שאלת הגבלת עיסוקו של עובד זכיין סופר-פארם שקיבל הכשרה ניהולית ממעבידו הקודם ועבר לעבוד אצל מתחרה

הנשיא ס' אדלר

1. לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות )בר"ע 437/99(, על החלטתו של בית הדין האזורי
בתל-אביב )השופט לובוצקי ונציגי הציבור עוזרי ופנחס; בש"א 200704/99, עב
911924/99(, לפיה המערער מספר 1 )להלן: העובד( מנוע מלעבוד אצל המערערת מספר 2
)להלן: ניו-פארם( כרוקח אחראי, עד יום 25.3.2000, אך הלה רשאי לעבוד בניו-פארם
במהלך התקופה האמורה, כרוקח מן המניין ובכל תפקיד שאינו בכיר מהתפקיד אותו מילא אצל
המשיבות.

לבקשת המערערים החלטנו לעכב את ביצועה של החלטת בית הדין קמא, עד למתן פסק הדין
בערעור דנן )בש"א 262/99(.

ערעור זה עניינו חופש העיסוק וסוד מסחרי, במסגרתו של "מפעל" המנוהל באמצעות מתן
זיכיון וכן המשקל שיש ליתן להכשרה כל שהיא שקיבל עובד.

2. העובדות -

העובדות הצריכות לענייננו, כפי שהן עולות מהחלטת בית הדין קמא ומהחומר שהונח
בפנינו, הן כדלקמן:

א. המשיבה מספר 1 הינה חברה, בעלת זיכיון להפעלת בית עסק הכולל, בין היתר, בית
מרקחת )להלן: בית המרקחת( ומחלקת קוסמטיקה; זאת במסגרת המשיבה מספר 2 )להלן:
סופר-פארם(. סופר-פארם הינה רשת המעניקה זיכיונות להפעלת למעלה משבעים בתי מרקחת
וחנויות דראגסטור ברחבי הארץ.