אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> רע"פ 5655/13 טל עמרם נ' מדינת ישראל

רע"פ 5655/13 טל עמרם נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 23/11/2014 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון
5655-13
20/11/2014
בפני כבוד השופטים :
1. השופט ס' ג'ובראן
2. השופט י' דנציגר
3. השופט נ' הנדל


- נגד -
המבקש:
טל עמרם
עו"ד משה קשלס
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד זיו אריאלי
פסק דין

                                         

השופט נ' הנדל:

 

1.        מונחת לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בעפ"ג 45636-06-13 (כב' הנשיא א' טל והשופטים א' מקובר וז' בוסתן), אשר קיבל את ערעור המדינה על גזר הדין שניתן בבית משפט השלום ברחובות, בת"פ 33771-07-12 (כב' סגן הנשיאה י' לוי). בית משפט השלום הרשיע את המבקש על פי הודאתו בעבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין נושא נשק קר, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וגזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה למשך 6 חודשים לבל יעבור תוך 3 שנים עבירת איומים או אלימות, פיצויים למתלונן בסך 4,000 ₪, קנס בסך 2,000 ₪ וצו מבחן למשך שנה. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש ירצה שנת מאסר מאחורי סורג ובריח, חלף עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות. יתר רכיבי העונש שנקבעו על ידי בית משפט השלום נותרו על כנם.

 

2.        על פי כתב האישום המתוקן, המתלונן הציע למבקש, יליד 1994, לשתות עמו משקה אלכוהול. בתגובה לכך תקף אותו המבקש וחבט בראשו באמצעות בקבוק המשקה, כך שהבקבוק נשבר על ראש המתלונן. לאחר מכן הטיח את הבקבוק השבור בפני המתלונן וגרם לו לחתך עמוק של כ-10 ס"מ בפניו, קרוב לאוזנו, שבגינו נזקק לטיפול רפואי בבית חולים.

          

           המדינה טענה בבית משפט השלום כי מתחם הענישה בנסיבות העניין נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל ועתרה להטלת עונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בין כותלי בית הסוהר. מנגד הצביע הסנגור על נסיבות מקלות בעניינו של המבקש: היותו "בגיר צעיר" – בן שמונה עשרה וחצי שנים באותה העת, ללא עבר פלילי, אשר נטל אחריות מלאה למעשיו. נוכח אלה, ולאור המלצת שירות המבחן לתת משקל רב לשיקול השיקום, נטען על ידי הסנגוריה כי יש להשית עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית משפט השלום גינה את מעשהו של המבקש, וקבע כי הפגיעה בערכים המוגנים של חיי אדם, שלמות גופו ותחושת הביטחון של הציבור נפגעו במידה ממשית. בנסיבות העניין קבע בית המשפט כי מתחם הענישה ההולם נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל, וכי יש להקל בעונשו של המבקש ולתת לו הזדמנות להשתקם על ידי הטלת עבודות שירות.

 

           המדינה ערערה על קולת העונש, וטענה כי יש לקבוע שהרף התחתון של מתחם הענישה חייב לכלול עונש מאסר בבית הסוהר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי העונש שהושת על המבקש אינו משקף את מדיניות הענישה הראויה. מתחם הענישה הראוי הועמד על תקופה שבין 9 חודשים לשתי שנות מאסר בפועל. בכל הנוגע לנסיבות האישיות של המבקש ולשיקול השיקום, בית המשפט התייחס לכך שהליך הטיפול עודו בראשיתו ואין בו כדי להפיג את החשש ממסוכנות המשיב. בנוסף לכך, הוזכר כי שירות המבחן ציין שמאפייני המשיב ויכולותיו לשלוט על עצמו מעלים מסוכנות בינונית להישנות התנהגות אלימה. ביחס לפסק דין זה הוגשה הבקשה דנן.

 

           המבקש עותר לפנינו לביטול עונש המאסר לריצוי בין כותלי בית הסוהר, ולחלופין להקלה משמעותית בעונשו. הסנגור טוען כי הפער בין ענישת הערכאות השונות מצדיק את קבלת רשות הערעור. לגופו של עונש, חוזר הסנגור על נסיבותיו המקלות של המבקש, ומוסיף כי הוא מצוי בעיצומו של הליך טיפולי מוצלח, אשר עתיד להיקטע בעקבות המאסר. טענה נוספת היא שבית המשפט סטה מן הענישה הנהוגה והמקובלת בנסיבות דומות ללא הנמקה הולמת. מנגד סומכת המדינה ידיה על פסק דינה של ערכאה קמא. בדיון שלפנינו הדגיש בא-כוחה כי נסיבות המקרה הנוכחי אינן חריגות באופן המצדיק את מתן רשות הערעור.

 

3.        הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור תוענק בצמצום, ורק במקרים אשר כרוכה בבקשה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית כבדת משקל, או במקרים חריגים בהם קיים חשש לחוסר צדק או לעיוות דין שנגרם למבקש (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 2263/13 אבגי נ' מדינת ישראל (28.4.2014); רע"פ 2200/14 רוט נ' מדינת ישראל (24.4.2014)). הסנגור הצביע על כך שהפער בין העונש שהוטל בערכאה הדיונית והעונש שהוטל בערכאת הערעור אינו מבוטל, אלא שכידוע – החמרה בענישה אינה מצדיקה כשלעצמה רשות ערעור בגלגול שלישי. בנסיבות המקרה הנוכחי אין בפער זה עילה מספקת לקבלת הבקשה. בחינת יתר הטענות לגופן מובילה אף היא למסקנה זהה. אוסיף כי אף אם יש מקום לגישה גמישה יותר ביחס למתן רשות ערעור בגלגול שלישי, אין הצדקה בנסיבות העניין לשנות מעונשו של המבקש, כפי שיובהר בהמשך.

 

           טענה ראשונה של הסנגור נגעה למתחם העונש ההולם. נטען כי נסיבות ביצוע העבירה מצדיקות את קביעת הרף התחתון של מתחם הענישה במאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. טענה זו אין לקבל. לפי סעיף 40ט לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם נקבע בהתחשב בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בלבד, ולא בנסיבות אישיות של המבצע אשר אינן קשורות לביצוע העבירה. בסעיף זה נמנות הנסיבות המרכזיות המשפיעות על חומרת המעשה. בחינת נסיבות אלה במקרה שלפנינו מעלה כי מדובר במקרה חמור. באשר לתכנון, בצדק ציין בית המשפט המחוזי כי לא מדובר במעשה רגעי וספונטני גרידא, שכן המבקש לא הסתפק בשבירת הבקבוק על צווארו של המתלונן אלא הוסיף תקיפה על תקיפה ודקר אותו בשברי הבקבוק. גם אם תחילת האירוע לא תוכננה, המשכו היה מתוכנן. בנוסף לכך, המבקש פעל מיוזמתו, וללא השפעה של אחרים עליו. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה אף הוא חמור, שכן הדקירה כוונה לפניו של המתלונן – פגיעה אשר פעמים רבות תוצאותיה קשות. גם בחינת הסיבות לביצוע העבירה אינה מקלה עם המבקש, אשר טען כי המתלונן העליב אותו בעבר. כזכור, במועד האירוע המתלונן דווקא הראה אותות ידידות למבקש. מידת השליטה של המבקש על האירוע ברורה וחד משמעית, והוא לא סבל מכל מצוקה נפשית. סופו של חשבון – מדובר בנסיבות שאינן מן הקלות.

 

           הסנגור תמך את טענתו בפסיקה. העיון בה מעלה כי הענישה ביחס לאירועי דקירה מעין זה שלפנינו מגוונת, וניתן למצוא בה גם ענישה של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בנסיבות מסוימות. כך למשל  ברע"פ 3804/08 שושנה מאיירס נ' מדינת ישראל (23.10.2008), ע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' דניס ברזינסקי (22.03.2010)) ו2849/13 מדינת ישראל נ' טייצאו טגבה (13.8.2013), אליהם הפנה הסניגור. מנגד, ניתן למצוא פסיקה מחמירה יותר, אשר קובעת עונשי מאסר משמעותיים בבית הסוהר. כך, למשל, ברע"פ 3123/11 עוזי מחרט נ' מדינת ישראל (31.12.2011), בו נדון המערער, אשר דקר את המתלונן בבקבוק שבור, לשמונה חודשי מאסר בבית הסוהר חרף המלצת שירות המבחן על ריצויו בעבודות שירות. בע"פ 4884/06 מוראד רשואן נ' מדינת ישראל (10.12.2007) הקל בית המשפט בעונשו של המערער כך שיעמוד על שלוש שנות מאסר, בגין דקירת המתלונן בבקבוק שבור, חרף היותו "בגיר צעיר". בע"פ 1463/09 מדינת ישראל נ' פלוני (15.06.2009) (להלן: עניין פלוני) דובר על דקירה באמצעות סכין יפנית שהובילה לאשפוז המתלונן. בית המשפט קיבל בדעת הרוב את ערעור המדינה, והחמיר את עונשו של המשיב לשנת מאסר לריצוי בבית הסוהר, חרף היותו קטין, ללא עבר פלילי, המצוי בהליך שיקום מוצלח, ולמרות שתסקיר שירות המבחן העריך ששיקומו עלול להיקטע בעקבות המאסר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ