אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטיינברג נ' לבר

שטיינברג נ' לבר

תאריך פרסום : 21/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום עפולה
17233-12-08
19/01/2011
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
בוריס שטיינברג
הנתבע:
פבל לבר
פסק-דין

פסק דין

רקע

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע שטר על סך 15,000 ₪ (מועד פרעון 31.03.01) אשר הוגשה על ידי התובע, בוריס שטיינברג (להלן: "בוריס" או "התובע"). בתאריך 16.12.2008 הגיש הנתבע, פבל לבר (להלן: "הנתבע" או "פבל") התנגדות לביצוע השטר וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת ג'. ג'בארין-כליפה ביום 07.02.2010, אושרה לנתבע הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע השטר וכן ניתנה לו הרשות להתגונן, הואיל והתובע לא התייצב לדיון האמור חרף זימונו כדין (זאת לאחר שנקבעו בעניינו שני דיונים קודמים בתאריכים 18.05.09 ו- 15.10.09 שגם אליהם לא התייצב התובע). בהחלטה קודמת מיום 18.05.2009, הורתה כבוד הרשמת על עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק כנגד הנתבע. משניתנה הרשות להתגונן, הועבר התיק לדיון בפניי.

העובדות וטענות הצדדים

טענתו העיקרית של הנתבע, הינה כי אין הוא חב מאומה תמורת השטר, הואיל ולטענתו ההמחאה נשוא תיק זה הוצאה ע"י בת זוגו לשעבר (להלן: "דיאנה") מן החשבון המשותף שניהלו בני הזוג, זאת ללא ידיעתו וללא חתימתו. עוד נטען, כי לימים נפרדו בני הזוג ובהמשך אף התגרשו.

בדיון שנערך בפניי נשמעו עדויות בעלי הדין.

לגרסת התובע, השיק נשוא הדיון נמסר לידיו על ידי אשתו לשעבר של הנתבע, כתמורה לשירותיו כתקליטן ולרכישת ציוד מוסיקלי (שכלל רמקולים, מיקרופונים ופלטות), וזאת בשנת 1999. נטען, כי במועד מסירת השיק, הבטיחה דיאנה לתובע, כי השיק יכובד, הואיל ושני הבעלים של החשבון המשותף (דיאנה ופבל) עובדים, מניבים הכנסה וכי ברשותם נכסים (בית ומכונית שלימים נמכרו לצדדי ג' בעקבות גירושי בני הזוג). לטענתו, הן הנתבע והן דיאנה הינם הבעלים של השיק וכי חתימתה של דיאנה שמתנוססת על גבי השיק מחייבת גם את הנתבע מכוח השותפות בחשבון המשותף אשר ממנו נמשך השיק אף שהוא איננו חתום על השטר. משכשלו ניסיונותיו לפרוע את החוב בגין השירותים שסיפק מדיאנה, פתח התובע בהליך דכאן כנגד פבל (עמ' 6, ש' 18-24 לפרוטוקול).

בעדותו בפניי, חזר הנתבע על עיקר טענותיו, שבהתנגדות, לפיהן הוא לא מכיר את התובע כלל ועיקר , לא היה קשור בדרך כלשהי לעסק אשתו לשעבר, לא עבד בעסק ואף לא היה שותף בעסקיה (עמ' 6, ש' 27-29). פבל הדגיש, כי לא היה צד לעסקה שנכרתה בין התובע לבין דיאנה וכי לא קיבל כל תמורה בגין השיק נשוא התובענה. בדיון בפניי, אישר פבל, כי החשבון שממנו נמשך השיק נשוא התובענה היה משותף לו ולדיאנה, אך הוסיף וטען כי הוא לא נתן לדיאנה, אשתו דאז (לשעבר), הרשאה ו/או רשות לחתום בשמו ובמקומו על ההמחאה נשוא הדיון. הנתבע הוסיף והעיד, כי בתקופה הרלוונטית הוא ודיאנה היו פרודים, אף שבאותה נקודת זמן טרם התגרשו אחד ממשנהו. כן ציין פבל, כי במועד מסירת השיק לתובע הוא סבל ממחלה ממארת, היה נתון לטיפול ולמעקב רפואי וכלל לא ידע על אודות העסקה שנכרתה בין דיאנה לבין התובע (ראו: עדות הנתבע בעמ' 7 ש' 5-6 וש' 13-14 לפרוט').

בחקירתו הנגדית, אישר פבל, כי בשנת 1999 הוא ודיאנה היו עדיין נשואים (עמ' 7, ש' 15-16). עם זאת מסר הלה בחקירתו, כי הוא לא עבד בעסק של דיאנה במועד הרלוונטי למתן השיק נשוא התובענה וכי הוא עבד דאז בעבודה אחרת כשכיר במפעל (עמ' 7 ש' 22-24). הנתבע הדגיש, כי לא היה שותפה של דיאנה לעסק ולא היה צד לעסקת היסוד שנכרתה בין זו האחרונה לבין התובע, ולכן אין מקום לחייבו בתשלום תמורת השיק. הנתבע הוסיף וציין, כי על-פי הסכם גירושין שנערך בינו לבין דיאנה, בת זוגתו לשעבר, האחריות לסילוק כל החובות שנוצרו על ידי דיאנה עד ליום 01.09.2002, מוטלת על כתפיה בלבד, כמפורט בסעיף 10 ג' להסכם הגירושין (מוצג נ/1).

המתווה הנורמטיבי

אין חולק, כי התובע הינו אוחז כשורה בשיק, כאשר הוא רשום כנפרע על גבי השיק עצמו.

מכאן, "מכוח האחיזה יש לו לאוחז זכות על פי השטר כלפי מי שחתם עליו. אחיזה בשטר מעניקה, אפוא, לאוחז, "מעמד" בדין: מכוח האחיזה בלבד, ובלא כל צורך להוכיח תנאים נוספים, זכאי האוחז לפרעון השטר. כך למשל, זכאי האוחז לפרעון השטר גם אם אין הוא בעליו, אלא שלוח של הבעלים. זכות זו כפופה, כמובן, לטענות הגנה שיש לחייב נגדו. טענות אלו יכול שיצביעו על כך, כי חבותו של החייב פגומה היא ("הגנה יחסית" או "הגנה מוחלטת"), ויכול שיצביעו על כך, כי זכות הקניין של האוחז פגומה היא. אך כפוף לטענות הגנה אפשריות- שהנטל להעלותן הוא על הטוען אותן- אחיזה מעניקה זכות על-פי השטר" (ע"א 537/89 רמטקס ביח"ר לאריגה בע"מ נ' FASHOIN INC, פ"ד מו (4) 573, עמ' 576-577) וכן סעיפים 28 ו-29 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות").

הצדדים בתיק דנן חלוקים בשאלה, האם השיק נשוא הדיון אשר נמשך מחשבון משותף של בני זוג, דיאנה ופבל, יש בו, כשלעצמו, כדי לחייב את בן הזוג שאינו חתום עליו, שלא היה צד לעסקת היסוד, שלא ידע עליה אלא בדיעבד ואף לא נהנה ממנה. עוד טעונה הכרעה בשאלה, מהי הנפקות המשפטית למצב שבו אחד מבני הזוג מוסר שיק מחשבון משותף של בני הזוג, שלימים דרכיהם נפרדות, וביניהם נערך ונחתם הסכם גירושין שאושר על ידי בית משפט.

בפניי מונחת תביעה שטרית. בתביעה שכזו, אין קשר בין החיוב עפ"י עיסקת היסוד לבין החיוב השטרי, ויכול שזה הראשון יהא קיים במקום שזה האחרון אינו קיים ולהיפך. בע"א 1286/90 בנק הפועלים נ' ורד הלבשה, פ"ד מח (5) 799, קבע הנשיא שמגר (כתוארו דאז), כי:

"ראשית יש לציין, כי עצם העובדה כי צד איננו חתום על גבי השיק איננה שוללת, א-פריורי, את חבותו השטרית. אמנם, סעיף 22 לפקודת השטרות הוכתר בכותרת הבלתי-מוצלחת 'אין חבות בלי חתימה'. עם זאת, ישנם מקרים של חבות שטרית בהיעדר חתימה על גבי השטר. כך, למשל, סעיף 22 (ג) קובע כי שותף אשר חותם על גבי שטר בשמה של השותפות, 'הרי זה כאילו חתם שמותיהם של כל החבים בתור שותפים לאותה פירמה'. הוא הדין בשלוחו של אדם אשר חותם כשלוח על גבי שטר (סעיף 25(א) רישא לפקודת השטרות)".

סעיף 22 לפקודת השטרות קובע עקרון בסיסי בדיני שטרות, כי חבותו של אדם קמה מכוח חתימתו על גבי שיק, אולם רשאי להרשות לאחר לחתום תחתיו (סעיף 92 (א) לפקודת השטרות). נטל ההוכחה לקיומה של ההרשאה לפעול בחשבון הנתבע מוטל על כתפי התובע, שכן מקום בו החתימה על השטר איננה חתימת הנתבע, על התובע מוטלת החובה להוכיח תקינותו של השטר.

בספרו של שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, צוין בעמ' 250, כי:

"ניתן איפוא לתבוע בעילה שיטרית את כל מי שניתן לתבוע מכח חוזה, בהתאם לכללי הכשרות המשפטית הרגילה. כלל יסוד בדיני שטרות קובע, כי כל מי שחתום על שטר חב על פיו. מנגד, אין נוצרת חבות ללא חתימה. חריג לכך הוא עניין שליחות או שותפות".

בענייננו, מבקש התובע לייחס לנתבע חבות על-פי השטר, מאחר ולטענתו מדובר בשיק אשר נמשך מהחשבון המשותף של בני הזוג נטען, כי מכוח דיני השליחות, חתימתה של בת זוגו לשעבר מחייבת גם את הנתבע, ככל שעסקינן בחשבון בנק משותף.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ