה במסגרתה נמכרה דירה של המבקש 1 (להלן: "המבקש") למשיבה, והמבקש נטל על עצמו התחייבות להסדיר רישום הבית המשותף ביחס לנכס, כאשר המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") חתומה על גבי השטר כערבה.

המבקש מבהיר, כי את שטר החוב מסר בידי המשיבה תוך הרשאה למלא בו סכום השווה בשקלים ל – 5,000 דולר, להבטחת עמידתו בהתחייבותו לרישום הבית המשותף בתוך 60 חודשים ממועד החתימה על ההסכם.

אין חולק, כי הבית משותף לא נרשם בתוך המועד האמור, אך יחד עם זאת טוען המבקש, כי פעל במרץ להסדרת כל ההליכים לצורך רישום הבית המשותף, כי מכשולים עמדו בדרכו, וכי המשיבה היתה ערה להתנהלות הדברים.

לטענת המבקש, משחלף המועד הנקוב בהסכם לרישום הבית המשותף, הגישה המשיבה תובענה במסגרת המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בחיפה, שם ביקשה למנות את בא כוחה ככונס נכסים לצורך הסדרת הרישום, ובהליך שהתנהל בביהמ"ש המחוזי בהקשר זה, פירט בהרחבה את המכשולים שעמדו בדרכו ואשר מנעו רישום הבית המשותף עד למועד הגשת התובענה.

עוד טען המבקש, כי גם לאחר מועד זה, חלו עיכובים בתהליך הרישום, שנבעו, בין היתר, מהתנהלותה של המשיבה ומהתנהלותו של צד שלישי, שאף הוא רכש דירה באותו מבנה.

המבקש טוען, כי לבסוף הוכן התיק לרישום הבית המשותף והוגש למפקחת על רישום המקרקעין ביום 5/5/11, צו לרישום הבית המשותף ניתן ביום 12/7/11, ובין לבין, כאשר לשיטתו הבינה המשיבה כי תיק הבקשה לרישום הבית המשותף הוגש, וכי בקרוב יינתן צו, הגישה את השטר לביצוע ביום 13/6/11.

לשיטת המבקש, מדובר בחוסר תום לב בעמידה על הזכות החוזית, ובשיהוי בהגשת השטר לביצוע בהתחשב בעובדה שמהמועד שנקבע לפרעון השטר, 60 חודשים לאחר החתימה על החוזה, ועד להגשתו לביצוע, חלפו שנתיים, במהלכן לא ביקשה המשיבה לקיים את ההתחייבות השטרית כלפיה.

המבקשת טענה, כי המשיבה לא פנתה אליה בשום שלב, על אף היותה ערבה לחיוב, לא התריעה אודות הפרת התחייבויות המבקש, להן ערבה המבקשת, והכל על אף העובדה שמדובר בערבה, שחיובה פוקע מקום שלא באה דרישה והתראה מבעוד מועד.

לבסוף טענו המבקשים, כאמור מעלה, כי הסכום הנקוב בשטר אינו תואם סכום החיוב בהתאם להרשאה, שכן שער הדולר ביום הפרעון המוסכם, עמד על 3.932 ₪ לדולר, כך שלכל היותר היתה המשיבה רשאית לרשום בשטר סך של 19,660 ₪ ולא סך של 22,710 ₪, סכום החורג מן המוסכם.

המבקשים נחקרו על תצהירם ובמהלך החקירה הוגשו באמצעות המבקש מספר מסמכים, כאשר החשוב לענייננו הוא מש/2, תצהיר התשובה שהגיש המבקש במסגרת ההליכים שניהלה נגדו המשיבה בביהמ"ש המחוזי בחיפה.

חשוב - מדוע? משום ש-מש/1 ומש/3 הוכחשו למעשה על ידי המבקש, ואין בהצגתם אלא משום ראיה לעצם קיומם ולא לאמיתות תוכנם.

את מש/2 אישר המבקש, ומשמדובר בתצהיר שנערך על ידי המבקש, הרי שבאישורו כאמור יש כדי לאפשר לביהמ"ש לקבלו כראיה לאמיתות תוכנו ולעיין בתצהיר המהווה מש/2 כאילו היה חלק מחומר הראיות המונח בפני ביהמ"ש בשלב זה של הדיון.

בהתאמה, דברים שפורטו באותו תצהיר מהווים חלק מן העובדות המועלות מפי המבקש במסגרת הדיון שבפניי.

עיון בתצהיר האמור מלמד מהם ההליכים בהם נקט המבקש בניסיון להסדיר את כל החיובים לשם הגשת בקשה לרישום הבית המשותף, והוא מפרט הליכים שהתנהלו בבתי משפט ובערכאות השונות, במטרה לקבל אישורים, בין אם מהרשות המקומית ובין אם מרשויות המס, והכל לשם הסדרת הרישומים בלשכת רישום המקרקעין בקשר עם העיסקה נשוא חוזה המכר שבין הצדדים.

ראוי להזכיר, כי המבקש והמשיבה הם צדדים קרובים לשטר, והמבקשת היא ערבה לחיובי המבקש הן על פי עיסקת היסוד והן על פי העילה השיטרית.

בהתאמה, טענות שעומדות למבקש במסגרת עיסקת היסוד כנגד המשיבה והמקימות לו לכאורה הגנה כנגד העילה החוזית המפורטת בס' 17 לחוזה המכר, ראוי שתעמודנה לו גם כנגד התובענה השטרית, כך באופן כללי, וכך גם בכל הנוגע לטענות של חוסר תום לב בקיום ההסכם ובעמידה על הזכות, לרבות השטרית.

בעניין תום הלב, נאמר, בין השאר, כי:

"עקרון תום-הלב הוא עיקרון כללי, החל על כל זכות, על כל חיוב ועל כל פעולה משפטית (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) יחד עם סעיף 61(ב) לאותו חוק) (ראו רע"א 6553/97 חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ [2]). אין כל מניעה להחלתו גם על זכות שטרית. אין כל ייחוד לזכות השטרית שיש בה כדי למנוע את תחולת העיקרון הכללי של תום-לב (אובייקטיבי) בגדרי הזכות השטרית.."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ