רע"ס 58588-07-14 מדינת ישראל נ' אבו טאלב

כתב האישום ותשובת הנאשמת

1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968.

    

2. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 19.11.12 במסגרת ת.פ. 42013-04-12 הורשעה הנאשמת בעבירה של ניהול עסק – מזנון להכנת חומוס פול וטחינה, ללא רישיון בנכס ברח' אהליאב 3 ברמת גן (להלן: "העסק"). בגזר הדין שניתן ביום 26.11.12 נצטוותה הנאשמת להפסיק את העיסוק בעסק בתוך 60 יום, היינו עד ליום 26.01.13. במסגרת ערעור שהגישה הנאשמת על פסק הדין (עפ"א 19095-01-13) נדחה מועד כניסת הצו לתוקף ליום 10.07.13. בהמשך הוארך המועד לכניסת הצו לתוקף עד ליום 30.07.13. ואולם, ביקורת שנערכה בעסק ביום 13.02.14 (להלן: "מועד הביקורת") לימדה כי הנאשמת ממשיכה לנהל את העסק על אף שאין בידה רישיון עסק כדין.

    

3. בדיון שהתקיים ביום 1.12.14 כפרה הנאשמת בעובדות כתב האישום אך סירבה לפרט את תוכן כפירתה. רק בתחילת דיון ההוכחות, ציין ב"כ הנאשמת כי הנאשמת מודה בכל הנוגע לקיומו של הצו השיפוטי והיא כופרת אך בניהול העסק במועד שפורט בכתב האישום. כן נטען, כי במועד הנטען, היה בידי הנאשמת רישיון עסק כדין. בנוסף נטען כי גם אם לא היה בידי הנאשמת רישיון עסק באותו מועד, הרי שלא הייתה כל הצדקה לאי-מתן הרישיון מצידה של העירייה, והעובדה כי היא הייתה זכאית לקבלת הרישיון, די בה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום.

    

   המסכת הראייתית

    

4. המאשימה הצטיידה עם עדותו של המפקח טל שיף (להלן: "המפקח") אשר ביקר בעסק ביום 13.02.14 ולדבריו הבחין בעסק כשהוא מוכן וערוך לקבלת לקוחות. את עותק דו"ח הביקורת (ת/4) הוא מסר לבחור שהציג את עצמו כעובד במקום בשם איברהים, שהתברר כאיברהים אבו טאלב, גרושהּ של הנאשמת ועובד בעסק (להלן: "איברהים").

    

5. בחקירתו הנגדית אישר המפקח כי אינו זוכר שהבחין בנוכחות לקוחות בעסק בזמן שהותו במקום. לדבריו, הוא אינו בודק נוכחות לקוחות בעסק אלא רק אם העסק מוכן לקבלת לקוחות. הוא גם אישר כי לא נכנס למטבח העסק, ואולם, לדבריו ניתן להבחין במטבח גם בלי להיכנס אליו, שכן הוא חשוף לנוכחים במקום. בחקירתו החוזרת הוסיף כי הוא אף הריח את ריח הבישולים.