רע"א 7677/14 פלונית ואח' נ' פלוני ואח'

השופט י' דנציגר:

לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' חזק) בפש"ר 33817-12-12 מיום 4.10.2014, אשר במסגרתה קצב בית המשפט את סכום המזונות החודשי שעל המשיב 1 לשלם למבקשות והעמידו על סך של 1,000 ש"ח.

1. המשיב 1 (להלן: החייב) מצוי בהליכי פשיטת רגל החל משלהי שנת 2012. ביום 21.12.2012 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו, ומינה את המשיב 3, עו"ד אורן צורן, לתפקיד מנהל מיוחד. ביום 15.12.2013 הוכרז החייב כפושט רגל, ובהתאם מונה עו"ד צורן לתפקיד נאמן לנכסי החייב (להלן: הנאמן).

2. המבקשות הן בנותיו של החייב שנולדו במהלך קשר זוגי שניהל בעבר החייב עם אימן (להלן: האישה). ביום 19.5.2011 נחתם בין החייב לבין אם המבקשות הסכם, לפיו מסכימים בני הזוג להגיש בקשה משותפת למתן גט לחומרא וכן לתשלום דמי מזונות עבור המבקשות בסך 4,300 ש"ח לחודש (קרי, 2,150 לכל אחת מהמבקשות), בנוסף להשתתפות בהוצאות חריגות, וזאת עד שימלאו למבקשות 18 שנים, וכי לאחר מכן ועד שימלאו להן 20 שנים ישולם שליש מהסכום האמור. ביום 10.7.2011 אושר ההסכם בין הצדדים על ידי בית המשפט לענייני משפחה באשדוד וניתן לו תוקף של פסק דין (תמ"ש 30580-11-10).

3. כאמור, החל משלהי שנת 2012 החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל. ביום 23.1.2013 הגיש החייב לבית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל). לצד בקשה זו הגיש החייב בקשה נוספת למתן היתר להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה להפחתת מזונות המבקשות. בית המשפט המחוזי הורה למבקשות להגיש, באמצעות אימן, תגובה לבקשה לקציבת המזונות, במסגרתה יפורטו הכנסותיה והוצאותיה וצרכי המבקשות.

4. המבקשות, באמצעות אימן, התנגדו לבקשה. אין צורך במסגרת זו לפרט את כל טעמי ההתנגדות, אך יצוין בתמצית כי נטען שמדובר בבקשה שכל מטרתה לפגוע במבקשות ולנקום באימן ולחמוק מתשלום המזונות בניגוד להסכם; כי הליך פשיטת הרגל בכללותו נועד לחמוק מתשלום המזונות למבקשות; כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו (שעומד על פי הנטען על 15,000 ש"ח בחודש) וכי השכר שעליו הוא מדווח בפועל (6,000 ש"ח) נמוך מזה שהוא מקבל בפועל; וכי החייב לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי המצדיק היעתרות לבקשתו. בנוסף פורטו בתגובה הכנסותיה של אם המבקשות והוצאותיה וצרכי המבקשות, כפי שהורה בית המשפט המחוזי.

5. בין לבין הוכרז החייב כפושט רגל ביום 15.12.2013, ולאחר הכרזתו הורה בית המשפט בהחלטה מיום 16.12.2013 לנאמן להגיש תגובתו לבקשה לקציבת המזונות תוך 45 יום. יצוין כי מסיבה שלא הובררה בבקשה דנן הוגשה תגובת הנאמן רק ביום 1.9.2014. בתגובתו טען הנאמן כי יש מקום לקצוב את דמי המזונות על סך של 1,000 ש"ח לחודש. הנאמן ציין כי לא מצא שיש בסיס לטענת אם המבקשות בנוגע לפער שבין השתכרותו של החייב בפועל לבין דיווחיו. הנאמן ציין כי מבדיקותיו עולה כי החייב משתכר סך של 6,000 ש"ח בחודש, וכי הוצאותיו נאמדות בסך של 4,300 ש"ח. הנאמן בחן את הכנסותיה והוצאותיה של אם המבקשות, וטען כי יש להתחשב בעובדה שהוצאותיה כוללות הוצאות עבור שני ילדים נוספים שאינם ילדיו של החייב, ואף בעובדה שהיא אינה מתגוררת בדירה שבבעלותה אלא שוכרת דירה אחרת גדולה יותר. בנוסף התייחס הנאמן להוצאות מסוימות שהופיעו בתגובת אם המבקשות וטען כי אלה אינן הגיוניות. לפיכך ביקש הנאמן כי בית המשפט יורה על קציבת מזונות המבקשות על סך של 1,000 ש"ח בחודש.

6. בעקבות תגובת הנאמן הורה בית המשפט המחוזי למבקשות להגיש תגובה משלימה. התגובה המשלימה הוגשה ביום 17.9.2014, ובמסגרתה ביקשו המבקשות לקיים דיון ולאפשר להן במסגרתו לחקור את הנאמן בנוגע לתגובתו. נטען כי מדובר במקרה חריג המצדיק נקיטה בצעד בלתי שגרתי שכזה, כיוון שתגובת הנאמן הינה תגובה לא אובייקטיבית שחורגת לחלוטין מסטנדרט ההתנהלות המצופה מבעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון תוך התפרקות מחובות האמון, הזהירות וההגינות שבהן חב הנאמן כלפי נושי החייב, ובמיוחד כלפי המבקשות כנושות ייחודיות שהחוב כלפיהן הינו חוב מזונות. עוד נטען כי תגובת המנהל המיוחד כוללת טענות עובדתיות שנסמכות על ידיעתו האישית, וכי גם בכך יש כדי להצדיק מתן היתר לחקור אותו. בנוסף נטען כי מתגובת הנאמן עולה כי הוא לא טרח לבדוק את טענת אם המבקשות בדבר השתכרותו האמיתית של החייב, וכי הנאמן חרג מסמכותו בהטילו דופי בהכנסותיה והוצאותיה של אם המבקשות. ועוד נטען כי קבלת המלצת הנאמן תמיט על המבקשות אסון, וכל זאת כאשר החייב עושה כרצונו ואינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו. לבסוף נטען כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל עליו לאזן אמנם בין צרכי הקטינים הזכאים למזונות לבין יתר הנושים, והכל בשים לב להכנסות החייב, אך עליו להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת מבלי לגרום לקטינים עוול ומבלי להמיט עליהם חרפת רעב.

7. ביום 4.10.2014 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן: "אחר עיון בבקשת החייב לקציבת מזונות מיום 23.1.2014, לרבות תגובת אם הקטינות על צרופותיה, ונוכח האמור בתגובת הנאמן, הריני לקצוב דמי מזונות הקטינות בסך של 1,000 ש"ח לחודש. דמי המזונות ישולמו על ידי החייב ישירות לידי אם הקטינות. כמו כן ככל ונגבים דמי המזונות באמצעות המל"ל, תופסק הגבייה".