אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטרית נ' מדינת ישראל

שטרית נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 02/08/2012 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2580-07-12
12/07/2012
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
יצחק שטרית
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

נגד המערער הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 08.06.07, נהג ברכב במקום ציבורי בהיותו שיכור, שבדוגמת אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף 580 מק"ג אלכוהול (המשפט האחרון – ציטוט מעובדות כתב האישום).

המערער כפר בעובדות כתב האישום.

בית משפט קמא שמע ראיות, ראיות תביעה משום שהמערער לא העיד, עפ"י בחירתו של בא כוחו, ראה עמ' 10 לפרוט' מיום 17.04.12.

לאחר הסיכומים הרשיע בית משפט קמא את המערער בנהיגה בשכרות, אך לא על סמך בדיקת הינשוף אותה פסל משום שלא הוכח שהמכשיר הופעל עפ"י הוראות היצרן והנחיות המשטרה. למרות זאת, הרשיע בימ"ש קמא את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך ראיות אחרות נוספות שהוצגו בפניו.

בית משפט קמא קבע בהכרעת דינו מיום 16.05.12 כי "על סמך העובדה שהמערער נצפה נוהג, פיו הדיף ריח חריף של אלכוהול ולא עמד בהצלחה בבדיקת מאפייני השכרות, הודה בשתיית שתי כוסות בירה טרם נהיגתו, לא העיד בעצמו ולא העיד עדים מטעמו" ותוך עשיית שימוש בסמכותו בסעיף 184 [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, יש הצדקה להרשיעו בעבירה בה הואשם.

בהכרעת דינו התייחס בימ"ש קמא להוראת סעיף 169 ב' (ג) לתקנות התעבורה ובר"ע 66/86 .... נ' מדינת ישראל ופסיקה נוספת של בית המשפט העליון, וכן לפסיקה הנוהגת של בית המשפט העליון לשאלת הפעלתו של סעיף 184 לחסד"פ כמו ע"פ 76/79, אוזר ואח' נ' מדינת ישראל.

הערעור הוא כנגד ההרשעה, אך גם בסיפא של הערעור בקליפת אגוז על מידת העונש שהוטל על המערער, 24 חודשי פסילה בפועל.

עיקר הטיעונים בערעור הינם על כך שבית משפט קמא בחר להרשיע את המערער בנהיגה בשכרות, למרות שמצא שלא ניתן לסמוך על בדיקת הינשוף, כאשר כתב האישום החזיק שכרות שנקבעה על סמך אותו מכשיר, וכן על עצם ההרשעה על סמך ראיות אחרות, כמו בדיקת המאפיינים, כמו אי-העדת הנאשם, בלא שנעשה שימוש נכון וצודק בהוראת סעיף 184 לחסד"פ וגם לגופה של הרשעה על סמך ראיות אחרות בנסיבות תיק זה ולא על סמך בדיקה מדעית.

סעיף 85 לחסד"פ קובע שכתב אישום יכיל את שם בית המשפט אליו מוגש כתב האישום, שם הנאשם ומענו ופרטים נוספים פחות חשובים לענייננו, ולענייננו: "תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם".

אין, בפירוש אין, בהוראת סעיף 85 לחסד"פ דרישה שהתביעה תפרט ראיות, והעובדות המהוות את העבירה שמדובר בעבירת שכרות הינה העובדה שהנאשם נהג כשהוא שיכור, הדרך הראייתית שאליה מגיעים לתוצאה איננה צריכה לכתב האישום ואיננה מהותית לו, אין מניעה לפרט אותו אך אין חובה לעשות כן.

יתרה מכך, העובדה שהתביעה מביאה ראיות נוספות המלמדות על שכרותו של אדם, כל עוד שאותן ראיות מובאות באמצעות עדים הרשומים והמפורטים בכתב האישום, הינה לגיטימית.

במקרה זה שבפניי, אמנם בית משפט לא אמר וגם התביעה לא, טרם הכרעת הדין, גם לא בשלב הסיכומים, בוודאי לא בראיות התביעה שהוא שוקל להרשיע את הנאשם תוך עשיית שימוש בסעיף 184, אך לא היה צורך בכך משום שהמערער לא הורשע בעבירה שונה מזו אשר בה הואשם, ובעיקר לצורך סעיף 184 לחסד"פ, בית משפט קמא לא הרשיעו על סמך עובדות שבכתב האישום, השכרות מתנה בכתב האישום.

יוצא אפוא, שבית משפט קמא לא טעה פרוצדוראלית בהגיעו לתוצאה שאליה הגיע. בניגוד לטענת הסנגור, שהמערער שיכור היה עפ"י פסיקתו של בית משפט העליון, ראיות מספיקות ורבות כמו הודאה בשתיית שתי בירות, כמו ריח אלכוהול כבד, כמו כישלון בבדיקת מאפיינים ואפנה ל-ת/8, המערער דיבר בכבדות, התנדנד בהליכה על קו, נכשל בהבאת אצבע אחת לאפו (אם כי באצבע אחרת צלח), אף אופן נהיגתו של המערער היה בראייה נסיבתית לשכרותו, ובוודאי כאשר כל ראיות אלה, אין הנאשם התייצב על דוכן העדים בעצמו (ראה סעיף 162 לחסד"פ) ולא העיד עדים שיכלו להעיד לטובתו, התוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא היא תוצאה נכונה ובלתי נמנעת, בוודאי שאין ערכאת הערעור צריכה להתערב בה.

באשר לענישה, זאת נפסקה על סמך סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, לא מעבר לפסילת המינימום וגם בה אין להתערב והערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ב, 12/07/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ