זו החלטה בבקשת המבקשת לביטול פסק דין שניתן בהעדר, שהוגשה ביום 26.8.14. למרבה הפלא, המבקשת מבקשת גם "מתן רשות להתגונן" בערעור. פסק הדין ניתן בהעדר המבקשת ביום 1.6.14, בערעור שהוגש ונדון על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, לאחר שניתנה רשות לערער, גם היא בהעדר.
המבקשת טוענת שיש לבטל את פסק הדין שניתן נגדה מחמת חובת הצדק. לטענתה, "בשל תקלה מחשובית, אשר לא ידוע מקורה לא נסרקו מסמכי המשיב במשרדיה ומשכך לא יכלה המבקשת להוציא את התיק לספק חיצוני מטעמה", כפי שטענה בבקשתה, או משום ש"בשל תקלה מחשובית שלא ידוע מקורה שארעה במשרדי המבקשת ההזמנה לדין והחלטתו של ביהמ"ש זה לא נסרקו במחשבי החברה וכי לא ידעתי על קיומו בטרם קיבלה המבקשת העתק מהחלטה למתן פסק דין בהעדר התייצבות", כפי שנאמר בתצהיר התומך בבקשה. המבקשת לא הוכיחה עובדות נוספות מלבד ציטוט זה מדבריה, באשר לסיבה שבגללה לא התייצבה לדיון.
בטיעוניה, הוסיפה המבקשת טענות שלא נתמכו בתצהיר, לפיהם, משרדי המבקשת עוברים לחולון, ובחודשים האחרונים עוברת מערכת המיחשוב שדרוג ועבודות תשתית על ידי אנשי מקצוע ונודע למבקשת לאחרונה על מספר מקרים מצומצם בהם לא נסרקו מסמכים מהותיים למספר תיקים, כמו במקרה זה. המשיב הסב את תשומת הלב בתגובה למספר הרב של ההליכים, לאורך חודשים רבים, שבהם קיבלה המבקשת את החלטות בית המשפט ולא הגיבה עליהם. המבקשת לא השיבה לתגובה, ולא סתרה את טענות המשיב.
אני דוחה את הטענה שיש לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק. המבקשת זומנה כדין לדיון ביום 1.6.14, והעובדה שאירעה אצלה לטענתה, שעוד אעסוק בה, תקלה טכנית, אינה מצדיקה ביטול מחובת הצדק. יתר על כן, למבקשת הומצאו כדין המסמכים וההחלטות כדלקמן, שעל אף אחת מהן לא הגיבה: הודעת ערעור ב- 24.10.13, החלטות מ- 10.11.13, 27.11.13, 16.12.13, 12.1.14, 25.2.14, 4.4.14, 8.5.14, 21.5.14, וזאת הן לכתובת המבקשת בתל אביב, שאין שום ראיה שעברה לחולון, והן במקביל לכתובת המבקשת בחיפה, שאפילו לא נטען שעברה לחולון, או עברה שידרוג או קלקול. בנסיבות אלה, התירוץ הקלוש שהיו תקלות כאלה ואחרות במערכת המיחשוב, אינן אמינות ואיני מקבלן, מה עוד שאלו תקלות בתוך משרדי המבקשת.
אציין, שנראה שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור. למרות טענת המבקשת שקיבלה רק הודע טלפונית על פסק הדין, בתיק בית המשפט שמורים אישורי מסירה של פסק הדין שניתן ביום 1.6.14, למבקשת במשרד בחיפה ובמקביל למבקשת במשרד בתל אביב, עד יום 15.6.14, כך שבקשה שהוגשה לאחור חלוף יותר מ- 30 יום הוגשה באיחור. מכיוון שהמשיב, שאינו מיוצג, לא טען זאת, לא אעסוק בכך.
השאלה היא אם יש לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט. בנושא זה, יש לבחון שני שיקולים: הסיבה שבגללה לא התייצבה המבקשת לדיון, וסיכוי עמדתה להתקבל. אשר לסיבה שנתנה המבקשת לאי התייצבותה, אני דוחה אותה. אפילו הייתי מקבל את הטענה שחלק מהמסמכים לא נסרקו ב"חודשים האחרונים", לא היתה זו סיבה לביטול פסק דין. זאת, הן משום שכפי שהראיתי, המבקשת ידעה על הערעור כבר לפני שנה, וככל שרצתה להוציא את הטיפול לספק חיצוני, שמערכת המיחשוב שלו תקינה, היה עליה לעשות זאת כבר לפני שנה. שנית, סריקת המסמכים על ידי המבקשת אינה תנאי לטיפולה בבקשה לרשות ערעור ובערעור. אין בתקנות או בדין שום חובה להמתין עד שהמבקשת תסרוק את המסמכים. המבקשת היא חברת ביטוח המיומנת בטיפול בתיקי בית משפט, והיה עליה לדעת לטפל בבקשות וערעורים גם ללא סריקת המסמכים. זאת, במיוחד, כאשר ההמצאות בוצעו משלב מסיום באופן מקביל, הן למשרדים בחיפה והן למשרדים בתל אביב, כדי שמישהוא מאנשי המבקשת יתעורר, אך לשווא.
אשר לסיכויי עמדתה של המבקשת להתקבל, מדובר בערעור על פסק דין בתביעות קטנות, שהדרך לערער על קביעותיו העובדתיות קשה יותר, כך שניתן לשער שלעובדה שהמבקשת לא התייצבה לדיון, לאחר שלא הגיבה על הבקשה לרשות ערעור, היתה משמעות רבה. ואולם, עיון בתצהיר התומך בבקשה מעלה שאין בו כל נימוק לגופו של ענין. בתיק הערעור אין כתב הגנה, ועל כן, לפי הדין, סיכויי ההצלחה נלמדים מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה. בתצהיר אין דבר, ואילו בבקשה נאמר רק שפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מדבר בעד עצמו לאור נימוקי השופטת שאמרה את דברה לענין שאלת המהימנות והראיות בתיק. הא ותו לא. המבקשת לא התייחסה לאף אחת מטענות המשיב כנגד פסק הדין – לא לטענה שלא היה יסוד לקביעה שהתאונה מבויימת, כאשר גם החוקר מטעם המבקשת אמר שהאירוע אמיתי, לא לקביעת גילו של הנהג כאשר בית המשפט אומר שאינו יודע י הנהג, לא לכך שנהג הרכב האחר העיד שמי שנהג היה כבן 30, ולא לכך שלא ניתן להסתמך על חוות דעתו של חוקר שלא היה עד לתאונה בדבר התרשמותו, ועוד. על כן, אני קובע, שהמבקשת לא הוכיחה את סיכוייה באופן המצדיק ביטול פסק הדין שניתן בהעדרה.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 4,720 ₪.
ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ה, 16 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.