רע"ב 8348/14 פלוני נגד מדינת ישראל

הנשיאה מ' נאור:

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 3984-11-14 מיום 23.11.2014, בו נתקבלה עתירת המדינה על החלטת ועדת השחרורים, שהחליטה לשחרר את המבקש ממאסר בתנאים שקבעה (כב' הנשיא א' טל והשופטים ז' בוסתן וצ' דותן).

רקע והליכים קודמים בעניינו של המבקש

2. המבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר לעשיית פשע, החזקת נשק בצוותא, נשיאת נשק בצוותא וחבלה בכוונה מחמירה בצוותא (ת"פ (מחוזי ת"א) 4048/09). המבקש פעל בשליחות אחרים לגביית חובות וכחלק מכך זרק מספר רימוני רסס לעבר מבנים בהם שהו אנשים, אשר רק בנס לא הביאו לפגיעה בנפש, וכן היה שותף למספר תקיפות אלימות. המבקש מרצה עונש מאסר של שמונה שנים וזה מאסרו השני, לאחר שהורשע בעבירת תעבורה. במהלך תקופת מאסרו הורשע המבקש בעבירה של העלבת עובד ציבור ונגזר עליו חודש מאסר לריצוי בחופף. מועד שחרורו של המבקש, לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, יחול ביום 15.2.2017.

3. עניינו של המבקש נדון בפני ועדת השחרורים בבית הסוהר מעשיהו שמונה פעמים. הועדה שמעה את הגורמים השונים ומדיון לדיון ביקשה הבהרות ומידע נוסף. לבסוף, ביום 28.10.2014 הורתה הועדה על שחרורו של המבקש על תנאי. התנאים לשחרורו של המבקש, כפי שנקבעו בהחלטת הועדה, כללו תשעה חודשים של מגורים וטיפול בהוסטל בפיקוח הרשות לשיקום האסיר ולאחר מכן עוד שנה של מגורים מחוץ להוסטל, תוך קבלת טיפול בו. החלטה זו התבססה על מספר שיקולים: ראשית, העובדה כי המידעים בעניינו של המבקש היו מידעים ישנים וכי מידעים חדשים שהוצגו נמצאו כ"לא רציניים". כמו כן התבססה ההחלטה על המלצת הרשות לשיקום האסיר אשר גרסה כי המידעים שהוגשו בעניינו של המבקש אינם משפיעים על ההחלטה לקבלו להוסטל, וכי ההתרשמות היא שהמבקש עשה דרך ארוכה לזנוח את עולם הפשע. לבסוף, התבססה ההחלטה גם על המלצת גורמי הטיפול, אשר דיווחו כי ההתרשמות מהמבקש היא חיובית וכי שילובו בהוסטל עשוי לסייע לשקמו ולשלבו בחברה באופן תקין.

4. על החלטה זו עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט דן במסוכנותו של המבקש, אשר עולה מהעבירות החמורות בהן הורשע וכן ממידעים חסויים המתייחסים למעשים שעשה המבקש בתקופת מאסרו. בית המשפט קבע כי הועדה שגתה עת קבעה כי המבקש לא היה מעורב בפעילות פלילית או אסורה החל מאפריל 2013, שכן ישנם מידעים מאוחרים למועד זה, חלקם אף משנת 2014. בית המשפט סקר את המידעים העדכניים בעניינו של המבקש, אשר כללו איומים, הכאת אסיר, הברחת ציוד לבית הסוהר, כוונת פגיעה בסוהר, עיסוק באמל"ח ומעשים נוספים. לאור מידעים אלו ניתנה חוות דעת שלילית מטעם משטרת ישראל, אשר קבעה כי מסוכנותו של המבקש גבוהה וששחרורו המוקדם "יסייע בידו לשוב לעיסוקיו הפליליים ולהעצמת כוחו העברייני באמצעות פעילות פלילית". בית המשפט קיבל את טענת המדינה לפיה הועדה נתנה משקל נמוך למידעים אלו, אשר נוכח כמותם, תוכנם ורציפותם מעידים על מסוכנות המבקש אם ישוחרר בעת הזו. בשל מידעים אלו לא הוצא המבקש לחופשות ולכן לא ניתן היה לבחון את מסוכנותו מחוץ לכותלי בית הסוהר, דבר אשר עשוי היה לשמש אינדיקציה למסוכנותו. שלוש עתירות שהגיש המבקש לעניין הוצאתו לחופשות – נדחו בעבר בשל מסוכנותו. נקבע שגם בעובדות אלו יש כדי להעיד על חוסר סבירותה של החלטת הועדה. בית המשפט קיבל את עתירת היועץ המשפטי וביטל את החלטת ועדת השחרורים. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

בקשת רשות הערעור ותגובת המדינה

5. המבקש סומך ידיו על החלטת ועדת השחרורים וטוען כי זו בחנה את עניינו לעומק ושקלה את כל השיקולים הרלוונטיים והחלטתה היא בגדרי מתחם הסבירות, על כן לא היה מקום להתערב בה. המבקש אף הציע לשהות בהוסטל עד תום תקופת השחרור המוקדם.