אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחר נ' לייקוביץ

שחר נ' לייקוביץ

תאריך פרסום : 25/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
15693-12-10
25/07/2011
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
חיים שחר
הנתבע:
אמנון לייקוביץ

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובע הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לביצוע שטר (מסמך שכותרתו "ערבות אישית") בו התחייב הנתבע ביחד עם אחרים לשלם לתובע סך 25,000$.

מערכת היחסים בין הצדדים החלה בשנת 2006, אז הקימו הצדדים, ביחד עם איתן שמואלי וחברה אמריקאית נוספת, חברת הזנק בשם GreenSun Energy Ltd. (להלן – החברה) שעיסוקה בתחום הסולארי. לימים, התגלעו מחלוקות בין הצדדים והוסכם כי התובע יסיים את תפקידיו בחברה ויחזיר את המניות וזאת כנגד תשלום גלובלי בסך 75,000$. הסכמה זו הועלתה על הכתב ביום 13.8.08. בהתאם להסכם סך 50,000$ ישולמו ביום חתימת ההסכם וסך נוסף בתוך 60 יום ממועד החתימה. כביטחון להבטחת התשלום השני חתמו הנתבע, שמואלי והחברה האמריקאית על כתב ערבות בסך 25,000$, הוא נשוא בקשת הביצוע.

עוד נקבע בהסדר כי התובע מחוייב, למשך 12 חודשים מעת סיום יחסיו עם החברה, לסודיות, אי תחרות, אי שידול לקוחות והמחאת זכויות בקניין רוחני, בהתאם למסמך עליו חתם ביום 17.4.07 וכי יקיים את כל ההתחייבויות שנטל על עצמו כלפי החברה גם לאחר חתימת הסכם הפשרה.

בהסכם הפשרה נקבע כי התחייבויות אלו לאי תחרות ואי שידול תעמודנה בעינן למשך תקופה של 6 חודשים נוספים מיום חתימת הסכם הפשרה, בנוסח הבא:

הנתבע טוען כי התגלה שהתובע הפר את התחייבויותיו בהתאם להסכם הפשרה, מיד בתכוף לאחר החתימה עליו: הוא ייסד חברה חדשה בשם GreenCell Energy Ltd (גרין סל) אשר שמה לא רק דומה עד כדי להטעות אלא שאף החלה לעסוק בתחום עיסוקה של החברה ולהתחרות בה במישרין; גרין סל החלה מגייסת משקיעים וחשפה טכנולוגיות של החברה וייחסה אותם לעצמה ואף הוציא דיבתה של החברה ושל בעלי המניות והנתבע רעה.

הנתבע טוען כי חיובי הצדדים במסגרת הסדר הפשרה הם חיובים שלובים באופן שאי קיום אחד או חלק מהם משליך על ביצוע ההתחייבויות שכנגד. הוא הדין לגבי התחייבות החברה לשלם לתובע 75,000$ אל מול התחייבות התובע כלפיה לפי הסעיף הנ"ל. החברה כבר שילמה לתובע סך 50,000$ במעמד חתימת הסכם הפשרה אולם לאור ההפרות מצד התובע, כנטען לעיל, לא היתה עוד מחוייבת החברה בתשלום היתרה ולכן לא קמה הזכות לתובע לממש את הערבות.

הנתבע מוסיף וטוען כי החברה פנתה אל התובע בקשר עם ההפרות הנטענות ודרשה ממנו לחדול מהן ואף דרשה לקבל פיצויים בסך 50,000 ₪ בהתאם לסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999, פיצוי בסך 100,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 וכן פיצוי בגין הוצאות ופגיעה ביכולה לגייס משקיעים, ובסה"כ 300,000 ש"ח. הצדדים החליפו ביניהם טענות בכתב, ובאין ברירה, טוען הנתבע כי הוא זכאי על פי סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 לקזז את סכום חובו של התובע בגין הנזקים וההפרות מתוך התשלום בסך 25,000$ שנותר לשלם לפי הסכם הפשרה.

ראשית ולטעמי יש להדרש לשאלה האם בכלל המסמך שהוגש לביצוע הוא שטר, בהתאם לתנאים הקבועים בפקודת השטרות. נוסח המסמך מובא בשלמותו בעמוד הבא:

המסמך מפנה להסכם הפשרה ולפי רוחו ולשונו לא ניתן לנתק אותו מן ההסכם. התנאים וההתחייבויות שנותרו מחוץ לכתב הערבות אינם נעדרים נפקות משפטית, ולכן, כאשר אוחז השטר יתבע את פרעונו מאת החתום עליו, הטענה כי ההתחייבות הנגדית או תנאי כלשהו לא מולאו תשמש הגנה טובה כנגד החיוב השטרי. גם אם כתב הערבות מפנה רק לסעיפים 2.2 ו – 4.8, להסכם הפשרה לא ניתן לנתק סעיפים אלו משאר חלקי ההסכם, ולמצער, מהסעיפים שסעיפים קטנים אלו הם חלק מהם. וכך, למשל, סעיף 2 רישא להסכם קובע מפורשות כי החיוב לשלם, לפי סעיף 4 להסכם, מותנה בין היתר בקיום התחייבויות התובע לאי תחרות וכדומה. נוסיף כי המסמך נחזה להיות ערוך על ידי עורך דין, ומה פשוט היה יותר להחתים את המתחייבים על מסמך פשוט שכותרתו "שטר חוב" ?! ניתן להניח בזהירות סבירה כי ספק אם מנסח המסמך עצמו ראה במסמך שטר ולא התחייבות גרידא.

יחד עם זאת, אין הכרח לקבוע כבר עתה אם מדובר בשטר אם לאו, אף שנטייתי היא לסבור כי מדובר במסמך הכולל תנאים והפניות, בניגוד לאיסור שבפקודה. וכל זאת מן הטעם כי אף אם מדובר בשטר כשר לכל דבר וענין, הרי שהשטר ניתן בין צדדים קרובים. כטענות הגנה כלפי צד קרוב, כלומר הצד עימו עשה המתנגד את עסקת היסוד שבמסגרתה הוצא ונמסר השטר נשוא ההתנגדות, רשאי המתנגד לטעון מגוון של טענות הגנה אפשריות, החל מטענות הגנה שטריות (לדוגמא: טענת "כשלון תמורה מלא" טענת "כשלון תמורה חלקי קצוב", טענת "מסירה על תנאי", ועוד) וכלה בטענות חוזיות או בכל טענה אחרת שהמתנגד רשאי היה להעלותה אילו התביעה המוגשת נגדו לא היתה שטרית אלא תביעה עפ"י עיסקת היסוד (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193 (1998); רע"א 1417/07 נרקיס נ' מאי-י.ד. שירותים בע"מ ; ראו גם ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח – יו"ר הרשות לבקרת תקציבים). ודוק: גם כאשר אין בפי מתנגד טענת הגנה שטרית מוכרת, בית המשפט ירשה לו לטעון טענות הגנה חוזיות ואחרות בגין עיסקת היסוד, דוגמת טענה של הפרת ההסכם שבמסגרתו נמסר השטר (רע"א 11400/05 דני את דורון שטיחים בע"מ נ' גל נוי). מכאן, שדינם של צדדים קרובים לשטר, הושווה בפסיקה לצדדים לחוזה. לפיכך רשאי היה הנתבע גם להעלות טענות הגנה וגם לטעון לגבי תניות חוץ-חוזיות. בדיני החוזים, הלכה היא, כי תניה בחוזה, יכולה להיות מחוץ לחוזה, וניתן להוכיחה. (ר' גבריאלה שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, דין הוצאה לאור בע"מ ירושלים תשנ"ה, עמ' 330).

מן הכלל אל הפרט: גרסת הנתבע באשר להתנהלות התובע והטענות לכך כי הפר את ההסכם לא נסתרו בחקירה הנגדית ומדובר בטענות הדורשות בירור עובדתי בענין זה אין מנוס משמיעת גירסת התובע כדי שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת. כך, הטענה כי מייד לאחר חתימת הסכם הפשרה הפר התובע את התחייבויותיו לא נסתרה, ובנקודה זו יש טעם בדברי הנתבע כי לכאורה אין כל הצדקה והיגיון כי החברה תשלם לתובע את יתרת הסכום לפי הסכם הפשרה כאשר הוא במקביל מפר את ההסכמים.

חלק מהרציונל העסקי והמסחרי של הסכם הפשרה היה מבוסס על כך כי התשלום יינתן לתובע כנגד התחייבות שלא להתחרות בחברה ולא לשדלם אחרים או לעשות שימוש בקניין הרוחני שלה. על כן, יש ממש בטענת הנתבע כי לא ייתכן שהוא יחויב לשלם סכומים, מכוח ערבותו לחיובי החברה, בעוד התובע מפר התחייבויות עליהן חתם. גם השאלה אם מדובר בחיובים שלובים או עצמאיים טעונה בירור עובדתי שכן הדבר תלוי באומד דעת הצדדים, ואומד זה לבדו מחייב שמיעת גרסאות המעורבים.

אשר לטענת הקיזוז, אכן יש ממש בטענת התובע כי הטענה אינה מפורטת כדרך שמפרטים כתב תביעה. אלא שלכל היותר טענת הקיזוז היא נטל המוטל על הטוען אותה מעבר לכך, כפי שהראיתי, קבעה הפסיקה כי הצדדים הקרובים לשטר, בהנחה שאכן בפנינו שטר (וקל וחומר אם מדובר בהתחייבות) יכולים להעלות כל טענת הגנה חוזית. למעשה, הטענה העיקרית של הנתבע היא הפרת ההסכם על ידי התובע באופן שאינו מזכה אותו ביתרת התשלום, ומדובר בטענת הגנה טובה. נוסיף לכך, כי לא נסתרה טענת הנתבע כי מעולם לא ויתר על זכותו להעלות טענות הגנה כערב העומדות גם לחברה. במילים אחרות: לא שוכנעתי כי מדובר בהגנת בדים.

יחד עם זאת לא מצאתי לנכון ליתן רשות להתגונן בטענת שיהוי שכן טרם חלפה תקופת ההתיישנות ובנסיבות העניין חלוף פרק זמן של שנתיים אינו עולה כדי שיהוי קיצוני ובלתי סביר.

לאור הנאמר לעיל, אני מקבל את ההתנגדות. המזכירות תקבע מועד ומותב להמשך דיון ותודיע על כך לצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"א, 25 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ