אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחר ש. יזום והשקעות בע"מ נ' ש.ל. אור מסעדות בע"מ ואח'

שחר ש. יזום והשקעות בע"מ נ' ש.ל. אור מסעדות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/04/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום הרצליה
40322-04-10
28/03/2012
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
שחר ש. יזום והשקעות בע"מ
הנתבע:
1. ש.ל. אור מסעדות בע"מ
2. שלמה אדמסקי

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 21.9.2010. החלטתי ניתנת לאחר עיון בבקשה בתגובה ובפרוטוקול הדיון.

טענת הנתבעים כי ניהלו מו"מ לפשרה עם התובעת לא נסתרה כלל, לרבות הטענה בתצהיר הנתבעים כי נציג התובעת אמר להם כי מטרת ניהול המו"מ היא ויתור על ההליך המשפטי בתיק זה. הנתבעים פירטו בתצהירם היטב את מהלך המו"מ והפגישות שהתקיימו, ועל כן ניתן להניח לטובתם כי היו מתגוננים אילו היו יודעים המו"מ כשל או הופסק. כך גם לא נסתרה טענה כי המו"מ הופסק ביולי 2010 וכי הובן בין הצדדים כי יחודש לאחר החגים באותה שנה. גם בחקירה הנגדית לא נסתרה גרסת הנתבע 2 כי לאחר קבלת כתב התביעה נוהל מו"מ וכי נשלח לו הסכם שכירות על ידי נציג התובעת אשר לא נחתם מאחר והנתבע 2 עמד על דרישתו לקבלת אישור שהתובעת היא הבעלים כדי לא יהא חשוף לתביעה של מישהו אחר.

במיוחד אמורים הדברים בכך שהנתבעים צירפו טיוטת הסכם שבו הותנה כי עם ביצוע תשלום מסויים יבוטל הליך פינוי מהנכס אשר נקבע בהליך קודם בין הצדדים בפני כב' השופט צבי דותן. בנסיבות אלו אין לומר כי אין ממש בטענת הנתבעים כי סמכו על כך כי כל עוד קיים מו"מ לא יינתן פסק דין כנגדם במעמד צד אחד. נראה איפוא כי ראוי היה שהתובעת תודיע לנתבעים כי המו"מ לא עלה יפה וכי עליהם להגיש כתב הגנה. חיזוק לכך יש בעובדה כי הבקשה למתן פסק דין הוגשה מספר חודשים לאחר מסירת כתב התביעה לנתבעים, וחזקה על התובעת כי היתה עותרת לקבלת פסק דין בהעדר הגנה בתכוף לאחר מסירת התביעה לנתבעים. הגשת הבקשה, כאמור, בחלוף מספר חודשים, הינה ראייה לטענת הנתבעים בדבר ניהול מו"מ.

יש לזכור כי כל צד למו"מ רשאי להפסיקו אלא שגם הפסקת מו"מ יש לבצע בדרך מקובלת ובתום לב, כפי שנקבע בע"א 416/89 משה (גלר) גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ פ"מ מו(2) 177:

"הכלל הוא, כידוע, שלכל צד למשא ומתן עומדת הזכות העקרונית לפרוש ממנו בכל עת. אך גם פרישה ממשא ומתן צריך שתיעשה בתום-לב; ו"המגבלה העיקרית, אולי היחידה, לזכות הפרישה נובעת מעקרון תום-הלב" (פרופ' שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 50). פרישה ממשא ומתן, שאיננה מודרכת על-ידי שיקולים ענייניים, הנובעים ממהות העיסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו, חשודה כנגועה בהיעדר תום-לב (הגם שלא תמיד הינה, בהכרח, כזאת: ע"א 251/84 [6], בעמ' 467). לאמור: שאלת תחולתו של סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) על מקרה של הסתלקות ממשא ומתן טעונה גם בירור עובדתי. בבירור כזה יש להתחשב בכלל נסיבות העניין, ובייחוד בשאלה, לאיזה שלב הגיע המשא ומתן בין הצדדים; שכן ככל שהצדדים קרובים יותר ליצירת הקשר החוזי, מצפים מהם להציג סיבה ברורה יותר להצדקת פרישה מן המשא ומתן (ראה: שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 50; ע"א 800/75 [7], בעמ' 818; ד' פרידמן ו-נ' כהן, חוזים (אבירם, תשנ"א) 597)."

אכן, נכון הוא שמבחינה פורמלית יכולים וצריכים היו הנתבעים להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן לאור ניהול המו"מ, ומשלא עשו כן ניתן פסק דין בהעדר הגנה. ואולם במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק דין אין לבחון את הדבר אך במשקפיים פורמליות צרות ויש ליתן את הדעת לכלל התנהגות הצדדים. במקרה זה, יש בעצם הטיוטה האחרונה שהעבירה התובעת לנתבעים, כדי ללמד שהמו"מ הגיע לשלב מתקדם, ועל כך ניתן ללמוד מסעיף 12 לטיוטה שבו הוסכם כי התביעה בתיק דנן תבוטל. מצופה היה איפוא, מכוח חובת תום הלב, כי התובעת תודיע לנתבעים על כשלון או הפסקת המו"מ כדי שיוכלו להתגונן בפני ההליך. משלא עשתה כן ולא כפרה כלל בטענה כי נוהל מו"מ, ראוי ליתן לנתבעים את יומם. למצער, יש להנות את הנתבעים מהספק שהתובעת יצרה מצג מכללא כי כל עוד מנוהל מו"מ לא תפעל לקבלת פסק דין בהעדר הגנה, ובכל מקרה, בנסיבות העניין אין מדובר בבעל דין שזלזל בבית המשפט או נהג ברשלנות.

גם לגופו של עניין, הרי נכון שכב' השופט דותן קבע עוד ביום 10.12.09 כי הנתבעים אינם בעלי המעמד לטעון כנגד זכותה של התובעת בנכס לרבות זכותה להשכיר להם אותו. ואולם ביום 3.6.2010 הגיעו הצדדים (בהליך אחר) להסכמה כי מפתחות הנכס יועברו לתובעת כאן וכי אין בהסכמתם שם מניעה מלהעלות טענות כספיות או אחרות בכל הליך אחר. הסכמה זו ניתנה לאחר פסק דינו של השופט דותן, ומכאן שיש רגליים לטענת הנתבעים כי הם זכאים להעלות הן כספיות והן לעניין זכותה של התובעת בנכס.

ואכן, אין ספק כי המחלוקת בעניין הבעלות אינה נקיה מספקות והיא מצריכה הבאת ראיות. הנתבעים הגישו ביום 21.9.11 את תצהירו של דן מלניק שהינו אחד מבעלי הזכויות בנכס מזה כשלושים שנה, לפיו החל משנת 1987 הוא אחד מבעלי זכות השימוש הבלעדית בנכס נשוא תיק זה, ולכן אין איש מלבדו ומלבד הבעלים הנוסף יכול לטעון לזכות שימוש בנכס. הוא אף הצהיר כי נציג התובעת, מר שקלים, מעולם לא פנה אליו בבקשה להתיר לו את השימוש בנכס וכי מדובר, למעשה, בהשתלטות של ממש, ומכאן שאין לו גם כל זכות להשכיר את הנכס. לביסוס טענתו צירף מר מלניק את ההסכם שמכוחו רכש את הזכויות ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 27.10.87. בחקירה הנגדית של מר מלניק לא נסתרו טענותיו, וכך גם לא נסתרו זכויותיו מכוח ההסכם בין השותפים שאושר בפסק דין. מכאן, שקיימת מחלוקת לעניין הבעלות והזכות להשכיר ולגבות דמי שכירות בנכס.

כידוע, ההלכה היא שבית המשפט לעולם יעדיף בירור מלא וענייני של התביעה על פני הכרעה במעמד צד אחד. די שהנתבע מעלה הגנה אפשרית כדי שיינתן לו יומו בבית המשפט ובנסיבות המתוארות לעיל אני סבור כי הנתבעים עמדו בנטל לקבל את יומם. לכך יש להוסיף את נכונות בא כוחם להפקיד 24,000 ₪ בקופת בית המשפט עד להכרעה בתיק.

לאור האמור לעיל אני מורה על ביטול פסק הדין, בתנאי שהנתבעים יפקיד סך 18,000 ₪ (נוסף על הסך 6,000 ₪ שכבר הופקד) וזאת עד ליום 1.5.12.

אשר להמשך ניהול התיק, ובכפוף להפקדה לעיל, הרי שבהתאם לתקנה 214 (ב) ניתן ליתן רשות להתגונן יחד עם ההחלטה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בקשת רשות להתגונן. לתיק כבר הוגשה בקשת רשות להתגונן וצורף לה תצהיר. לאחר עיון בתצהיר, ובתוקף סמכות בית המשפט לפי תקנה 205(ג) ו – תקנה 214(ב) וכדי לחסוך בזמן שיפוטי ולייעל את ההליך (בשים לב למועד פתיחת התיק), אני מחליט ליתן לנתבעים רשות להתגונן כבר במעמד זה. התצהיר ישמש כתב הגנה.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו.

 

המזכירות תעביר התיק לשופט/ת להמשך ההליך ותשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ