שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בתובענות האישה למשמורת וביקורי ילדים וכן רכוש במסגרת תביעתה לשלום בית, כולל הסמכות לדון בשאלת המדור בדירת הצדדים

מ"מ הנשיא י' כהן : 1. המשיבה השנייה )להלן: האישה( הגישה תביעה לשלום בית לבית
הדין הרבני האזורי בירושלים. בתביעה מסופר, שהאישה נשואה לעותר )להלן - הבעל( משנת
1964, שמנישואין אלה נולדו לבני הזוג 3 ילדים, שהבעל התקשר עם אישה נשואה והוא גר
אתה בדירתה יחד עם בנה של אותה אישה, ושהביל לוקח את בנו יאיר אל פילגשו הנ"ל ומנסה
להסית אותו נגד אמו. עוד נאמר בתביעה, שבני הזוג בנו וילה במבשרת-ציון, והוסכם
ביניהם, שהם יגורו בה או שיקנו דירה בירושלים ויממנו את הרכישה ממכירת הווילה.
על-פי עובדות אלה ביקשה האישה, שבית הדין יצווה על הבעל לשוב לשלום בית עם האישה,
יאסור עליו לקחת את הבן יאיר לדירה, שבה הבעל גר עם פילגשו, וכן יצווה על הבעל
לרכוש עבור האישה דירת קוטג' בירושלים. תביעה זו לשלום בית הוגשה ביולי 1980. יחד
אתה הוגשה בקשה למתן צו בהעדר הבעל, לפיו ייאסר על הבעל לקחת את הבן יאיר לדירה, בה
גר הבעל עם האישה האחרת, או להפגישו עם אותה אישה. בית הדין האזורי נענה לבקשה זו
והוציא את הצו המבוקש. בנוסף על כך נתן בית הדין צו מניעה נגד הבעל, האוסר עליו
להוציא כל חפץ מדירת המגורים של האישה ומצווה עליו להחזיר מיד תמונה של הצייר אופק,
אם הוא לקח תמונה זו. הבעל טען לפני בית הדין, שבית הדין לא היה מוסמך להוציא את
שני הצווים הללו, והודיע, שהוא איננו מסכים להתדיין לפני בית הדין בעניינים שלגביהם
הוצאו הצווים, אך בית הדין לא קיבל את טענותיו, והצווים לא בוטלו. ביום 24.8.80
ביקשה האישה, שבית הדין יאסור על הבעל לנקוט כל פעולה ולעשות כל מעשה, אשר עלול
להפריע לה לגור בווילה במבשרת-ציון, וזה, עד שהיא תעבור לגור בדירת קוטג', שאותה