פסק דין
בפניי תביעה לתשלום הסכום של 500,000 ₪, בטענה להפרת הסכם מכר לרכישת דירה.
מטעם התובעת העידו, התובעת בעצמה, מר שטרן, אחיה של התובעת, והמהנדס מר נעים. מטעם הנתבעים העידו הנתבעים בעצמם.
באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב ופסק דיני ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.
טענות התובעת:
התובעת טוענת, כי הנתבעים היו הבעלים של בית ברחוב כצנלסון 3 ברמת השרון, (להלן: "הבית"), ולאחר ניהול מו"מ הגיעו הצדדים ביום 2.9.09 להסכמה מלאה בדבר כל הפרטים הנוגעים למכירת הבית.
התובעת טוענת, כי נקבע מועד לחתימה, לאחר גיבוש כל פרטי ההסכם, וכי ערב קודם ליום החתימה הודיעו הנתבעים לתובעת כי הם מבטלים את החתימה, שכן ברצונם לנסוע לחו"ל.
התובעת טוענת, כי בעקבות ההודעה, נשלחה לב"כ הנתבעים דאז, עו"ד ליב, הודעה כי התובעת סבורה שבידיה הסכם מחייב, למרות שלא נחתם , וכי אי החתימה מהווה הפרת הסכם.
התובעת טוענת, כי הנתבעים הודיעו כי הם חוזרים בהם מרצונם למכור את הבית, וכי הנתבעת מס' 2 השאירה הודעה ברוח זו במענה הטלפוני, ביום 22.10.09.
התובעת טוענת, בין הצדדים נכרת הסכם מחייב הגם שלא נחתם שכן הצדדים הגיעו להסמכות ביחס לכל הנושאים וגובש הסכם בכתב המחייב את הצדדים.
התובעת טוענת, כי ביטול הפגישה שנקבעה לשם חתימה על ההסכם, מהווה הפרה יסודית של ההסכם, וכי כתוצאה מביטול זה נגרמו לה נזקים, שכן נאלצה לרכוש דירה יקרה יותר, והשקיעה סכומי כסף רבים בתיקון הליקויים בדירה זו, אותם היא תובעת מהנתבעים, והכול נזקים בסכום של 693,750 ₪ אותם היא מעמידה בגדרי תביעה זו על הסכום של 500,000 ₪.
התובעת טוענת כי לחילופין היא זכאית לקבלת מלוא סכום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם שבין הצדדים, בסכום של 285,000 ₪.
טענות הנתבעים:
הנתבעים טוענים, כי לא התגבש כל הסכם למכירת ביתם עם התובעת, וכי שני נושאים מרכזיים טרם גובשו והם, לעניין מועד הפינוי, ולעניין שמירה על שער הדולר.
הנתבעים טוענים, כי התכוונו למכור את ביתם וכי מי שחזר בו מהעסקה הייתה התובעת, שניתקה את מו"מ ביניהם.
הנתבעים טוענים, כי אומנם נקבעה פגישה, ואולם הם עמדו בפני נסיעה לחו"ל והתכוונו לקיים את הפגישה לאחר שיחזרו מחו"ל, וכי מועד הפינוי היה תלוי בהצלחת נסיעתם, שכן הנתבע מס' 1 היה אמור לקבל עבודה בחו"ל ומועד הפינוי היה אמור להיות תואם את קבלתו לעבודה זו , דבר שטרם היה ידוע.
הנתבעים טענו כי נושא שמירה על שער הדולר היה תנאי שטרם הוסכם, והיה חשוב בעיניהם משום שהתכוונו לעבור להתגורר בחו"ל בעקבות עבודה אליה שאף הנתבע 1 להתקבל.
הנתבעים טענו, כי לאחר שובם ביקשו להמשיך את המו"מ ולסיים את העסקה, אולם התובעת היא שקטעה את המו"מ.
הנתבעים טענו, כי מכרו את דירתם זמן קצר לאחר מכן במחיר הדומה למחיר שהוצע לתובעת.
הנתבעים טוענים, כי נוהל מו"מ כמקובל ולא התגבשה כל עסקה מחייבת, ולכן עותרים לדחות את התביעה.