רע"ס 15646-06-14 מדינת ישראל נ' מורי

1. לפניי בקשה שהוגשה מטעם הנאשמת, בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, להורות על זיכויה של הנאשמת, בתום שמיעת ראיות התביעה, וזאת בטענה שהאשמה כנגדה לא הוכחה אף לכאורה.

עובדות כתב האישום-

2. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמת הנה בעלת עסק ו/או מחזיקה בעסק ו/או מפעילה ו/או אחראית על הפעלת עסק בשם "הג'חנון של אמא" במחלף בית ינאי, בגוש 8337 חלקה 64. העסק משמש כמקום רוכלות להגשה ולמכירה של מזון מסוג ג'חנון והוא טעון רישוי על פי דין. העסק נמצא בשטח שיפוטה של המועצה האזורית עמק חפר ונמצא כי מאז חודש יולי 2013, הנאשמת עוסקת בניהול העסק ואחראית להפעלתו, ללא רישיון כדין.

לנאשמת יוחסה עבירה בהתאם לסעיפים 4,14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 ובהתאם לפריט 6.9א' לצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי ), תשע"ג-2013.

טענות הצדדים-

3. לטענת ב"כ הנאשמת, לא הוכח מיקום העסק ולא הוכח קיומו בשטח שיפוט המועצה האזורית עמק חפר ולפיכך יש להורות על זיכויה של הנאשמת. עוד נטען, כי התביעה לא הוכיחה כי מדובר בעסק השייך לנאשמת, או כי מתקיימת לגביה אחת מהזיקות האחרות הנדרשות לפי החוק. הוסיף הסנגור וגרס בהקשר זה, כי רק בעת ביקור אחד של המפקח במקום העסק, שהתה הנאשמת במקום, בעוד שביתר הביקורים, התבסס המפקח על עדויות שמיעה, שאינן קבילות.

4. המאשימה מתנגדת לבקשה. לשיטת המאשימה, בהתאם להלכה הפסוקה, הרי שבשלב זה, שומה על בית המשפט לבחון האם הובאו ראיות בסיסיות ודלות להוכחת היסודות המרכזיים של העבירה המיוחסת לנאשמת. המאשימה גורסת, כי נוכח עדויות מר לוסקי ומר רותם, דוחות הפיקוח והתמונות, הוכח מיקום העסק המצוין בכתב האישום ומוברר כי מדובר בעסק הממוקם בתחנת האוטובוס במחלף בית ינאי. באשר להוכחת זיקת הנאשמת לעסק, ציינה באת כוח המאשימה, כי זיקה כאמור מוכחת הן בעדויותיהם של מר לוסקי ושל מר רותם, אשר כל אחד מהם פגש את הנאשמת במקום, והן בעובדה שהנאשמת הגישה בקשה לרישיון עסק במיקום העסק המצוין בכתב האישום ( ת/1 ).

דיון והכרעה-

5. סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב -1982, קובע כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה".