אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטרן ואח' נ' שמרוב

שטרן ואח' נ' שמרוב

תאריך פרסום : 21/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
55412-10-10
11/04/2013
בפני השופט:
נסרין עדוי

- נגד -
התובע:
1. צבי שטרן
2. מרטין סימון

הנתבע:
ילנה שמרוב
פסק-דין

פסק דין

עסקינן בתביעת התובעים כנגד הנתבעת, המפעילה גן ילדים בבניין בו מצויות דירותיהם של התובעים, ברחוב חביבה רייך 53א' בחיפה (להלן "הבניין"). התובעים טוענים כי הנתבעת מפעילה את גן הילדים כעסק, בניגוד לייעוד הבניין, ואף עושה שימוש ברכוש המשותף של הבניין ללא הסכמתם ובאופן בלתי חוקי, הגורם להם למטרד.

במסגרת התביעה שבפניי עותרים התובעים לחייב את הנתבעת להרוס את תוספת הבנייה אשר בנתה ברכוש המשותף בבניין ולהשיב לקדמותה את חצר הבניין. כמו כן, עותרים התובעים לחייב את הנתבעת להפסיק מלעשות שימוש עסקי בדירתה וברכוש המשותף ולשלם פיצוי כספי לכל אחד מהם בגין ירידת ערך דירותיהם ובגין נזקים לא ממוניים. .

רקע עובדתי:

1. הבניין נשוא התביעה נמצא כאמור ברחוב חביבה רייך 53א' בחיפה ורשום בלשכת רישום המקרקעין כחלקה 67 בגוש 11196. בבניין יש 28 דירות והוא מורכב למעשה משני חלקים מבונים המחוברים ביניהם באמצעות גשר ולהם חדר מדרגות משותף.

התובעים הינם בעלי זכויות בדירות בבניין; התובע 1 הינו בעל דירה בקומה הרביעית והתובע 2 הינו בעלים של דירה בקומת הקרקע בבניין. הנתבעת אף היא הבעלים של דירה בקומת הקרקע בבניין, אותה רכשה בשנת 2002, ומאז היא מפעילה בה "משפחתון", במסגרתו ניתנים שירותי טיפול לילדים.

2. בתחילה הפעילה הנתבעת בדירתה משפחתון מצומצם בו שהו בין 3 ל- 8 ילדים, כאשר במשך השנים מספר הילדים במשפחתון הלך וגדל עד אשר הפך לגן ילדים ובשנת 2008 שהו בו כ- 20 ילדים; שעות הפעילות בהן פעל המשפחתון (ובהמשך גן הילדים) היו בין השעה 07:30 בבוקר ועד השעה 17:00 בערב. במתכונת זו פעל הגן עד לסגירתו במהלך שנת 2012, לאחר מעבר הנתבעת להפעלת העסק בבית דירות אחר בשדרות מוריה בחיפה.

3. בשנת 2004 ניתן לנתבעת היתר לבצע עבודות בנייה להרחבת דירתה, אשר בוצעו סמוך לקבלת ההיתר. בנוסף, ביצעה הנתבעת עבודות גידור והתקנת שערים בחצר הבניין, אשר הינה רכוש משותף של כלל דיירי הבניין והניחה בחצר הבניין מתקני משחקים וסככות.

4. התובעים טוענים לפגיעה בערך דירותיהם ואיכות חייהם כתוצאה מהפעלת גן הילדים בבניין. עוד טוענים התובעים כי תוספת הבנייה בשטח הרכוש המשותף וכן גידור וריצוף החצר המשותפת מנעו מהם שימוש סביר ברכוש המשותף, ומכאן התביעה שבפניי.

טענות התובעים:

5. התובעים טוענים, כי הנתבעת מפעילה בדירתה עסק של גן ילדים על אף שהשימוש המותר בבניין הוא למגורים בלבד, מבלי שקיבלה היתר לשימוש חורג, ובכלל זה עושה הנתבעת שימוש בשטח המשותף של הבניין כגון: חצר הבניין, לשם הנחת מתקני משחקים וכל זאת בניגוד לייעוד השטח.

6. התובעים טוענים עוד, כי השימוש אשר עושה הנתבעת ברכוש המשותף אינו בגדר "שימוש סביר אשר אינו מונע שימוש מבעלי הדירות האחרים" לפי סעיף 31 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), ולפיכך מהווה שימוש אסור על פי דין ובניגוד לתקנון הבית המשותף של הבניין.

7. עוד טוענים התובעים כי פעולות הבנייה של הנתבעת, אשר כללו פריצת פתח בקיר חיצוני של דירתה, תוספת בנייה של כ- 26 מ"ר, ריצוף וגידור חצר הבניין, פוגעות ברכוש המשותף של דיירי הבניין, ובוצעו ללא הסכמתם ועל אף מחאותיהם. כמו כן, התובעים טוענים כי הנתבעת ביצעה עבודות אלו ללא קבלת היתרי בנייה כנדרש.

8. בנוסף, טוענים התובעים כי קיומו של גן הילדים מהווה מטרד להם ולבעלי הדירות הנוספים בבניין, בשל רעש רב הבוקע ממנו, מפגעי ריח, מחסור בחניה ולכלוך.

9. התובעים טוענים כי מכיוון שהתובעת עשתה שימוש שלא כדין ברכוש המשותף, עליה לשלם דמי שימוש ראויים ליתר דיירי הבניין בגין שימוש זה, בסך 201,600 ₪, וצירפו חוות דעת שמאית להערכת עלות זו.

10. התובעים מוסיפים וטוענים כי פעולותיה של הנתבעת, ובהן גידור שטח חצר הבניין וכן תוספת הבנייה, יוצרות סיכון לדיירי הבניין מאחר והן מונעות גישת רכבי חירום לבניין, מערערות את יסודות הבניין וכן מונעות התקנת ממ"דים (חדרי מרחב מוגן) על ידי דיירים אחרים בבניין.

11. טענה נוספת בפי התובעים היא, ירידת ערך הדירות בבניין עקב פעולותיה של הנתבעת, שכן, לדידם, רוכש סביר לא יהיה מעוניין ברכישת דירה בבניין בו מתנהל עסק של גן ילדים. התובעים מעריכים את ירידת הערך של דירותיהם כדלקמן: סך של כ-79,600 ₪ לדירתו של התובע 1, וסך של 109,450 ₪ לדירתו של התובע 2.

בנוסף, טוענים התובעים, כי הם זכאים לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, כגון אבדן הנאה מדירתם, עגמת נפש, סבל וטרדה, בסך 35,000 עבור כל אחד מהם.

12. בגין כל אלה מבקשים התובעים מבית המשפט להורות לנתבעת להשיב לקדמותם את דירתה ואת חצר הבניין, להרוס את תוספת הבניה על הרכוש המשותף, להסיר את המתקנים, הריצוף והגדר ולפנות את חצר הבניין. כמו כן, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת להפסיק להפעיל את גן הילדים בדירתה ולפצותם בסכום של 150,000 ₪ לכל אחד מהם.

טענות הנתבעת:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ