רשות השידור/המשרד הראשי נ' סמנייה

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעת התובעת אשר הוגשת בדרך של סדר דין מקוצר, לחייב את הנתבע לשלם את האגרה החלה עליו מכוח חוק רשות השידור תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

טענות התובעת

לטענת התובעת, הנתבע מחזיק בידיו מקלט טלוויזיה מיום 17.4.99.

על אף דרישת החוק (סע' 28 א') הנתבע אינו משלם את האגרה.

לנתבע נשלחו דרישות חוזרות ונשנות לתשלום אגרה, לרבות התראה, לפחות 30 יום לפני הליכי משפט.

לכתב התביעה צורפו דו"ח בדבר נתוני החוב משנת 2001 עד שנת 2007, וכן עותק ההתראה שנשלחה. לתצהיר שהוגש צורף דו"ח נתוני מקלט הכולל את פרטיו של הנתבע, מועד הרכישה, ותיעוד ביקור שנערך על ידו במשרדי הנתבעת בשנת 2005.

לדברי התובעת, דו"ח נתוני המקלט מהווה פלט לגבי מקלט ספציפי מתוך דו"ח סוחרים שנמסר לרשות השידור, והוא רשומה מוסדית.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע לשלם את סכום האגרה בעבור התקופה שבין השנים 2001-2007 הכולל קרן, הצמדה וקנסות, בהתאם לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), תשל"ד-1974 וכן בשכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע

לטענת הנתבע הוא אינו מחזיק במקלט טלוויזיה ולפיכך אין הוא חב בתשלום אגרה.

לדבריו, הוא מתגורר בבית הוריו, שם קיים מקלט טלוויזיה אחד השייך להם.

לחלופין נטען כי חלק מרכיבי התביעה התיישנו באשר לחוב המתייחס לשנים 2001-2002.

עד שנת 2007 לא נשלחה לנתבע כל דרישת תשלום ועל כן אין הצדקה לחייבו בתשלום קנסות או הפרשי הצמדה.

בשנת 2007 הודיע הנתבע לתובעת כי אין הוא מחזיק בטלוויזיה.

דיון והכרעה

מידע בדבר מחזיקים במקלטי טלוויזיה נמסר לרשות השידור בכמה דרכים: האחת, על ידי המחזיק עצמו לאחר שהגיע להחזקתו מקלט טלוויזיה (זאת מכוח סעיף 29ב' לחוק ותקנה 5 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), תשמ"א 1981, ולהלן: התקנות). השנייה, הינה באמצעות דיווח של סוחרים המוכרים מקלטי טלוויזיה (זאת מכוח סעיף 29א לחוק ותקנה 8 לתקנות). חובת הודעה דומה מוטלת גם על אדם המוכר טלוויזיה או המעבירה לאחר (תקנה 6 לתקנות).