שטינוביץ נ' ראובן - פסקדין

החלטה

ראשית דבר

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המשיב הינו עורך דין אשר ייצג את המבקשת בבית הדין האזורי לעבודה.

במסגרת הייצוג חתמו הצדדים על הסכם שכ"ט אשר ישולם למשיב.

עיקר הסכסוך בין הצדדים הינו בדבר מהות הסכם שכ"ט והתנגדות המבקשת לקיומו.

משאיחרה המבקשת לדיון שנקבע בפני, התבקש וניתן פסק דין בהעדרה.

כעת מבוקש ביטולו של פסק הדין, שניתן כאמור בהעדר התייצבות המבקשת חרף מסירה כדין.

סקירת טענות הצדדים

המבקשת, בסיכומיה, טענה לביטול פסק הדין מחובת הצדק מהנימוקים הבאים:

איחורה לדיון היה בכ- 10 דק' והיא אף התנצלה על כך.

המבקשת הינה נשואה ואם לשני פעוטות, והעתיקה את מקום מגוריה לאחרונה לעיר נתניה, דבר הגורם לקשיים בהגעתה.

במסגרת מאזן הכוחות עמד המשיב, שהינו עו"ד במקצועו, כנגד המבקשת, אשר לא הייתה מיוצגת.

עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי יש לבטל את פסק הדין לאור סיכוי הגנתה הטובים.,

כך, טענה המבקשת כי הסכם שכ"ט בין הצדדים נושא לוגו שאינו שייך כלל למשיב, שמו של המשיב אינו נקוב על גבי ההסכם ופרט לחתימתו לא ניתן לקבוע כלל כי הוא זה אשר חתם.

המבקשת טענה כי סעיף 1 להסכם שכ"ט מעלה כי תשלום שכ"ט מותנה בסיום ההליך ע"י המשיב וכי המשיב התפטר תוך 3 חודשים מיום חתימת ההסכם.

המבקשת טענה כי ההסכם האמור לוקה בחסר, מאחר ואינו עונה לסיטואציה שבה המשיב מתפטר מייצוג.

המבקשת טענה בסיכומיה לראשונה כי למשיב שולמו 1,500 ₪ במהלך 3 חודשי הייצוג ובמנות של 500 ₪, וכי המשיב בחוסר תום לב עומד על מלוא הסכום האמור בהסכם שכ"ט.

המבקשת טענה כי אין התביעה ראויה להתדיין בסדר דין מקוצר, מאחר וכללה ראשי נזק שאין עליהם ראיה בכתב, קרי הוצאות נסיעה לבית הדין, משלוחי דואר, צילומים ותשלום אגרה.

מנגד , טען המשיב כי המבקשת חתמה על הסכם מחייב בידעה כי אין בכוונתה לקיימו.